טקסס, דצמבר 2010. כבר חודשים שלורי ראף מתנהגת מוזר כלפי בני משפחתה. מקורבים מספרים שהיא תמיד הייתה מעט משונה, אבל לאחרונה מצבה החל להתדרדר. היא כבר לא התירה למכרים להחזיק את בתה התינוקת ונהגה לעזוב מפגשים משפחתיים ללא התראה בשביל "ללכת לנמנם". מבחינת בלייק, בעלה, התנהגותה היא בדיוק הסיבה שהחליט סופית להתגרש ממנה אחרי כל השנים הללו. זמן קצר לפני חג המולד, היא אפילו ביקשה תנור צעצוע מסוג Easy-Bake. היה ברור שמשהו לא טוב עובר עליה, אבל אף אחד לא ציפה למה שקרה לאחר מכן.
יום לפני חג המולד, לורי שמה קץ לחייה על ידי ירייה לראש מטווח אפס בביתה בעיר לונגוויו. אחרי הלוויה, בלייק הגיע אל דירתה בשביל לסדר את חפציה. שם, הוא מצא קופסת פח מסתורית חבויה בארון – אותה קופסה שלורי אמרה לו לעולם לא לפתוח. בעזרת פטיש ואזמל, בלייק פתח את הקופסה הקטנה ונדהם לחלוטין ממה שמצא בפנים.
מאז שהשניים התחתנו בשנת 2003, לורי תמיד התחמקה משאלות בנוגע לעברה. לטענתה, הוריה מתו מזמן ולא היו לה אחים או אחיות. מעבר לזה, היא לא סיפרה דבר, לא לבעלה ולא לאף אחד מחבריה. כעת, התברר לבלייק שלורי לא הייתה כל כך כנה איתו לגבי עברה. למעשה, לורי אפילו לא היה שמה האמיתי. בתוך קופסת הפח, בעלה לשעבר מצא מספר תעודות זהות ומסמכים ישנים של אשתו, כולם תחת שמות אחרים – כולל בקי סו טרנר, אשר התבררה מאוחר יותר להיות זהותה של ילדה בת שנתיים מוושינגטון שנספתה בשריפה בשנת 1971.
מעבר לקופסה המסתורית, נמצאו בביתה של לורי שני מכתבי התאבדות ארוכים שנכתבו לבעלה לשעבר ולבתם המשותפת. באף אחד מהם לא היה אזכור למסמכים שהחביאה או לזהות הבדויה שלה. לורי שמה קץ לחייה ולא הותירה אף קצה חוט באשר לעברה או לזהותה האמיתית – אך עבור חוקר של הביטוח הלאומי האמריקאי, זו הייתה רק תחילת התעלומה.
מדענית הגרעין והזהות הגנובה
חוקרים מנוסים שבחנו את הפרשה ניסו ככל שביכולתם להבין מי הייתה לורי באמת, אך כל הזמן הגיעו למבוי סתום. מי שבסופו של דבר לקח על עצמו את התפקיד לפתור את התעלומה היה ג'ו וולינג, חוקר של מנהל הביטוח הלאומי (SSA), אשר בחן אותו מכיוון של גניבת זהות. בריאיון לאתר ה-Seattle Times, הוא טען שהשיטה של לורי להסתיר את זהותה האמיתית הייתה ברמה גבוהה מאוד. לאורך השנים, היא שינתה את שמה פעמיים לפחות, לפני שהצליחה לשנות את מספר הזהות שלה. על ידי כך, היא בעצם מחקה כל זכר לחייה הקודמים – וכל שנותר לחוקרים היה רק לשער מי היא הייתה.
"אני זוכר שהעליתי כל מיני סברות לאורך השנים", אמר וולינג. "תהיתי אם היא הייתה חיילת שערקה מהצבא, או אולי מישהי שהסתבכה עם משפחת פשע. עלתה סברה שאולי היא ברחה מכת פוליגמית, או מבעל מכה. הייתה תאוריה שהיא הייתה מעורבת בפשע כלשהו ושינו את זהותה במסגרת התוכנית להגנת עדים. עלתה אפילו סברה בלתי נתפסת שהיא בכלל לא התאבדה. למרות זאת, שום דבר כזה לא עלה במהלך החקירה". לורי אמנם הייתה מוכרת כאישה אקסצנטרית, אבל היא הייתה אזרחית שומרת חוק – עובדה שהעמיקה עוד יותר את התעלומה. בשלב מסוים, וולינג היה כל כך מיואש מהחקירה, עד שהוא החליט להיעזר בחוכמת ההמונים.
וולינג פרסם את עיקרי החקירה ברשת בתקווה שמשם תבוא הישועה. מאוחר יותר, הוא אפילו פרסם חלק מתמונותיה הישנות מתוך המסמכים במחשבה שאולי מישהו יזהה אותה, אך שום דבר לא הצליח. 3 וחצי שנים לאחר התאבדותה, החוקר אפילו שיתף פעולה עם כלי התקשורת בשביל להכין כתבת מגזין מפורטת על המקרה הביזארי. למרות זאת, אף אחת מהפעולות הללו לא הניבה פריצת דרך משמעותית בפרשה. למעשה, חלפו שנתיים שלמות לפני שהתגלה פרט קריטי בנוגע לבני המשפחה של לורי.
פריצת הדרך המשמעותית בחקירה הגיעה לאחר שקולין פיצפטריק, מדענית גרעין לשעבר, החלה להתעניין בפרשה. קרוב לגיל הפרישה שלה, היא החלה לפתח חיבה לחקר יוחסין ולגנאלוגיה פלילית. בעברה, היא סייעה לניצולי שואה למצוא בני משפחה אבודים ברחבי העולם או למאומצים למצוא את הוריהם הביולוגיים באמצעות ה-DNA שלהם. בשנת 2013, היא החליטה לצלול עמוק אל תוך פרשת לורי ראף המסתורית.
פיצפטריק הצליחה לבודד את חתימת ה-DNA של לורי ראף באמצעות דגימה שנלקחה מבתה הקטנה. השלב הבא, היה לנסות ולזהות קרובי משפחה במאגר המידע הארצי. "הצלחנו למצוא בהתחלה רק כמה אנשים בודדים שרצף ה-DNA שלהם הזכיר את זה של לורי, ככל הנראה בני דודים מדרגה שלישית וכן הלאה", סיפרה. "מאוחר יותר, הצלחנו לאתר דגימה אחת של בן דוד מדרגה ראשונה. אדם ששמו מייקל קאסידי. לצערנו, זה כל המידע שהיה לנו עליו".
התגלית הדרמטית של קאסידי הובילה את החוקרים עד מהרה למבוי סתום נוסף. היות ולא הייתה להם את הכתובת של מייקל או מספר טלפון, האפשרות היחידה שנותרה להם הייתה לנסות ולאתרו על ידי שיחה עם כל אדם במדינה ששמו מייקל קאסידי – זה היה כמו לנסות למצוא מחט בערמת שחת. על כן, וולינג ופיצפטריק המתינו ובכל כמה שבועות, המדענית בדקה אם עודכן מידע חדש במאגר המידע הארצי. יום אחד, החוקרת החליטה לבחון שיטה אחרת.
"אלוהים, זאת קימברלי!"
בהיעדר מידע נוסף על מייקל קאסידי, פיצפטריק החליטה לנסות ולחקור את ההיסטוריה של אחד מבני דודיה האחרים של לורי. בשיטה הזו, החוקרת הצליחה להגיע לאחת הסבתות הקדומות של לורי, שנולדה באמצע המאה ה-19, ומשם החלה לחקור את כל אילן היוחסין של משפחתה. בשלב מסוים, היא הגיע לבן משפחה מפילדלפיה עם שם מוכר: מייקל קאסידי. פיצפטריק התקשרה מיד לוולינג וסיפרה לו על הגילוי.
במרץ 2016, וולינג עשה את דרכו אל חופה המזרחי של ארה"ב במטרה ליצור קשר עם בני משפחת קאסידי. "הגעתי אל מקום העבודה של קרובת משפחה שלה והצגתי את עצמי בתור חוקר פדרלי", סיפר. "סיפרתי לה את הסיפור המשונה של לורי וקצת על תהליך החקירה שהוביל אותי אליה. בסופו של דבר, פרסתי בפניה מספר תמונות ישנות שלה, כולל אחת מרישיון הרכב העדכני ביותר. היא הצביעה במהירות על התמונה וצעקה 'אלוהים, זאת קימברלי!'. כשהבנתי שהיא יודעת במי מדובר, קיבלתי צמרמורת בכל הגוף".
החוקר פגש ביום שלמחרת את בני המשפחה המורחבת בניסיון לענות על כל שאלותיהם. שם הוא גילה ששמה האמיתי של לורי היה בעצם קימברלי מקלין, בתה של דיאן מקלין – דודתו של מייקל קאסידי. דיאן, אז בת 80, הייתה הרוסה מהידיעה שבתה שמה קץ לחייה. הפעם האחרונה שהשתיים שוחחו הייתה 30 שנה קודם לכן. מאוחר יותר, טום, אחד מבניה של דיאן, נזכר כי הפעם האחרונה שהוא ראה את אחותו הייתה בשנת 1986 ושיער מה ככל הנראה הוביל אותה לברוח מביתה.
"כשהיינו קטנים, ההורים שלנו התגרשו ועברנו לגור עם אמא ובן זוגה החדש בעיר אחרת", הסביר טום. "היא מעולם לא הצליחה להתמודד עם המעבר או להתגבר על הטראומה. יום אחד, כשהיא הייתה בת 18, היא אמרה לנו שהיא עוזבת לתמיד והזהירה אותנו שלא נחפש אותה. לא שמענו ממנה מאז. ניסינו הכל כדי למצוא אותה, אבל שום דבר לא הצליח. אף פעם לא הבנו למה".
התגלית של וולינג ופיצפטריק זעזעה את בני משפחת ראף – רבים מהם, גם כיום, לא מסוגלים לשער איך לורי הצליחה לתפקד לאורך השנים. "ראינו כיצד מצבה התדרדר לאורך השנים, מה שהוביל אותה בסופו של דבר לשים קץ לחייה", סיפר דרבי, גיסה של לורי. "לפחות עכשיו אנחנו יודעים מה הייתה הזהות האמיתית שלה ושהייתה לה משפחה שאהבה אותה מאוד". כעת, לבתה יש סבא וסבתא נוספים בחוף המזרחי של ארה"ב.
וולינג מוסיף כי כאשר הוא חושב על השתלשלות הפרשה, הוא סבור כי חשיפת זהותה האמיתית של לורי רק העמיק עוד יותר את המסתורין לגביה. הוא מסכם: "רובנו מרגישים בודדים לפעמים ומתגעגעים הביתה, בין אם זה כשאנחנו בלימודים או בזמן השירות הצבאי. אתה ממש מחכה בקוצר רוח לרגע הזה שתוכל להתקשר להורים ולדבר איתם. כשלורי הייתה בת 18, היא פשוט עזבה את הבית והתנתקה. אני לא מסוגל לדמיין כיצד אדם פשוט עוזב הכל ולא מנסה ליצור קשר לעולם. זה בלתי נתפס".