מינדי שלוס הייתה אחת הנשים המוערכות ביותר בקהילתה באנקורג', העיר הגדולה ביותר באלסקה. אחות סיעודית במקצועה, היא שבתה את ליבם של תושבי השכונות הקשות ביותר בעיר, שם היא טיפלה בעיקר באוכלוסיות מוחלשות. בקיץ של 2007, היא אפילו עמדה להתחיל פרק חדש בחייה ולפתוח קליניקה משלה יחד עם פסיכיאטר מקומי. למרות זאת, כל חלומותיה ושאיפותיה נגדעו באוגוסט של אותה שנה.

ב-7 באוגוסט, 2007, תחנת המשטרה באנקורג' קיבלו דיווח על כך שהאחות בת ה-52 הפסיקה להופיע לעבודה, וגם לא יצרה קשר עם בני משפחתה וחבריה. כששוטרים הגיעו לדירתה, הם מצאו במקום את אחת מחברותיה של מינדי שנהגה לשמור על הבית בזמן שזו עבדה במשמרות בבית החולים פיירבנקס. לטענת החברה, כשהיא הגיעה לדירה באותו יום, כאוס שרר במקום.

"כל הבית היה בלאגן אחד גדול", סיפרה פאם פרנוד, בלשית לשעבר בתחנת המשטרה של אנקורג'. "המכונית שלה גם לא הייתה בחנייה. החברה סיפרה שהמקום היחיד שמינדי אולי הייתה הולכת אליו באותו זמן היה שדה התעופה, אבל היא מעולם לא נסעה לשם במכונית כי החנייה הייתה יקרה מדי. היא חששה מאוד לשלומה של מינדי. היא הייתה משוכנעת שמשהו רע קרה לה".

חקירת המשטרה יצאה לדרך ותוך זמן קצר, הם זיהו את החשוד הראשון שלהם: רוברט קונוואי – בן זוגה של מינדי. הוא זומן לתשאול, אבל התברר שהיה לו אליבי מוצק לזמן שבו האחות הסיעודית נעלמה. במקביל, פאם ובלשים נוספים שוחחו עם השכנים בניסיון להבין אולי הם שמעו, ראו או ידעו משהו. "רבים מהם טענו שמינדי פנתה כמה פעמים לאנשים שגרו בבניין לידה", סיפרה פאם בריאיון לאתר Oxygen. "גרו שם חבר'ה צעירים ורועשים. מהסוג שכל הזמן עושים מסיבות. הם היו מוכרים כבעייתיים באזור ותושבי הסביבה אמרו שלמינדי היו כמה עימותים איתם". שוטרים ניסו ליצור קשר עם דיירי הבית, אבל לא הייתה תגובה. בזמן הזה, כיוונים חקירה נוספים נבחנו.

בזמן שבלשים ניסו למצוא את השכנים, בדיקה של חשבון הבנק של מינדי העלתה ממצא חשוד. מחקירה של המשטרה עלה כי כמה ימים אחרי שמינדי נעלמה, נמשך מחשבון הבנק שלה סכום של 500 דולר במזומן מכספומט בעיר. כשבלשים ניגשו לבחון את הסרטונים ממצלמות האבטחה הם ראו גבר בלתי מזוהה עם מעיל גדול.

חוקרים המשיכו לנסות ליצור עם השכנים הבעייתיים, אך ללא הצלחה. בינתיים, שוטרי תנועה הצליחו לאתר את מכוניתה של מינדי נטושה בחניון בשדה התעופה. היא הועברה לבדיקות מעבדה בניסיון לאתר דנ"א של חשוד פוטנציאלי. במקביל, בצד השני בעיר, שוטרים הצליחו לאתר את שני השכנים הבעייתיים.

"הם לא ממש שיתפו פעולה עם השוטרים", ציינה פאם. "שאלו אותם לגבי האנשים שהם אירחו במסיבות שלהם, אבל הם התחמקו. זה היה בזבוז זמן". לרגע היה נדמה לחוקרים שהם הגיעו למבוי סתום כשלפתע, הגיעה פריצת הדרך שכולם ייחלו לה.

View this post on Instagram

A post shared by True Crime 49 (@tc49podcast)

קאת'י איסלי, אחת השכנות של מינדי, התקשרה לתחנת המשטרה ודרשה לשוחח עם החוקרים לגבי השכנים הבעייתיים. בשיחה עם פאם, איסלי ציינה שנמנעה מלשתף פעולה עם בלשים בימים הראשונים לחקירה כיוון הייתה לה היתקלות עם אחד מדיירי הבית. "הוא אמר לי שהוא רק רוצה לדבר איתי", סיפרה. "הוא אמר 'אני יודע שהשוטרים מסתובבים בשכונה ואני לא רוצה שתגידי להם שאני גר פה'. שאלתי אותו מה העניין, אז הוא אמר לי שכמה ימים קודם לכן הוא פרץ לבית של סוחר סמים. חשבתי לעצמי שזה לא נשמע הגיוני בכלל. מצד שני, השיחה איתו מאוד הבהילה אותי".

איסלי הוסיפה לבסוף שהשם של השכן שדיבר איתה היה ג'וש. בלשים ערכו בדיקת רקע עליו ועד מהרה, נחרדו לגלות שמדובר בג'וש ווייד. "אם עבדת ברשויות האכיפה באותה תקופה, סביר להניח שהכרת את השם הזה", סיפרה ג'ולין גודין, סוכנת FBI. "7 שנים קודם לכן, הוא הואשם ברצח של אישה ששמה דלה בראון. מצאו אותה מתה אחרי שהיא ספגה מכה חזקה לראש עם אבן. ווייד היה החשוד העיקרי, אבל הוא מעולם לא הורשע במעשה".

גורמים המעורים בפרטי הפרשה סיפרו שבשלב הזה של החקירה, ווייד נעלם לחלוטין מהרדאר של רשויות האכיפה. עם פרטי המידע החדשים, בלשים קיבלו אישור להוציא לפועל צו חיפוש בביתו – ושם הם מצאו את אותו המעיל הכבד שאפשר היה לראות במצלמות האבטחה של הכספומט. כעת, הם חיפשו לא רק את מינדי, אלא גם את ווייד. כמעט חודש חלף מאז היעלמותה המסתורית של האחות, לפני שהייתה פריצת דרך נוספת בחקירה.

ב-2 בספטמבר, 2007, תחנת המשטרה באנקורג' קיבלה שיחת טלפון אלמונית ובה אישה שהציגה את עצמה כמכרית של ווייד דיווחה שהוא הגיע לדירתה וביקש ממנה טרמפ. כשזו סרבה, הוא פנה למכר אחר באזור. יחידת ימ"מ הוזעקה לשכונה ואחרי סריקה באזור, התברר שהחשוד התבצר באחת הדירות ולקח שני בני ערובה. בחלוף כמה שעות של משא ומתן ווייד החליט לבסוף להקשיב לעצת סנגורו ולהיענות לדרישות של המשטרה. הוא הובא לחקירה ושם סרב לדבר עם החוקרים.

סטיב סקורקי, פרקליט במשרד התובע הכללי, סיפר שחוקרים כמעט הצליחו להפיל את ווייד בפח כשאמרו לו שהם שוחחו עם מינדי. "ג'וש ווייד היה שניות ספורות מלומר לנו שזה לא יכול להיות שדיברו עם מינדי כי היא מתה", סיפר. "למרות זאת, הוא שמר על זכות השתיקה ובהיעדר גופה או הודאה, עשה לנו את החיים קשים מאוד... אבל לא לאורך זמן".

ה-13 בספטמבר, 2007. גופתה של מינדי שלוס נמצאה על ידי עובד המועצה האזורית שהגיע לסרוק שטח מיוער בסביבה. היא נורתה למוות בראשה. במקביל, הגיעו תוצאות המעבדה מהבדיקה במכוניתה של הקורבן והממצאים היו חד משמעיים: הדנ"א של ווייד נמצא במכונית. מעבר לזה, רשויות החוק החרימו את הטלפון הנייד של החשוד ובו מצאו תמונה של אקדח – בדיוק אותו אקדח שהשתמשו בו בשביל לרצוח את מינדי שלוס.

כתב אישום חמור הוגש נגד ווייד על ידי הפרקליטות של אלסקה, מדינה שבה קיים גזר דין מוות. מעבר לסעיף הרצח, הוא הואשם גם בגניבת רכב, גניבה והונאה. בהיעדר אפשרות אחרת, הנאשם פעל במרץ להשיג עסקת טיעון בשביל להימנע מהזריקה הקטלנית. ווייד אז הודה ברצח של מינדי שלוס וגם ברצח של דלה בראון. הוא נידון לרצות 99 שנות מאסר בכלא מחוזי באלסקה ולאחר שחרורו, במידה ועדיין יהיה בחיים, ירצה עונש מאסר עולם בבית סוהר פדרלי. בזמן הקראת גזר הדין, השופט הטיח בווייד שהוא פחדן עלוב על כך שרצח נשים – אז קרה הבלתי נתפס.

"ג'וש ווייד התפרץ על השופט מדוכן הנאשמים ואמר: 'ומה לגבי כל הגברים שרצחתי?'", סיפר סקרוקי. "הסנגור שלו אז תפס אותו והושיב אותו בחזרה לפני שהוא יגיד משהו נוסף". למרות זאת, זו לא הייתה הפעם האחרונה שווייד הזכיר את העניין. בשנת 2014, הרוצח פנה לרשויות האכיפה פעם נוספת בניסיון להשיג עסקת טיעון. הפעם, הוא אמר שיסכים להודות ברצח של שלושה גברים, בתנאי שרשויות החוק יעבירו אותו לכלא פדרלי – שנתפס בעיניו לאיכותי יותר.


בדו"ח שפורסם באתר ה-FBI, תואר כיצד ווייד לקח אחריות על רצח של אדם שלא הכיר בשנת 1994 וברצח של אדם נוסף בשנת 1999 – שני המקרים קרו בעיר אנקורג'. "חוקרים מאמינים שהמקרים הללו עם פרשות הרצח של ג'ון מייקל מרטין בן ה-38 מ-1994 והנרי אונגטוסרוק בן ה-30 מ-1999", נכתב בדו"ח. "האסיר הוסיף שהוא גם רצח אדם בלתי מזוהה בשנת 2000, בלילה שבו היכה למוות את דלה בראון".

ג'וש ווייד מרצה כעת את עונשו בבית סוהר פדרלי במדינת אינדיאנה. הוא הורשע ברצח של 4 בני אדם והודה ברצח של אדם נוסף שזהותו נותרה עד היום בגדר תעלומה.