לדייג הלובסטרים מייקל פאקארד מקייפ קוד מסטצ'וסס יהיה סיפור בלתי ייאמן לספר לנכדים, על כיצד כמעט הפך לארוחת הצהריים של לוויתן - וניצל ברגע האחרון. במהלך צלילה שביצע אתמול (שישי) בעומק של כ-13.5 מטרים, הוא חש שקיבל מכה חזקה, ולפתע הכול החשיך. תחילה הוא חשב שננשך על ידי כריש ואז הוא הבין: "אלוהים אדירים, אני נמצא בפה של לוויתן והוא מנסה לבלוע אותי. אני עומד למות". אולם לפתע היונק העצום עלה לפני המים – וירק אותו החוצה.
פאקארד, צוללן מנוסה, סיפר כי הוא עדיין לבש את ציוד הצלילה והנשימה כשהיה בפה של הלוויתן: "אחד הדברים שעברו לי בראש היה פשוט 'אלוהים, מה אם הוא ינסה לבלוע אותי ואני אמשיך לנשום בתוך הגוף שלו עד שיאזול לי החמצן?".
עוד הוסיף: "חשבתי לעצמי, אוקיי, זהו זה. אני עומד למות. חשבתי על הילדים ועל אשתי. לא הייתה שום דרך לצאת מזה".
פאקארד אמר כי לאחר כ-30 שניות גורליות היונק עלה לפני המים ופשוט פלט אותו החוצה. "פתאום הוא עלה מעלה, שחרר מים והתחיל לנענע את ראשו", אמר. "אני הושלכתי באוויר ונחתתי במים. הייתי חופשי ופשוט צפתי שם. לא יכולתי להאמין שהצלחתי לצאת מזה".
פאקארד נמשה החוצה מהמים על ידי חבר צוות, הובהל לחוף ולבית חולים סמוך. בסופו של דבר הוא היה חבול לחלוטין – אבל בריא ושלם.
הביולוגית ג'וק רובינס, מומחית ללוויתנים מפרובינסטאון סנטר, אמרה שכלל הנראה מדבור בתאונה גם מצידו של הלוויתן. "לוויתן גדול סנפיר בדרך כלל לא עושה דברים כאלה", הסבירה. "אני חושבת שזו הייתה הפתעה גם בשבילו". לדבריה, לוויתנים מסוג זה לפעמים מכניסים שואבים המון אוכל בבת אחת, ולא תמיד רואים מה נכנס.
עוד היא הסבירה כי למרות הפה הענק שלו, הגרון של לוויתן גדול סנפיר אינו גדול מספיק כדי לבלוע בן אדם.
צ'ארלס מאיו, ביולוג נוסף, הסכים עם הניתוח הזה. "זה כמו לאכול ארוחת ערב נהדרת ופתאום לבלוע זבוב", הוא הסביר ואמר כי הוא לא זוכר שנתקל במקרה דומה. "הוא היה בסכנה אמיתית. אם לא מהגרון של הלוויתן אז מהלחץ שהופעל על הריאות כשהוא עלה לפני המים על מנת לירוק אותו".
"הוא וודאי שמר על קור רוח, רק מקצוען אמיתי היה יכול לצאת מזה", הוסיף. "הוא בחור חכם וקשוח, זו הסיבה שהוא נשאר בחיים. וגם יש לו הרבה מזל".