השעה הייתה בערך 12:30 כשדברה בלוג'ט פתחה את דלת ביתה וראתה את אחד התלמידים הצעירים של בתה – ג'סי. לילה קודם לכן היא חזרה מאוחר ממסיבה ולכן, דברה לא עשתה עניין מזה שהיא ממשיכה לישון עד מאוחר. למרות זאת, עכשיו כשהגיע תלמיד לאחד משיעורי הפסנתר שהיא מלמדת, היא הלכה להעיר את הנערה בת ה-19. דברה קראה לג'סי כמה פעמים, אך לא הייתה תשובה. זועפת, היא נכנסה לחדרה וראתה שהיא עדיין שוכבת במיטתה. היא ניערה אותה מעט ונחרדה לגלות שבתה קרה כקרח.
דברה הרימה את השמיכה ומצאה את ג'סי שוכבת עם פניה קבורות בכרית, כשמכנסיה ספוגים בנוזל חיטוי. אחוזת אימה, היא התקשרה למוקד החירום. "הבת שלי לא נושמת!", אמרה דברה למוקדנית. "נכנסתי לחדר בשביל להעיר אותה, אבל היא לא מתעוררת. הו אלוהים, זה נראה כאילו יש לה על הצוואר סימני חניקה. אני לא יודעת מה קורה פה!".
THE MURDER OF JESSIE BLODGETThttps://t.co/lNt8fVtrBD pic.twitter.com/Rk4VJquoYY
— Eleanor Neale (@ELEANORXNEALE) April 1, 2019
ג'סי בלוג'ט נולדה בהארטפורד, ויסקונסין, בשנת 1994 ועד מהרה התבררה להיות עילוי בתחום האומנויות. לאורך שנותיה בתיכון, היא הצטיינה במשחק, שירה ואפילו בישול. אחרי שסיימה את הלימודים, היא נרשמה ללימודי מוזיקה באוניברסיטת ויסקונסין-מילווקי ופתחה עסק פרטי ללימוד נגינה על פסנתר וכינור לילדים. כמו כן, היא הייתה מוכרת גם בתור פעילה אדוקה למען זכויות לבעלי חיים – וכל זה בזמן שהיא גרה תחת קורת הגג של הוריה, באק ודברה בלוג'ט.
ב-14 ביולי, 2013, ג'סי כיכבה בהפקה מקומית של "כנר על הגג" וגילמה את דמותו של טוביה החולב. היא חזרה באותו ערב לביתה בסביבות 01:00 בלילה וסיפרה לאמה בהתרגשות עד כמה ההצגה הייתה מוצלחת לפני שהלכה לישון – זאת התבררה להיות השיחה האחרונה בין השתיים.
חוקרי מז"פ שהגיעו לזירת הפשע חשדו מיד שמדובר ברצח. ממצאי החקירה הראשוניים חשפו סימני קשירה על רגליה וזרועותיה. הפיג'מה שלה ושיערה היו ספוגים לחלוטין בחומר חיטוי, מה שהעלה חשד שהרוצח ניסה להשמיד כל זכר לשרידי דנ"א שלו. מתחת למיטתה הם מצאו גליל נייר דבק שעל פי החשד, נפל לרוצח לפני שהוא נמלט מהחדר – בו לא נמצאו סימני פריצה או מאבק.
בלשים מצאו בחדרה את יומנה האישי ובו הרמז הראשון שלהם. במהלך השבועות האחרונים, הנערה כתבה ביומנה כי הוטרדה מינית על ידי שניים ממכריה – הראשון עבד איתה במסעדה מקומית והשני היה אחד השחקנים בתיאטרון המקומי. שני החשודים זומנו לחקירה במשטרה, אבל שוחררו במהרה אחרי שסיפקו אליבי מהימן. עד מהרה, לבלשים נגמרו כל כיווני החקירה והפרשה הגיעה למבוי סתום – עד שיום אחד, נרשמה פריצת דרך בגלל תקרית תקיפה אחרת לגמרי.
התקיפה של מליסה אצלר
12 ביולי, שלושה ימים לפני התפוצצות פרשת הרצח של ג'סי בלוג'ט. השעה הייתה קצת אחרי 10:00 בבוקר כשמליסה אצלר טיילה עם הכלב שלה בפארק ריצ'פילד. לפתע, היא נבהלה למשמע צעדים מאחוריה. כשזו הסתובבה, היא הותקפה על ידי בחור צעיר עם מכנסיים משובצים שהיה חמוש בסכין. התוקף ניסה לרתק אותה לארץ, אבל אצלר לא ויתרה – למרות שנפצעה בתהליך. עד מהרה, כנגד כל הסיכויים, היא הצליחה לפרק אותו מנשקו ולהשתלט על הסכין. מאוחר יותר, היא תיארה את השיחה הביזארית שהייתה לה עם הנער ששאל אותה אם הוא יכול ללכת בזמן שאחזה בנשקו.
מליסה אצלר שרדה את העימות תוך שהיא סובלת מ-6 חתכים עמוקים ונאלצה לקבל 15 תפרים. עוד היום, היא לא מסוגלת להרגיש דבר באחת האצבעות בידה השמאלית. למרות זאת, היא שרדה את התקרית והצליחה למסור לשוטרים תיאור של התוקף. "זה היה גבר צעיר, בן 18 או 20", סיפרה. "גובהו היה קרוב ל-1.90 מטרים, שערו בלונדיני ומשקלו היה בערך 100 ק"ג. הוא חבש כובע, הרכיב משקפי שמש ולבש מכנסיים משובצים. הוא ברח מהמקום ברכב משפחתי בצבע כחול".
עדותה של מליסה, הכוללת את תיאור התוקף וכלי הרכב שלו, הועברה מאוחר יותר לאנשי רשויות ברחבי מחוז וושינגטון. עד מהרה, היא הגיעה לסגן שריף מקומי שזיהה רכב שענה על אותו תיאור והחליט לבדוק את מספר הרישוי – רק כדי לגלות שהוא היה שייך לדניאל ברטלט, בן זוגה לשעבר של ג'סי.
Episode 3: The heartbreaking murder of Jessie Blodgett is now live on all podcast platforms. LINK IN BIO. Let us know what you think about the case ♂♀#truecrimepodcast #truecrime #jessieblodgett #loveisgreaterthanhate #podcast #rip #danielbartelt pic.twitter.com/zt3Q0cph5Y
— Crime Salad Podcast (@crimesalad) April 17, 2019
Daniel Bartelt guilty of 1st-degree intentional homicide in strangling of Jessie Blodgett. http://t.co/vJO5UJuCLR pic.twitter.com/TNcrvmff2j
— Journal Sentinel (@journalsentinel) August 19, 2014
ברטלט בן ה-19 וג'סי הכירו אחד את השנייה בתקופת ביה"ס התיכון וכמוה, גם הוא גילה עניין רב במשחק ומוזיקה. שניהם הפכו עד מהרה לידידים קרובים ובסופו של דבר גם לבני זוג. למרות זאת, דניאל החליט לסיים את הקשר אחרי כמה חודשים. בסוף תקופת הלימודים הוא נרשם לתואר באוניברסיטת ויסקונסין-סטיבנס, אך נשר מסיבות לא ברורות אחרי סמסטר אחד בלבד וחזר לגור עם הוריו תחת אולטימטום: היה עליו למצוא עבודה ולהשתתף בהוצאות משק הבית. עד מהרה, הוא סיפר להוריו שהתקבל למשרה במפעל מקומי – מה שהתברר להיות שקר מוחלט. במציאות, הוא היה יוצא מביתו בכל בוקר בשעה 06:30 ומשוטט עד השעה 17:00.
באותה תקופה הוא חידש את הקשר שלו עם ג'סי והשניים בילו יותר ויותר זמן יחד. למעשה, הם אפילו הקליטו שיר ביחד. חבריו תיארו אותו בתור בחור חברותי, אדיב ואכפתי. למרות זאת, היה לדניאל צד אפל שאף אחד מהם לא ידע עליו.
ב-16 ביולי, יממה אחרי שנודע לתושבי הארטפורד על מותה של ג'סי, ברטלט זומן לחקירה בתחנת השריף המחוזית. כששאלו אותו אם הוא יודע במה מדובר, הנער העריך שזה קשור לנערה שאנסו וחנקו למוות – אך במציאות, זה היה בגלל התקיפה של מליסה אצלר. כאשר נשאל על הבוקר של ה-12 ביולי, ברטלט טען שבילה באותו זמן עם חברה שלו. כשנשאל לגבי השפשופים על זרועו והחתך על הבוהן שלו, בן ה-19 אמר שכל אלו תוצאה של תאונה במקום העבודה שלו – אבל החוקרים ידעו שהוא משקר.
ברטלט עומת עד מהרה עם העובדה שאין לו עבודה מאז שנשר מלימודי התואר שלו ושהוא משקר להוריו מזה חודשים. כמו כן, הם ידעו שבימים האחרונים, הוא בילה את רוב שעות הבוקר בנסיעות בפארקים ציבוריים, שם הוא ארב לאנשים. בסופו של דבר, הנער הודה כי אכן תקף את מליסה, אך טען שלא התכוון לפגוע בה. בזמן חקירתו הוא אמר: "נשרתי מהאוניברסיטה ופחדתי לעתיד שלי. רציתי לגרום למישהו אחר לחוש את הפחד הזה". הוא נעצר באשמת תקיפה והועבר לכלא המחוזי. כמו כן, חוקרים העבירו לבלשים בתחנת המשטרה בהארטפורד את פליטת הפה החשודה שלו בזמן החקירה.
"הוא ידע שהיא לא תתנגד לו"
מה שעורר את תשומת ליבם של הבלשים יותר מכל הייתה העובדה שברטלט אמר במהלך חקירתו שג'סי נאנסה לפני שחנקו אותה למוות – מידע שטרם הותר לפרסום. כמה ימים לאחר מכן, מומחים לרפואה משפטית קבעו כי הקורבן אכן נאנסה באותו יום גורלי. בדיקה נוספת שלהם העלתה שבבוקר של ה-15 ביולי, הנער נסע לפארק וודלנד יוניון למשך זמן קצר. על כן, צוות חוקרים הוזעק למקום.
במהלך סריקה משטרתית בשטחי הפארק, קצינים מצאו קופסת דגני בוקר זרוקה באחד הפחים ובה מגבות נייר ספוגות בדם, מגבוני חיטוי, רצועות נייר דבק משומשות, חבלי טיפוס, מגבת מגואלת בדם ומחסום פה מאולתר. הממצאים הועברו לבדיקת מעבדה וחזרו חד-משמעיים: רצועות נייר הדבק התאימו לגליל שנמצא מתחת למיטה והחבלים היו אלו שקשרו את זרועותיה ורגליה של ג'סי. כמו כן, בדיקות מעבדה נוספות זיהו את הדנ"א של דניאל מתחת לציפורניים של הקורבן ואת טביעות האצבעות שלו על הגליל שנמצא מתחת למיטתה.
עם ממצאי בדיקות המעבדה, בלשים הוציאו צו חיפוש בביתו של הנער. בדיקת היסטוריית החיפוש במחשב האישי שלו חשפה כיצד הנער גלש באתרים בהם הסבירו איך לקשור אנשים ולחנוק אותם. מעבר לזה, הם מצאו את מה שתואר בתור "תקציר לרומן" על אדם ששמו "D" שרצח בברוטליות נערה ששמה ג'סיקה. בארון הבגדים של הנער, בלשים מצאו את אותם מכנסיים משובצים כמו בתיאור של מליסה, כמו גם רצועת נייר דבק משומשת עם שרידי שיער – השיער של ג'סיקה.
View this post on Instagram
במהלך משפטו של דניאל ברטלט, בן ה-19 כפר באשמה והכחיש את כל ההאשמות נגדו. אף על פי כן, אוסף הראיות המאסיבי שנאסף נגדו היה בלתי ניתן להכחשה. במהלך הדיון הפותח, התובע תיאר איך הנער נכנס לחדרה של ג'סי דרך החלון, קשר אותה אל מיטתה, אנס אותה וחנק אותה למוות. ברטלט אז ניסה להשמיד את שרידי הדנ"א שלו כשניגב אותה עם מגבוני חיטוי וסידר את גופתה כאילו היא ישנה לפני שנמלט מזירת הפשע. על פי הסברה של הפרקליטים, הסיבה היחידה שג'סי סומנה כמטרה הייתה בגלל שהיא הכירה את דניאל ובטחה בו. "הוא ידע שהיא לא תתנגד לו", הוסיף התובע. "הוא ידע את זה ובגלל זה רצח דווקא אותה".
לקח לחבר המושבעים 3 שעות לפני שהגיעו להחלטתם והרשיעו את דניאל ברטלט ברצח מדרגה ראשונה. מאוחר יותר, בית המשפט גזר עליו מאסר עולם ללא אפשרות לחנינה. כמה חודשים מאוחר יותר, הוא הודה בתקיפה של מליסה אצלר ובמסגרת עסקת טיעון, נידון ל-5 שנות מאסר אותן ריצה במקביל למאסר העולם.
דניאל ברטלט מרצה כיום את עונשו בבית הסוהר וופון במדינת ויסקונסין. מאז ועד היום, הוא לא הודה או הביע חרטה על מעשיו וממשיך לטעון כי הוא חף מפשע. במהלך גזר דינו, ברטלט פנה לבאק ודברה ואמר לשניהם: "אני לא יכול לתת לכם סגירת מעגל. אני לא מסתיר דבר. אני יודע שישנן ראיות שאני לא מסוגל להפריך. למרות זאת, החליפה שאני לובש או האזיקים שכובלים אותי לא הופכים אותי לאשם".
באק בלוג'ט הגיב במרוצת השנים לפרשה ואמר שהוא סולח לדניאל על מעשיו, אך הדגיש כי הנער לעולם לא יזכה למחילה עד שלא יודה באמת. חלפו כמעט שמונה שנים מאז הרשעתו, אבל ברטלט ממשיך לטעון לחפותו.