ב-12 ביולי 2015, טרגדיה אירעה בצפון ארה"ב: רכבת מספר 4693 פגעה בטיפאני וליאנט בת ה-18 סמוך לביתה במייס לנדינג, ניו ג'רזי. חקירת המשטרה קבעה במהירות שמדובר בהתאבדות, אך משפחתה של וליאנט מסרבת לקבל את ההכרעה. מבחינתם, הצעירה לא שמה ידה בנפשה – היא נרצחה.

טיפאני חוותה שנה סוערת לפני מותה, הוריה אף הודו בזה. למרות זאת, לטענתם, לבתם לא היה שום מניע לשים קץ לחייה. הם מאמינים שחקירת המקרה התבצעה ברשלנות, ושרשויות החוק בניו ג'רזי מיהרו לקבוע שמדובר בהתאבדות כדי לטאטא את כל הפרשה מתחת לשטיח. עד מהרה, החלו להתפשט כל מיני שמועות בעיירה שרק הגבירו את החשדות שמשהו לא תקין – העיקרית ביניהן גרסה כי וליאנט נחטפה והוכתה לפני שנדחפה אל מסילת הרכבת.

חייה של טיפאני וליאנט היו רחוקים מלהיות מושלמים. לפי הדיווחים באתר ה-Daily Beast, מערכת היחסים בינה לבין אמה, דיאן, הייתה מתוחה עד כדי כך, שבמהלך 2014 שירותי הרווחה הופיעו בביתם שלוש פעמים. באחד הביקורים, דיאן אף הודתה שהכתה את בתה בזרוע במהלך ויכוח סוער. השתיים הסכימו להשתתף במפגש ייעוץ משפחתי, שם וליאנט טענה בפני המטפלת שהיא לא אובדנית ומעולם לא שקלה להתאבד. המטפלת, מצדה, קבעה כי מדובר במשפחה יציבה, אך מחוץ לבית, חייה של וליאנט היו מורכבים הרבה יותר.

לאחר מות סבה, הנערה החלה לצרוך סמים, גנבה כסף והבריזה מבית הספר. היא גם יצאה מהארון והחלה לצאת עם נשים – דבר שלדבריה גרם לה להרגיש בודדה. חבריה טענו כי נהגה לפגוע בעצמה, אך איש מהם לא האמין שהיא הייתה מסוגלת לשים קץ לחייה.

בחודשים לפני מותה, עתידה של וליאנט דווקא נראה מבטיח. היא זכתה במלגת כדורעף והתקבלה לאוניברסיטת מרסי (Mercy) במדינת ניו יורק. היא אפילו שקלה לעסוק במשפט פלילי או להתגייס לחיל האוויר. כל זה כמובן לא יצא לפועל כי חייה נקטעו בצורה מחרידה.

טרגדיה קטלנית: מה ידוע על הלילה הגורלי של ה-12 ביולי?

עד היום לא ברור בדיוק מה קרה לטיפאני וליאנט ב-12 ביולי 2015. מה שכן ידוע זה שהיא השתתפה במסיבת סיום יחד עם הוריה, דיאן וסטיב, ובסביבות השעה 21:00 אחת מחברותיה ביקשה לשוחח עם הוריה בפרטיות. היא סיפרה להם שווליאנט השתמשה לה בכרטיס החיוב (Debit) ללא רשות.

הוויכוח שהתפתח בין וליאנט להוריה היה קצר ולא סוער במיוחד. דיאן חיפשה בתוך הרכב של בתה ולפתע הבחינה בה מחזיקה את כרטיס החיוב בכיסה. היא נכנסה הביתה לקרוא לבעלה, אך כששניהם יצאו שוב – וליאנט נעלמה. "היא הייתה ליד הרכב", סיפרה דיאן לאתר החדשות WHYY. "נכנסתי לקרוא לבעלי, וכשחזרתי – היא כבר לא הייתה שם".

השעות חלפו ומשפחתה החלה לדאוג. הם יצאו לחפש אותה ומצאו את הטלפון הנייד שלה מוטל בקצה שביל הגישה לביתם. "טיפאני מעולם לא יצאה לשום מקום בלי הטלפון שלה”, אמרה דיאן. "היא אפילו קנתה כיסוי עמיד למים, כדי שתוכל להשתמש בו במקלחת”. בסביבות השעה 23:30, הוריה פנו למשטרה – אבל זה כבר היה מאוחר מדי. עשרים ושבע דקות קודם לכן, רכבת פגעה בטיפאני במהירות של 130 קמ"ש, במרחק של כארבעה קילומטרים מביתה. עוצמת הפגיעה הייתה כה אדירה עד שגופה נותר מרוסק לחלוטין.

למרות נסיבות מותה החריגות, המשטרה סגרה את התיק במהירות למחרת הבוקר. החוקרים קבעו כי וליאנט עלתה על הפסים מיוזמתה ולמעשה התאבדה. אולם, ככל שהמשפחה חקרה את הפרטים, כך עלו עוד ועוד סימני שאלה לגבי הפרשה. וליאנט נמצאה יחפה ולבושה בתחתונים בלבד, והוריה תהו כיצד הלכה מרחק גדול כל כך, בלילה, ללא נעליים.

שבועיים לאחר מותה, אמה יצאה לטייל בסמוך לביתם ומצאה את נעליה וסרט השיער שלה. העובדה שהפריטים נמצאו רחוק כל כך מזירת ההתאבדות, כביכול, ושכלב גישוש לא איתר אותם, עוררה חשד כבד. פול ד'אמאטו, עורך הדין של בני המשפחה, הביע גם הוא סקפטיות לגבי הסברה שווליאנט שמה קץ לחייה.

"הסתכלתי על הרגליים שלה, והן היו חלקות ונקיות”, אמר ד'אמאטו. "לא היו חתכים, לא היו שפשופים – שום דבר”. מכאן, החקירה רק הסתבכה עוד יותר. ראיות מרכזיות – כמו חולצתה של וליאנט – אוחסנו בצורה לא נאותה והזדהמו. גרוע מכך, חוקרים מצאו בזירת האירוע גרזן עם סימנים אדומים – ואז הוא נעלם. "איך מאבדים גרזן?", תהה עורך הדין.

העדויות הסותרות של נהג הרכבת, מרווין אוליברס, הוסיפו עוד סימני שאלה לפרשה. תחילה טען שראה את וליאנט "קופצת" למסילה. אחר כך הוא שינה את גרסתו וטען כי הבחין בה רק ברגע האחרון. לבסוף, הנהג סיפר כי ראה אותה רוכנת על הפסים. חוסר העקביות הזה חיזק את חשד המשפחה כי הרשויות מיהרו לקבוע שמדובר בהתאבדות כדי להימנע מתביעה. בינתיים, השמועות במייס לנדינג החלו להתפשט.

מנהל חנות הנוחות Wawa סיפר כי שמע בני נוער מדברים על כך שהנערה נחטפה באיומי נשק, אולצה להתפשט ואז נרדפה אל עבר מסילת הרכבת. החשד התגבר כשנודע שהחברה שהאשימה אותה בשימוש בכרטיס החיוב הייתה, לכאורה, מעורבת בהיעלמותה.

"אנו מאמינים שטיפאני נרצחה": המאבק לצדק ממשיך

כיום, מותה של טיפאני וליאנט עדיין רשום כהתאבדות, אך משפחתה לא מקבלת זאת. בשנת 2017, עורך דינה של המשפחה דרש לפתוח מחדש את התיק. "אנו מאמינים שטיפאני נרצחה, אך גם אם הכוונה לא הייתה להרוג אותה – מישהו רצה שתדרוס אותה רכבת”, אמר ד'אמאטו. הורי הנערה מסרבים להאמין שבתם זרקה את הטלפון שלה, הלכה ארבעה קילומטרים יחפה – ואז בחרה להשליך עצמה אל הרכבת.

"כשמסתכלים על כל הראיות, ברור שהיא לא התאבדה”, אמר עורך דינה של המשפחה. "אבל השאלה היא – אם זה לא היה התאבדות, אז מה באמת קרה לה?".