5 ביוני, 1976. יום שבת. חמישה בני משפחה נופשים להנאתם בבקתת עץ באזור סיוון (Seewen), שוויץ, כאשר רוצח מסתורי פורץ את הדלת ויורה בהם למוות. אוג'ין סיגריסט (63), אשתו אלסה (62), אנה ווסטהאוזר (אחותו בת ה-80 של אוג'ין) ושני בניה, עמנואל (52) ומקס (49) - כולם נורו למוות באותו לילה באמצעות רובה ציד. גופותיהם לא התגלו עד יום למחרת, בעת חגיגות חג הפנטקוסט הנוצרי שמצוין בסמיכות לשבועות. אישה שטיילה בסמוך לזירת הפשע מצאה את גופתה של אחת הקורבנות מגולגלת בתוך שטיח במרפסת הבקתה, בזמן ששוטרים גילו את כל השאר בפנים.

חוקרים מיד החלו לבחון את הרצח ההמוני שזעזע את המדינה כולה ומצאו בזירת הפשע 13 תרמילים שהתאימו לרובה מסוג וינצ'סטר. 11 קליעים פגעו בראשם של קורבנות ו-2 נוספים בבית החזה של שניים מהם. למרות האכזריות האיומה של הפשע, שוטרים לא הצליחו לבסס סיבה קונקרטית לרצח המחומש. תחילה, התעורר חשד כי מדובר בפשע נקמה בגלל עברו של בעלה של אנה, גבר גרמני אשר היה בעברו הרחוק חבר של במפלגה הנאצית. חוקרים גם מצאו מגוון של מזכרות נאציות מאותה תקופה בבקתת העץ, אך בסופו של דבר התאוריה לא הייתה מוצקה מספיק ונזנחה. מאוחר יותר התגבשה סברה לפיה הקשר של אוג'ין לשטאזי (המשטרה החשאית של מזרח גרמניה) היה המניע למעשה, אך גם כאן חוקרים קבעו כי מדובר בקשר רופף וגם התיאוריה הזו נזנחה. בהיעדר מניע למעשה, לחוקרים לא הייתה ברירה אלה לבחון לעומק את הראיות שנמצאו בזירת הפשע.

חוקרי המשטרה האמינו כי אוג'ין ואשתו היו המטרה האמיתית של הרצח. מומחים לרפואה משפטית קבעו כי בני הזוג נורו 4 פעמים בראשם, מה שעשוי להעיד על כך שהרצח שלהם מתוכנן מראש בזמן ששאר בני המשפחה נורו למוות רק בגלל שהם היו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. חוקרים תשאלו אלפי אנשים לגבי הפשע, כולל קרובי משפחה, עמיתים לעבודה וחברים של הקורבנות. מעבר לזה, הם חקרו למעלה מ-3,000 בעלים של רובי וינצ'סטר שהתגוררו במדינה וערכו חיפוש ב-27 דירות שח חשודים פוטנציאלים. בסופו של דבר, רשימת החשודים העיקריים הצטמצמה לכדי 21 בני אדם ומתוכם, 9 נחקרו באזהרה. אף על פי כן, לא הוגש אפילו כתב אישום אחד. למעשה, המשטרה המקומית אפילו לא הצליחה למצוא את הרובה ששימש בתור כלי הרצח. חלפו שני עשורים מאז התפוצצות הפרשה ועדיין לא הייתה פריצת דרך בחקירה. בדיוק בשלב שכולם היו משוכנעים שתעלומת החמישייה מסיוון לעולם לא תיפטר, דווח על פריצת דרך בלתי צפויה.

הסודות הכמוסים של קארל דוסר

ספטמבר 1996. פועלי בניין משפצים דירה ברחוב ריטרווג בעיר אולסן, כאשר הם נתקלים בממצא ביזארי מאוד: מצבור ניירות ומסמכים ישנים, לצד רובה ציד מנוסר. התגלית נחשפה לאחר שהפועלים הזיזו את אחד מארונות המטבח ומצאו את החפצים בשקע שנחצב בקיר. בין המסמכים נמצאו טפסי ביטוח ישנים ודרכון פג תוקף של אדם ששמו קארל דוסר. חוקרי המשטרה הוזעקו למקום ולאחר בדיקה מקיפה, נקבע באופן חד משמעי כי הרובה שנמצא חבוי בקיר הוא כלי הנשק ששימש את רוצח החמישייה מסיוון.

גורמים המעורים בפרטי החקירה סיפרו כי זו לא הייתה הפעם הראשונה ששמו של דוסר נקשר לתעלומת הרצח המזוויע. למעשה, הוא אפילו זומן לתשאול לאחר התפוצצות הפרשה שכן הוא היה הבעלים של רובה מסוג וינצ'סטר. מאוחר יותר התברר כי דוסר היה אחד מבין 30 אנשים שלא הצליחו לספק מידע על מקום הימצאו של הנשק שלהם. לטענתו, הוא מכר את הווינצ'סטר בשוק פשפשים בתחילת שנת 1976 בעקבות תקלות חוזרות ונשנות ברובה. גרסתו נתפסה כמפוקפקת בלשון המעטה, אבל החוקרים לא הצליחו לבסס קשר בינו ובין הקורבנות. לאחר מציאת כלי הרצח, התברר כי דוסר שיקר לחוקרים כשאמר שמכר את הרובה ולמעשה, הוא הסתיר את כלי הנשק במטבח בבית אמו.

צו מעצר הוצא על שמו של דוסר, אך הוא מעולם לא נתפס. החשוד נמלט משוויץ עוד לפני שמצאו את הנשק ולא נראה במדינה מאז. בהתבסס על המסמכים שנמצאו בבית אמו של דוסר, רבים מאמינים כי הוא החליף את זהותו לפני שאבדו עקבותיו. ישנן שמועות שהוא נמלט ליבשת אפריקה, בזמן שאחרות גורסות שהוא מתגורר בארה"ב או קנדה. ככה או ככה, מקום הימצאו לא ידוע לאיש ובחלוף 10 שנים אחרי מציאת כלי הרצח, רשויות החוק בשוויץ הודיעו כי חוק התיישנות חל על הפרשה. במילים אחרות, גם אם הפושע יסגיר את עצמו למשטרה, לא ניתן יהיה להגיש נגדו כתב אישום.

רבים בשוויץ משוכנעים מאז ועד היום כי קארל דוסר הוא האדם שרצח את החמישייה מסיוון, אפילו שחוקרי המשטרה לא הצליחו לבסס קשר בינו ובין הקורבנות. למרות זאת, גבר אחד מבאזל טוען שהוא יודע מה גרם לדוסר לרצוח את החמישייה באותו לילה גורלי - והוא אפילו הצליח לשכנע את בנו של אחד הקורבנות.

ז'אק נורדמן הוא מהנדס מבאזל בשנות ה-70 לחייו שזוכר היטב את הפרשה. למעשה, באותן שנים הוא התגורר לא רחוק מהבקתה שבה בני המשפחה נורו למוות על ידי אותו רוצח מסתורי. לפני כשנה, הוא פרסם ספר על הפרשה ובו מצבור של ראיות שליקט לאורך השנים. בריאיון לאתר SZ, הוא טען כי הצליח לפענח מה היה המניע של דוסר לרצוח את אוג'ין סיגריסט ואת יתר בני משפחתו.

"דוסר היה בנו של אוג'ין כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין", טוען נורדמן. "אני מאמין שהרוצח גילה על אביו הביולוגי בשלב מאוחר יותר בחייו ורצה להיות חלק מהמשפחה. מצד שני, אביו לא רצה שהפרשה תתגלה והתעקש שהשניים יפגשו רק מפעם לפעם. ההחלטה הזו היא מה שהוביל את דוסר לירות למוות באוג'ין, אשתו ושאר בני משפחתו". הסופר טוען כי התאוריה שלו משתלבת עם פרטים מסתוריים בתעלומה שמעולם לא התבררו.

חוקרי המשטרה שבחנו את הפרשה בשנות ה-70 הצליחו לשחזר את כל היום של אוג'ין לפני הרצח המזעזע, למעט כמה דברים חשודים. מזכירתו של הקורבן סיפרה כי ביום שלפני הרצח, סיגריסט קיבל למשרדו שיחת טלפון מאדם שזהותו מעולם לא נחשפה. מאוחר יותר, סיגריסט יצא מהמשרד עם מכוניתו לצורך פגישה שמעולם לא נקבעה ביומן עם גבר לא מוכר - האם היה זה דוסר? נורדמן משוכנע שכן. לטענתו, הוא פנה עם המידע הזה לחוקרי המשטרה, אך אלו סרבו להתייחס לכך בטענה שהם "לא חוקרים הנחות, אלא עובדות". על אף חוסר הנכונות של הרשויות לבחון את התאוריה שלו, נורדמן הצליח לשכנע את רוברט סיגריסט - הבן של אוג'ין.


"התאוריה שלו באמת מתקבלת על הדעת", אמר רוברט. "הייתי אומר גם שיש דמיון מסוים בין אבי ובן דוסר. יכול מאוד להיות שהוא היה אביו הביולוגי, אפילו שאין לכך ראיות מוצקות". נורדמן סבור כי ניתן להוכיח את הסברה שלו באמצעות בדיקת DNA פשוטה ועל פי המחקר שלו, יש לכוחות המשטרה דגימת DNA של הרוצח שנלקחה מזירת הפשע. "ביקשתי במרוצת השנים לקבל מידע על הדגימה, אך נתקלתי בחוסר שיתוף פעולה מצד המשטרה", סיפר נורדמן. "כששאלתי לגבי הדגימה נאמר לי כי לא ניתן למסור מידע בנושא בגלל חוק ההתיישנות. מעבר לזה, גורמים במשטרה טענו כי הדגימה הושחתה והיא בלתי שמישה". לאורך השנים, נעשה גם ניסיון למצוא את תעודת הלידה של דוסר, אך גם הוא לא צלח. אף על פי כן, הסופר סבור כי האמת תצא לאור בסופו של דבר.

הוא הוסיף: "אני משוכנע שהאמת תיחשף. דוסר בוודאי יתוודא מערש הדווי שלו או מישהו קרוב אליו יאשר שהוא הרוצח". לעומתו, רוברט סיגריסט הרבה יותר סקפטי לגבי הנכונות של הרוצח לחשוף את עצמו. "אם דוסר עדיין חי, אני לא חושב שהוא יופיע פתאום וידבר על הפרשה", הוא סיכם. "אם כן, אז היא תהפוך באופן סופי לתעלומה הביזארית ביותר בתולדות המדינה שלנו".