יואל לוי היה בן שמונה כששלמה הלברנץ, מייסד כת לב טהור, תפס אותו בשקר קטן . "בהתחלה לא ידעתי שבשבילי מכינים את הבמה", הוא משחזר. "ישבתי בין כל הילדים, כמו כולם. היו שם בערך 100-150 ילדים, כולל הקטנים בני השלוש. אבל אז הלברנץ קרא לי לבוא אליו ואמר 'יואל עכשיו אתה עומד לקבל כמה צ'פחעלך'".
על הוריו של לוי, הוא מספר, הנהלת הכת אסרה מראש להגיע למקום. אחיו לעומת זאת ישבו בין שאר הילדים ונאלצו לצפות בו ברגע הנורא בחייו. "פחדתי פחד מוות ממש", אומר יואל, "רעדתי. הרב אמר שהוא נותן את השליחות להנהלה ולמלמדים בבית הספר לעשות את זה. המלמד שאל אותי 'שיקרת בזמן האחרון'? אמרתי שלא, הוא אמר 'אתה משקר עוד', והתחיל להכות בכל הכוח. זה היה עם חגורת עור. הוא אמר לי להתכופף והצליף בי על הרגליים והגב, בערך שעה. בכיתי, צעקתי, אפילו נגמר לי הקול. בגב נשארו הסימנים של החגורה. אחר כך הלכתי הביתה, ראיתי את אמא שלי בוכה וגם את אבא. אבל הם לא יכלו לעשות כלום, כי מבחינת הכת אני כבר לא הילד שלהם, אני שייך לכת".
כמו יואל, חיים עד היום בלב טהור מאות ילדים, שלומדים על בשרם משמעת ברזל מהי. המטרה היא אחת, מספרים עוזבי הכת, לעקור מקרבך כל שמץ של רצון חופשי, לדכא ביד קשה כל עצמאות מחשבה או סטייה מפקודות ההנהגה. יואל לוי נולד לתוך המציאות הזו, ולדבריו לקח לו זמן להבין שמשהו לא בסדר. "קיבלתי מכות מאז שהייתי ילד בן שנתיים, ככה גדלתי, לא הייתי צריך לעשות משהו נדיר בשביל זה".
אבל לב טהור לא מסתפקת באלימות פיזית. עדויות קשות מתוך הכת מספרות על הפרדת ילדים מהוריהם, מניעת חינוך, ניתוק מהעולם החיצון - וגם נישואי קטינות החל מגיל 13 וקטינים החל מגיל 15. לעתים הילדות נאלצות להתחתן עם גברים המבוגרים מהן בשנים רבות.
האדמו"ר שקנה עיירה
מייסד כת לב טהור, שעמד בראשה עד לפני כשנתיים, שלמה הלברנץ, נולד בירושלים וגדל כילד חילוני בשם ארז אלברנס. בנערותו החל בחזרה בתשובה, ובאמצע שנות השמונים הקים את ישיבת "לב טהור" בירושלים. הישיבה השתייכה בתחילת דרכה לחסידות סאטמר, וממנה אימצה את העוינות לציונות ולמדינת ישראל. אבל חסידות סאטמר לא היתה מחמירה מספיק לטעמו של הלברנץ. ב-1990 העתיק הלברנץ את מקום מגוריו, יחד עם קהילתו הקטנה, לארצות הברית. זמן קצר לאחר המעבר הורשע בחטיפת קטין, ואף ריצה שם מאסר.
עם שחרורו פונה הלברנץ לשלטונות קנדה, וטוען שמדינת ישראל והשב"כ רודפים אותו ואף קיבל מעמד של פליט. הוא רוכש עיירה שלמה בסנט אגאתה שבמחוז קוויבק, שם הוא מעלה את עצמו למעמד של אדמו"ר, ומנסח תקנון וחוקים נוקשים שתכליתם התבטלות מוחלטת בפניו. על תזונת החסידים הלברנץ שולט בעזרת חוקי כשרות מחמירים שהוא המציא, ומטיל על קהילתו עוד ועוד החמרות לגבי צניעות הנשים והילדות. החל בגיל שלוש, קוד הלבוש של נשות הקהילה מחייב לבישת שמונה שכבות של בדים שחורים, שמכסים את כל גופן למעט הפנים. על כל החסידים, גברים כנשים, לגרוב גרביים באופן קבוע גם ביום וגם בלילה. הלברנץ הוא זה שקובע את שמות הילדים, באיזה בית ובאיזו משפחה יגדלו, מה החומר שילמדו, ובאיזה גיל ומועד יתחתנו, עם מי יתחתנו, ממי יתגרשו והיכן יגדלו ילדיהם.
ב-2014, לאחר פשיטה של רשויות הרווחה, נוטשים חברי הקהילה את קנדה ומהגרים לגוואטמאלה. שם הם נודדים בין מתחם סגור אחד למשנהו, ובכל מקום משאירים אחריהם שובל של חשדות, בעיקר בנוגע ליחסם לילדי הכת.
באותה תקופה נדון עניינה של הכת בבית משפט לענייני משפחה בישראל. בפסק דין תקדימי קובעת השופטת רבקה מקייס כי קהילת לב טהור היא כת פוגענית הפוגעת קשות בחברי הקהילה, ובפרט בנפשם ובגופם של ילדיה. לאור חומרת העדויות נגד הכת, פוסקת השופטת באופן חסר תקדים כי עצם ההצטרפות של הורה לכת לב טהור מצדיקה את הוצאתם של ילדיו הקטינים ממשמורתו. "לפי העדויות שהיו בפניי", קובעת השופטת מקייס, "ישנה הצדקה מלאה להתערבות המדינה באוטונומיה המשפחתית של כל משפחה שבכוונתה להצטרף לקהילת לב טהור, ולמנוע את נסיעתם של ילדי המשפחה באמצעות צו נזקקות, המוציא את ילדיהם ממשמורתם לאלתר, לאחר שאמצעים אחרים שננקטו בעבר לא מנעו את בריחת המשפחות אל חיק קהילה זו, שהינה כת פוגענית".
בדרך כלל מתקיימים ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. במקרה הזה מורה השופטת במפורש לפרסם קטעים מפסק הדין, כדי להזהיר מפני הכת ומפני ניסיונות נוספים של חבריה להבריח את ילדיהם מישראל, בניגוד לצווים המשפטיים שהוצאו. הכת מתייחסת לפסיקות שהוצאו נגדה כעוד ראיה לרדיפה מאורגנת בידי שלטונות ישראל.
מי יציל את הילדים
בקיץ 2017, זמן קצר לאחר שהוא עובר עם חסידיו לעיירה בדרום מקסיקו, יורד הלברנץ לטבול בנהר, וטובע למוות לעיני חסידיו ובני משפחתו. את מקומו תופס בנו נחמן, והקהילה שבה לגואטמאלה. מהעדויות הטריות שמגיעות מהכת עולה כי גם הלברנץ הבן מוביל קו נוקשה כלפי חסידיו. המנהיג החדש כבר הספיק להחליף את שמות כל חסידי הכת, ואוסר על כל שיחת חולין או גילויי קרבה בין אנשים בכת. העוני הכבד, לצד החמרות נוספות בכשרות, הביאו על פי לרעב של ממש, בפרט של תינוקות.
ברוח ההחמרות החדשות מורה נחמן הלברנץ לאחותו להשיא את בתה בת ה-12 לאחד החסידים. בצעד נועז היא מסרבת ומצליחה להבריח את ילדיה מחוץ לכת. האחות נמלטת לארצות הברית, אבל אחיה מגיע בעקבותיה עם ארבעה מנאמניו לניו יורק. על פי החשד, החמישה מצליחים לחטוף שניים מילדיה של האחות הנמלטת ומנסים להחזירם לכת, אולם האף-בי-אי דולק אחריהם עד שדה התעופה ומחזיר את הילדים לאמם. ביולי האחרון הוגש כתב אישום חמור נגד החמישה בבית משפט הפדרלי בארצות הברית באשמת חטיפה. כל הזמן הזה, למרות המעצרים של מנהיגיה, ממשיכה הכת להתנהל ביד ברזל תחת ההנהגה שנותרה בגואטמלה.
בקהילת "לב טהור" הדפו בעבר את ההאשמות על חטיפות הילדים, כטענות שווא של בני משפחה שמנסים להתנכל לכת, או כעלילות של תמהונים שעזבו אותה בתחושת נקם. "מעולם לא כלאנו שום אדם לשום מטרה שהיא", נמסר בתגובה רשמית של הכת. "אנחנו לא חוטפים אף אחד, לא שוטפים לאף אחד את המוח. אנחנו חיים כמו שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים".
את המכות פטר הלברנץ עוד בחייו כעניין פעוט. "אנחנו לא כת", אמר בראיון בלעדי ללימור פנחסוב. "אנחנו לא מכים ילדים בכלל. אולי לפעמים שמים איזה פליקל'ה, אבל פחות מאשר ברחוב הצפון תל אביבי. הילדים שלנו לא מעונים על ידינו. מה שעובר על לב טהור זה שואה. רדיפה אנטישמית רק בגלל ששונאים את צורת החיים שלנו, איך שהנשים שלנו לבושות, והחינוך שלנו... אנחנו קיצוניים, כיוון שאנחנו הולכים עם לוגיקה עד הסוף. אז אם התורה היא אמת, אנחנו לא מוכנים לשום פשרות בדרכה של תורה ... לוקחים את כל האחריות על קיצוניות כפי שנמסרה לנו מדורי דורות".
דוברי הקהילה לא הכחישו את תופעת נישואי הקטינים, אך ניסו לגמד את פער הגילאים והכחישו את הטענה כאילו הלברנץ הוא שכפה את השידוכים האלה. "האדמו"ר", נמסר מהכת, "מברך כל שידוך".
המשפחות הישראליות, שלא ויתרו מעולם על הקשר עם הילדים האבודים, שומעות את הדברים האלו ומתחלחלות. כבר שנים הן מחכות שהרשויות בארץ ובעולם ישתפו פעולה על מנת לפרק את לב טהור ולהציל את הילדים. "זה לא מסובך בכלל", אומר בן משפחה ישראלי. "זה רק דורש החלטה של מדינת ישראל להתערב. גוואטמלה היא חברה טובה. יש קשרים מצוינים בין המדינות. לא מזמן התפרץ הר געש ואנחנו שלחנו משלחות לעזור ולהציל את הילדים שנפגעו. מתי נזכור לדאוג גם לילדים שהם אזרחי הארץ והמדינה שכחה אותם".