מיפוי מערות זאת עבודה מסוכנת מאוד. ב-15 ביוני, 1974, חוקר אחד ושמו רוג'ר סולארי גילה את זה בדרך הקשה, לאחר שנקלע לצרה באחת המערות הארוכות ביותר בבריטניה. הוא יצא עם חברו, מרטין פאר, לצלול באחת הבריכות התת-קרקעיות של אָגֵן אפווד – מערכת מערות במדינת וויילס שאורכה יותר מ-30 ק"מ. אולם, השניים לא נערכו כמו שצריך למבצע ועד מהרה, נקלעו לבעיות.
סולארי ופאר היו צוללנים מנוסים ותכננו לחקור את האזורים הלא מוכרים בבריכה התת-קרקעית שבתחתית מערת אגן אפווד. הכל הלך לפי התכנון עד שהם הגיעו למקומות שאיש מעולם לא היה בהם. בשלב הזה, שניהם כבר השתמשו ברוב מלאי החמצן שלהם והזמן שלהם היה קצוב.
צמד החוקרים השתמשו בחבלים כדי לוודא שהם לא יאבדו את דרכם במערות החשוכות. פאר השתמש בחבל שאורכו כ-300 מטרים וסולארי השתמש בחבל שאורכו כ-120 מטרים. השניים העריכו שאם יגיעו לאחד הקצוות של הבריכה התת-קרקעית, הם ימצאו שם כיס אוויר. אולם, כשפאר הגיע לשם הוא הבין שהמערה מוצפת לחלוטין.
עם שארית החמצן שנשאר לו במיכל, פאר עשה את דרכו בחזרה אל נקודת ההתחלה. פאר סיפר מאוחר יותר שהוא ראה את סולארי בדרכו חזרה אל פני המים ולדבריו, הוא סימן לו שהם חייבים לחזור למעלה. זאת למעשה הייתה הפעם האחרונה שמישהו אי פעם ראה החוקר בן ה-26.
פאר המתין כמה דקות בנקודת ההתחלה, מלא תקווה שהשותף שלו יעלה בחזרה. אולם, סולארי מעולם לא הופיע. זה היה הסיוט של כל צוללן: פאר ידע שמיכל החמצן שלו כמעט ריק וגם שלא נותר לסולארי עוד הרבה זמן כדי לשרוד. פאר צלל שוב במים והחל לחפש את חברו. כנגד כל הסיכויים, הוא הצליח למצוא את החבל שלו והחל למשוך, אבל לא הרגיש שום התנגדות. כשהקצה סוף-סוף הגיע אליו, התברר לפאר שהחבל נחתך.
כוחות חילוץ ומשטרה הוזעקו למערת אגן אפווד בעקבות היעלמותו של סולארי ומבצע חיפוש רחב היקף יצא לדרך. למרות זאת, גופתו של החוקר הצעיר מעולם לא נמצאה והחיפושים הופסקו. בעקבות הטרגדיה החליטו לקרוא לחלק הזה של המערה "אזור הזיכרון". עד היום לא ברור בדיוק כיצד החבל של סולארי נחתך. הסברה הרווחת גורסת שבן ה-26 חתך אותו – אולם המניע שלו לא ברור.