בני משפחה מארה"ב חשבו שיש להם רוח רפאים בבית – אבל האמת הייתה הרבה יותר מטרידה. זה קרה בשנת 1986, אז טינה וקארן בואן דיווחו ש"רוח זדונית" רודפת אותן. השתיים, לדבריהן, החלו לשים לב לכמה דברים מוזרים שמתרחשים בביתן שבמדינת מסצ'וסטס, מחפצים ששינו את מיקומם ועד להודעות מבהילות שנכתבו על הקירות עם קטשופ. כשהאחיות סיפרו על הדבר לאביהן, פרנק, הוא לא האמין להן ואמר שאלו בטח מתיחות שהן עושות זו לזו. אז, בדצמבר של אותה שנה, המשפחה חזרה לביתה וראתה שמישהו השתמש להם בחדר השירותים.
פרנק ניגש לעשות חיפוש בבית ומצא את דניאל לפלנט בן ה-16 – בן זוגה לשעבר של טינה – מסתתר בארון הבגדים. הוא עטה על פניו מסיכת נינג'ה, לבש ז'קט בסגנון אינדיאני והחזיק בידו גרזן. הנער הצליח לברוח מפרנק ונעל את המשפחה בחדר השינה. אולם, טינה הצליחה לברוח ויצרה קשר עם רשויות החוק.
כאשר השוטרים הגיעו לזירה הפולש לא נמצא בשום מקום. הוא התגלה שוב רק מאוחר יותר, מסתתר מאחורי קיר בקומת המרתף. בירור קצר של העניין העלה שטינה ולפלנט יצאו כמה פעמים, ובעקבות הפרידה שלהם הוא פיתח אובססיה כלפיה. הנער, כך הסתבר, הסתתר בתוך קירות הבית של משפחת בואן כמעט שנה – אך כאן לא נגמרו פשעיו.
בעודו ממתין למשפט שלו, לפלנט פרץ לביתה של משפחה אחרת בשנת 1987. כעבור שבועיים הוא תקף את פריסיליה גוסטפסון בת ה-33, אנס אותה וירה פעמיים בראשה. לאחר מכן הוא הטביע את שני ילדיה – וויליאם ואביגיל. באוקטובר 1988 הוא הורשע ברצח ונידון לשלושה מאסרי עולם. בשנת 2017 הוא ניסה להגיש ערעור, אך בקשתו נדחתה לאחר שהשופט התרשם כי לפלנט לא חש חרטה על מעשיו.
הסופר ג'ו טרנר כתב במרוצת השנים את הספר "הילד שבקירות", שמתאר כיצד פוענחה הפרשה המטרידה. "כשדניאל התחיל לגור בבית לראשונה, הוא בעצם השתמש בו כמקום מסתור כדי לצפות בטינה", סיפר טרנר בריאיון לדיילי סטאר. "עם הזמן הוא התענג מהעובדה שהוא יכול להפחיד אותה ואת בני המשפחה שלה. המעשים שלו נעשו יותר ויותר מוזרים ככל שחלף הזמן. פעם אחת הם גילו את האמבטיה שלהם מלאה בשתן, ופעם אחרת הם מצאו מטבעות כסף מפוזרות על הרצפה".