אם יש מקרה רצח אחד מכונן באנגליה ששינה את פני האומה והחברה, זה הרצח של ג'יימס בולגר, פעוט בן שנתיים שנרצח באכזריות בלתי נתפסת על ידי שני ילדים אחרים ב-1993. עד היום רבים מתקשים לעכל את האימה ולא מבינים כיצד קרה ששני ילדים תמימים למראה רצחו ילד אחר, ועוד התעללו בו ברחוב לעיניהם של 40 עדים לפחות שלא חשבו להתערב. מאז, תושבי אנגליה אובססיביים לכל שביב מידע על הרוצחים, שנשלחו לכלא והשתחררו מאז בזהויות בדויות.
הרוצחים, רוברט תומפסון וג'ון נבלס (שניהם היו בני עשר כשביצעו את הרצח), השתחררו ממאסר בשנת 2001, כאשר לשניהם ניתנו זהויות חדשות מחשש לפעולות נקמה. צו איסור פרסום הוטל על כל היבט בחייהם, מה שרק גרם לתושבי אנגליה לסקרנות גדולה יותר וההשפעה הייתה רחבה. למעשה, ב-2012 גבר בן 36 תלה את עצמו לאחר שסבל מבריונות קשה רק כי גולשים היו בטוחים שמדובר ברוברט תומפסון.
זעם הציבור באשר לזהות הרוצחים התחדשה כאשר התגלה שב-2010 ונבלס הפר את תנאי שחרורו כשנמצאו במחשבו האישי חומרי פורנוגרפיה על ילדים וסרטוני התעללות בילדים. הוא נשלח למאסר, שוחרר שלוש שנים לאחר מכן ואז שוב גרם לזעם ב-2017 כשנמצא אשם באותם הדברים בדיוק. מאז, רבים מנסים לפרסם את זהותם של הרוצחים הידועים לשמצה וכעת זוג אחד הצליח לעשות זאת.
הזוג, ריצ'רד מקיאג, 28, ונטלי ברקר, 36, נשפטו שניהם למאסר על תנאי לאחר שהודו שפרסמו מידע אמין כביכול על ונבלס. מקיאג קיבל עונש של שנה בעוד נטלי קיבלה עונש של 8 חודשים. השניים הודו בביזוי בית המשפט לאחר הפרת צו מניעה לכל החיים שנועד למנוע את דבר זהותו של ונבלס באופן פומבי. השופט אמר שהעבירות שלהם היו "מתכוננות ומכוונות" - מה שלא מפתיע איש באנגליה.
כזכור, הצו הזה תקף לכולם כך שגם לתקשורת וגם לאנשים פרטיים אסור לפרסם תמונות או כל מידע אחר שיכול לחשוף את זהותם של הרוצחים - אבל לרבים קשה לקבל את העובדה הזאת, כך שמקיאג וברקר דווקא זוכים לתמיכה ברחבי אנגליה. לא מעט תושבים חושבים שלאור העובדה שונבלס חוזר על אותן עבירות, יש חשיבות בפרסום זהותו על מנת לוודא את שלום הציבור.
נכון לעכשיו, מערכת המשפט באנגליה לא מתכוונת לחזור בה מההחלטה שנעשתה לפני יותר מעשרים שנה, אך משום שממש בקרוב יציינו 26 שנה לרצח המחריד - הלחץ על ביטול צו המניעה הזה מופעל מחדש.