בתחילת החודש קרה דבר יוצא דופן במזרח אסיה: ב-2 בינואר, יום שבת, גבר אלמוני עבר את גבולה הצפוני של דרום קוריאה, חצה את השטח המפורז (הליכה של כ-4 ק"מ באזור עם אינספור מוקשים) וחדר לצפון קוריאה.

פרטיו האישיים טרם הותרו לפרסום, אך כלי התקשורת בדרום קוריאה פרסמו מאז כמה נתונים לגבי הגבר המסתורי. על פי הדיווחים מדובר בגבר בשנות ה-30 לחייו עם רקע בהתעמלות קרקע, מה שסייע לו לעבור את גדר הגבול של דרום קוריאה. כמו כן, נמסר מדוברות משרד הביטחון שככל הנראה מדובר באזרח צפון קוריאני לשעבר, שהגיע לדרום בנובמבר של 2020.

מדובר במקרה נדיר מאוד, במיוחד בתקופה הנוכחית. מאז פרוץ מגפת הקורונה, דווח כיצד קים ג'ונג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה, הורה לסגור באופן מוחלט את גבולות המדינה במטרה למנוע את כניסת הנגיף הקטלני למדינה הקומוניסטית. למרות זאת, יש לציין שזו לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שמישהו החליט מסיבה כזו או אחרת לחצות את גבולה של צפון קוריאה. חלקם עשו את זה כי רימו אותם, אחרים היו חיילים שרצו לחמוק מעונשים צבאיים והיו גם כמה שרק רצו לחזור הביתה (או לפחות כך הם טענו) – הנה כמה סיפורים שאולי לא הכרתם על אנשים שחצו את הגבול לצפון קוריאה בעבר:

או קיל-נאם

או קיל-נאם היה בעיצומו של דוקטורנט ללימודי כלכלה בגרמניה כשסוכנים מצפון קוריאה פנו אליו והציעו לו לעבור למדינה הקומוניסטית עם הבטחה לקבל תפקיד בכיר בממשלה. האקדמאי הדרום קוריאני הסכים, על אף התנגדותה של אשתו, ונכנס למדינה דרך רוסיה בשנת 1985. עד מהרה, התברר לו שההצעה הייתה תרמית ומטרתם האמיתית עבורו הייתה להפוך אותו לסוכן כפול.

אחרי שנים ארוכות בהן נדרש לשנן את האידיאולוגיה הצפון קוריאנית, השלטונות פנו אליו בשנית ודרשו ממנו להתלוות למשלחת בשגרירות צפון קוריאה בדנמרק – המטרה? לפתות סטודנטים דרום קוריאנים לערוק לצפון. קיל-נאם אמנם הסכים, אך ברגע שהגיע לקופנהגן ב-1991 הוא הסגיר את עצמו לרשויות והתחנן שיתנו לו מקלט מדיני. בשנת 1992 הוא חזר לדרום קוריאה ומאז לא ראה את אשתו ושתי בנותיו.

צ'ארלס רוברט ג'נקינס

צ'ארלס ג'נקינס הוא אחד מבין כמה חיילים אמריקאים שעברו את הגבול לצפון קוריאה בזמן שירותם הצבאי. בשנת 1965, סמל ג'נקינס חצה את השטח המפורז בזמן שהיה שיכור בתקווה לחמוק משירות קרבי בווייטנאם – הוא הצטער על זה מהר מאוד.

זמן קצר אחרי שערק, הוא נכלא בתא קטן עם עריקים אמריקאים נוספים ושם נכפה עליו לשנן את האידיאולוגיה הצפון קוריאנית כל יום במשך 10 שעות. 7 שנים אחרי שחצה את הגבול, השלטונות הפכו אותו לאזרח ושיכנו אותו בדירה משלו. בשנת 1980 הוא נישא לאישה יפנית שנחטפה על ידי סוכנים צפון קוריאנים, עמה הוא הביא לעולם שתי בנות. בשנת 2002 אשתו הוחזרה ליפן כחלק ממחווה של קים ג'ונג-איל, המנהיג העליון דאז. ג'נקינס ובנותיו הצטרפו אליה שנתיים מאוחר יותר. מאז שנמלט מצפון קוריאה, הוא הפך לאחד המבקרים הקולניים ביותר של המשטר ונהג לספר על הקשיים שחווה שם לאורך השנים – בין אם זה המכות שקיבל מסוכניו של קים ג'ונג-איל, הרעב הקיצוני במדינה או הפעם שהסירו לו את אחד האשכים.

ג'יימס דרסנוק

ככל הנראה העריק המפורסם ביותר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב, ג'יימס דרסנוק נכנס לצפון קוריאה באוגוסט של 1962 וחי שם עד למותו בשנת 2016. על פי ההערכות, הוא חדר למדינה הקומוניסטית במטרה לחמוק ממשפט צבאי, אחרי שנתפס מזייף חתימה של סמל.

בניגוד לצ'ארלס ג'נקינס, דרסנוק לא רק השתלב במדינת האויב, הוא ממש התגאה בנאמנותו לקים ג'ונג-איל וקים ג'ונג-און. "אני מרגיש בבית", הוא סיפר בשיחה עם צוות טלוויזיה בריטי שביקר בצפון קוריאה בשנת 2006. "אני באמת מרגיש בבית... לא הייתי מחליף את זה בעד שום הון בעולם". לאורך השנים, הוא הפך למעין סלבריטי מקומי אחרי שהשתלב בתעשיית הקולנוע התועמלנית של צפון קוריאה, בה נהג לגלם את האויב האמריקאי. מאוחר יותר, הוא הפך למרצה במוסד אקדמי ותרגם לאנגלית כתבים שונים של מנהיגי האומה. הוא הותיר אחריו 3 ילדים משתי נשים שונות, שניים אף הפכו לקצינים בצבא העם של צפון קוריאה.

רוי צ'אנג

 

צפון קוריאה (צילום: NK News, טוויטר)
"לא מסוגל יותר לשאת את הבושה והעוול הלאומי" | צילום: NK News, טוויטר

רוי צ'אנג היה בנם של מהגרים דרום קוריאנים שעברו לארה"ב בתחילת שנות ה-70. בגיל 28, הוא התגייס לצבא האמריקאי והוצב עם יחידתו במערב גרמניה. יום אחד, הוא נעלם באורח מסתורי מיחידתו והוגדר כנפקד – רק כדי לצוץ שוב מחדש חודשיים מאוחר יותר בצפון קוריאה.

בהודעה שמסר אז לכלי התקשורת, צ'אנג טען שהוא "לא מסוגל יותר לשאת את הבושה והעוול הלאומי שנגרם לו בכל פעם שהוא לובש את המדים של הצבא האמריקאי". על אף שהוגדר מאז כעריק, בני משפחתו תמיד טענו שהוא נחטף על ידי סוכנים צפון קוריאנים והועבר בניגוד לרצונו למדינה הקומוניסטית. בינתיים, בממשל האמריקאי לא נקפו אצבע כדי להחזיר את צ'אנג ולמעשה, קיבלו לחלוטין את הגרסה שהופצה על ידי המשטר הצפון קוריאני. מאז, עלו כל מיני סברות לגבי חוסר ההיענות לחלץ את צ'אנג מצפון קוריאה, העיקרית ביניהם גורסת שהוא לא היה חשוף לחומרים מסווגים בזמן שירותו הצבאי ולכן, הוא לא מהווה איום לביטחון המדינה. עד היום, לא ברור מה עלה בגורלו.

פאק ג'ונג-סוק

 

צפון קוריאה (צילום: NK News, טוויטר)
פאק ג'ונג-סוק במסיבת העיתונאים המפורסמת | צילום: NK News, טוויטר

פאק ג'ונג-סוק עלתה לכותרות בשנת 2012, כשחזרה לארץ מולדתה אחרי 6 שנים בגלות. במקור, היא הצליחה לצאת מצפון קוריאה דרך סין יחד עם אביה בשנת 2006 ומשם, עברה לדרום קוריאה. למרות זאת, היא טענה מאז בהודעה לכלי התקשורת במולדתה כי סוכנים דרום קוריאנים שיטו בה ושכנעו אותה לעבור צד.

במסיבת עיתונאים מיוחדת שארכה 80 דקות, ג'ונג-סוק התנצלה בפני האומה על כך ש"בגדה במולדת" וגם "העריכה את האהבה והאכפתיות" שהמנהיג העליון הפגין כלפיה עם שיבתה. מעבר לזה, היא פירטה עד כמה קשה לחיות בדרום קוריאה "המושחת מבצע כסף". למרות זאת, רבים הטילו מאז ספק רב בגרסתה וטענו שדבריה במסיבת העיתונאים היו מתוסרטים. על פי הסברה הרווחת, הסיבה היחידה שג'ונג-סוק החליטה בסופו של דבר לחזור לצפון קוריאה הייתה מחשש לגורלם של בני משפחתה.