הכפריים מכנים אותו "שד שטני" ומאמינים כי ידיו הענקיות הן תוצאה של קללה שהוטלה עליו. במקביל להתמודדות הרפואית של טאריק, הוא נאלץ להתמודד עם הצקות של שכנים ואף לא התקבל לבית ספר כיוון שהמורים האמינו שידיו הגדולות יפחידו את שאר התלמידים.
מאז מות אביו של טאריק, המשפחה לא מסוגלת להרשות לעצמה כלכלית לקחת את הילד לבדיקות אצל רופאים, עם זאת, טאריק נשאר אופטימי בנוגע לסיכויי החלמתו. הוא מספר: "אני רוצה להיפטר מהדבר הזה. אני רוצה להיות כמו ילדים אחרים שהולכים לבית ספר כל יום ומשחקים כמו ילדים רגילים. אני מקווה לקבל ידיים נורמליות."
על מצבו החברתי אמר טאריק: "בהתחלה היו לי כמה חברים אבל עכשיו כבר אין לי. אנשים מפחדים מהידיים שלי. רציתי ללמוד אבל לא נתנו לי. אנשים חושבים שהוטלה עליי קללה, הם לא מבינים שזה מצב רפואי שאפשר לרפא. הבעיה שאין לנו כסף לטיפול, אבל זה לא אומר שאי אפשר לטפל."
אחיו של טאריק, שמטפל בו, מוסיף: "בבית הספר אמרו שלא יקבלו את טאריק עם הידיים הענקיות כי זה יבהיל את הילדים האחרים. כך גם הגיבו כל בתי הספר האחרים אליהם פנינו. הידיים שלו ממש גדולות, אף פעם לא ראיתי כאלו אצל מישהו אחר. הוא תקוע בחיים שלו. הוא אפילו לא יכול להחליף בגדים בעצמו. אני חייב לטפל בו. הוא לא יכול לשטוף את עצמו, להתלבש או לאכול."
דודתו של טאריק מאמינה שמצבו עוד ישתפר: "הוא תלוי בנו לחלוטין. אנחנו חייבים לטפל בו כל הזמן, אבל אני בטוחה שהוא יקבל טיפול טוב יותר. כשאביו היה בחיים הוא לקח אותו לרופאים רבים. אבל עכשיו הוא לא מקבל טיפול בכלל." אחיו מוסיף ואומר: "פנינו להרבה מקומות לטיפול בו, רופאים מקומיים, ללא ציוד רפואי מתוחכם. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בית חולים טוב בשבילו."
הרופא האחרון שטיפל בו מספר: "הבעיה של טאריק היא מסתורין גם בשבילנו. מעולם לא נתקלנו במטופל כזה בעבר. ראיתי מקרים דומים של מטופלים עם מחלת רגל הפיל וזה דומה למה שיש לו. הסיכויים להחלמה מלאה נמוכים, אבל לא בלתי אפשריים."
(מקור)