חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר חשפו כי התפיסה לגבי המומיות במצרים הייתה מוטעית לאורך השנים. עד כה היה נהוג לחשוב כי צורת הקבורה של מומיה נעשתה כדי לשמר את הגופה לאחר המוות, אך בפועל המטרה הייתה שונה לגמרי. אוצר תערוכה בנושא הסביר כי צורת הקבורה המורכבת הזו נעשתה מתוך אמונה שכך המת יתקרב לאלוהות.
"זהו שינוי כיוון ב-180 מעלות בתפיסה שהייתה עד כה", אמר קמפבל פרייס, האוצר הראשי במוזיאון מנצ'סטר. הדבר נחשף כחלק מהכנות לתערוכה שתיקרא "המומיות המוזהבות של מצרים" ותוצג שם בתחילת השנה הבאה.
הוא הסביר כי התפיסה המוטעית נבעה בין השאר משום שקבורת המומיה נעשתה בעזרת מלח - ולכן המחשבה הייתה שהדבר נעשה כדי לשמר את הגופה. אך המלח שבו השתמשו המצרים העתיקים בקבורת המומיות היה מינרל טבעי שנמצא בשפע סמוך לנהר הנילוס.
"החומר הזה גם שימש לטקסים דתיים, עבור טיהור", הוסיף פרייס. "חומר נוסף שידוע בשימוש בו לשימור המומיות הוא קטורת, כמתנה לאלים. שרף ומור מופיעים בסיפור הנוצרי על ישו והיו בבחינת מתנות משלושה אנשים חכמים. בהיסטוריה המצרית העתיקה מצאנו שגם החומרים הללו שימשו כמתנות לאלים".
"כשאתה שורף קטורת במקדש זה גורם לקדושת המקום כי זו מתנה לאל", הסביר פרייס, "אותו הדבר בשימוש בקבורת המומיה – אתה גורם לקדושת הגופה ולאו דווקא משמר אותה". בנוסף כחלק מהאמונה שהאדם המת צריך את גופו שלם בעולם הבא, הוסרו איבריו הפנימיים – וזה נעשה במטרה להפוך את הגוף לקדוש.