יום רביעי, ה-6 בספטמבר 2006, היה היום שבו חייה של אליזבת' שואף (Shoaf) השתנו. בגיל 14, הצעירה מקרולינה הדרומית נחטפה על ידי אדם מופרע שתכנן להשתמש בה כחלק מתוכנית נקמה הזויה נגד רשויות החוק המקומיות.
שואף ירדה מההסעה של חטיבת הביניים סמוך לביתה כשפנה אליה אדם לבוש במדי שוטר. עד מהרה הוא האשים אותה בהחזקת מריחואנה, הניח עליה אזיקים ולקח אותה איתו. אולם השניים מעולם לא הגיעו לניידת או לתחנת משטרה. במקום זה, האיש הביא אותה למחסה תת-קרקעי מאולתר שהוא בנה ביער והחזיק אותה שם בניגוד לרצונה במשך שבוע וחצי.
בשיחה עם רשת הטלוויזיה A&E, שואף סיפרה כיצד החוטף שלה – וינסון פיליאו – הוריד ממנה את האזיקים, כפה עליה להתפשט ואז כבל אותה בשרשרת מהצוואר. אז, העבריין בן ה-37 אנס אותה באכזריות. שואף הייתה כלואה במחסה המאולתר במשך ימים ארוכים ולמרות זאת, היא לא איבדה תקווה. למעשה, היא הבינה מהר מאוד שיש לה רק סיכוי אחד לשרוד: לגרום לחוטף שלה לחבב אותה.
"אני תמיד הייתי עושה את מה שהוא אומר לי לעשות", סיפרה שואף לכתבים מקומיים. "בשלב מסוים הוא התחיל לקרוא לי 'בייבי', אז התחלתי לקרוא לו ככה גם. הוא היה אומר לי שהוא אוהב אותי, אז אמרתי לו 'אני אוהבת אותך גם'. העמדתי פנים שהוא מוצא חן בעיניי ואני באמת רוצה להיות איתו". התחבולה שלה עבדה.
"היי אמא, אני תקועה בחור"
הסימפטיה ששואף הפגינה כלפי החוטף שלה גרמו לו לרחם עליה וכמה ימים אחרי החטיפה, הוא שחרר אותה מהשרשרת, נתן לה לצאת מהמחסה התת-קרקעי ואפילו התיר לה לשחק משחקים בטלפון הסלולרי שלו. לילה אחד, כשפיליאו שכב לישון, שואף לקחה את הטלפון הנייד שלו, התגנבה החוצה בשקט ושלחה הודעת לאמא שלה. "היי אמא, אני תקועה בחור בצד השני של גבעת צ'ארם, איפה שכל המשאיות נוסעות", היא כתבה. "יש לו פצצה. תתקשרי למשטרה".
בלשים לא היו בטוחים בהתחלה מה לחשוב על ההודעה. חלק היו משוכנעים שמדובר במתיחה אכזרית. אחרים אמרו שאם אכן מדובר בהודעה אמיתית, זאת חייבת להיות פריצת הדרך ההזויה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. ככה או ככה – ובהיעדר כל קצה חוט אחר – הם החליטו לבדוק את העניין לעומק.
לא לקח הרבה זמן עד שבלשים איתרו את המחסה התת-קרקעי של פיליאו וכוחות המשטרה הוזעקו להקיף את האזור. החוטף, שהבין שאין לו לאן לברוח, נכנס לפאניקה. "הוא הבין ששלחתי הודעה למישהו והשתולל מזעם", סיפרה שואף. "אמרתי לו שהוא חייב לברוח במהירות, כי אם הם יתפסו אותו אז יזרקו אותו לכלא". העבריין הקשיב וברח מהמקום.
פיליאו טען מאוחר יותר בפני חוקרי המשטרה שכל המטרה בחטיפה הייתה לגרום לכוחות גדולים של משטרה להגיע למקום אחד, ושם לפוצץ מטען נפץ ענקי כדי לגרום לעשרות הרוגים. לדבריו, כשכוחות המשטרה הקיפו אותו ביער, הוא הבין שזאת ההזדמנות שלו להוציא לפועל את המזימה שלו. אולם, בסופו של דבר הוא החליט לשנות את משימתו ברגע האחרון ולברוח – הסיבה? הוא לא רצה למות. פיליאו תכנן לגנוב מכונית ולהימלט משם מהר ככל שאפשר, אבל נתפס על ידי הרשויות.
"השוטרים היו בכל מקום, אז ירדתי על הברכיים והרמתי ידיים באוויר", סיפר פיליאו. לדבריו, בשלב הזה התנפלו עליו שלושה שוטרים והרביצו לו בלי הפסקה. "הם פשוט קפצו עליי וקרעו לי את הצורה. בכנות, הם הרביצו לי חזק כל כך שהייתי בטוח שהם עומדים להרוג אותי".
"כל אחת יכולה להיות שורדת. כל מה שדרוש זה אמונה"
פרשת החטיפה של אליזבת' שואף – ובייחוד הדרך שבה בת ה-14 ניצלה – הכתה גלים ברחבי ארה"ב והעולם. דיוויד תומלי, הבלש שחקר את היעלמותה של הנערה, סיפר לכתבים מקומיים שהנערה ניצלה בזכות העורמה והנחישות שלה, ולא שום דבר אחר. "בהתחלה קיבלתי קרדיט אל פריצת הדרך בפרשה, כאילו אני זה שאחראי לכך שמצאו אותה – אבל אני לא", סיפר תומלי. "הנערה הזאת הצילה את עצמה".
בעקבות מעצרו, פיליאו החליט לנצל את תשומת הלב שהמקרה קיבל מכלי התקשורת וכתב חיבור באורך 120 עמודים שבו תיאר את הפשע בפרטי פרטים. הוא כתב כיצד אנס את הנערה באכזריות ובהמשך, אפילו ניסה להצדיק את מעשיו בכך שבעבר היו מחתנים ילדות גם בגיל 12.
פיליאו הודה בבית המשפט בהאשמות המיוחסות לו, שכללו בין היתר חטיפה והתחזות לשוטר. ב-17 בספטמבר, 2007, שנה אחרי המקרה, הוא נידון ל-421 שנות מאסר ללא אפשרות חנינה. הוא נכלא בבית הסוהר "קירקלנד" שבמחוז ריצ'לנד, קרולינה הדרומית. 13 שנים אחרי הרשעתו, ב-3 במאי, 2021, נקבע מותו בבית הסוהר.
שואף המשיכה בחייה בתום הפרשה. היא סיימה את התיכון, נרשמה ללימודים במכללה ומאוחר יותר, הפכה לסייעת של רופא שיניים. בשנת 2013, לא הרבה זמן אחרי חגיגות יום הולדתה ה-21, השורדת דיברה על הפרשה בריאיון לערוץ החדשות WISTV ואמרה: "אני לא חושבת שאני מקרה מיוחד. לדעתי, כל אחת יכולה להיות שורדת. כל מה שדרוש זה אמונה. גם כשהמצב נראה הכי נואש, זה לא סוף העולם".