ימים ספורים אחרי נפילתו של בשאר אל-אסד, העדויות על העינויים האכזריים שהתחוללו בבתי הסוהר שלו מתחילות להתפרסם. באחד מהם, במחנה "מֵזֶה" (Mezze) של חיל האוויר הסורי, תואר כיצד סוהר – שקיבל את הכינוי "היטלר" – נהג לכפות על האסירים להתנהג כמו בעלי חיים ולהתענג מ"ההצגה".
הסוהר האכזר היה מכריח חלק מהאסירים להתנהג כמו כלבים, חתולים ואפילו תרנגולות. "הכלבים היו צריכים ללכת על ארבע ולנבוח, החתולים היו צריכים ליילל והתרנגולות לקרקר", ציין אחד האסירים ששוחרר. "כש'היטלר' היה מלטף כלב אחד, כלב אחר היה צריך להתנהג כאילו הוא מקנא. אלו שסירבו לשתף איתו פעולה היו מקבלים מכות רצח".
אתר ה-NY Times חשף לאחרונה עדויות ממחנה "מזה" שנותנות הצצה אל הזוועות שהתחוללו בין כותלי מתקן הכליאה הצבאי. לפי הפרסומים, סוהרים היו תולים אסירים עירומים מגדרות בלילות קרים ואז מתיזים עליהם מים קרים מאוד. אסיר לשעבר תיאר כיצד הוא ראה אותם דוחפים את אחד מעמיתיו לתוך צמיג ומכים אותו בברוטליות. "יום אחד שמענו צרחות אימים של אישה מתוך הכלא ואחד הסוהרים אמר שזאת אמא שלו", ציין האסיר. לדבריו, הוא היה עד למותם של 19 אסירים אחרים, חלקם עונו עד מוות, חלקם מתו כתוצאה מהזנחה ואחרים כתוצאה ממחלות.
קורבנות המהפכה הסורית
יותר מ-157 אלף אזרחים סורים נאסרו או נעלמו מאז פרוץ המהפכה בשנת 2011 – ובהם 10,000 נשים ו-5,200 ילדים. לפי הפרסומים של הרשת הסורית לזכויות האדם (SNHR), ארגון זכויות אדם שניטר את המצב בסוריה לאורך השנים, יותר מ-15 אלף בני אדם מתו כתוצאה מעינויים במהלך התקופה הזו.
על פי העדויות שהגיעו אל SNHR, סוכני המשטר השתמשו ביותר מ-70 שיטות עינוי שונות, כולל: חשמול איברי מין, תליית משקולות מאיברי מין, צריבה בשמן רותח, מוטות פלדה, אבק שריפה וכימיקלים שונים, מעיכת ראשים בין דלתות התאים וקירותיהן, החדרת מחטים וסיכות לאזורים שונים בגוף, החרמת בגדים ומניעת גישה למקלחות ולשירותים.
מרים קליף נעצרה על ידי המשטר לאחר שסיפקה ציוד רפואי למורדים. לדבריה, היא הוחזקה בתא בגודל מטר רבוע עם 6 נשים אחרות. בשיחה עם SNHR, היא תיארה כיצד הסוהרים תלו אותה על קיר והכו אותה באכזריות. פעם אחת היא ראתה אותם דוחפים לאסירה אחרת צואה לתוך הפה ומכריחים אותה לאכול אותה, רק כי היא התלוננה בפניהם שהיא רעבה. קליף ציינה בהמשך שאונס ותקיפות מיניות היו עניין שגרתי בבית הסוהר.
"בסביבות חצות הלילה היו הסוהרים לוקחים את הבנות היפות לקולונל סולימאן והוא היה אונס אותן", אמרה קליף. "החברים שלו היו אונסים בנות אחרות במשרד הסמוך, שם הייתה תלויה תמונה ענקית של אסד, ושופכים עליהן ערק תוך כדי". הקולונל סולימאן ג'ומה היה ראש כוחות הביטחון בחטיבה 320 בעיר חמה, מערב סוריה.
"המשחטה" של אסד
אחד מבתי הסוהר האכזריים ביותר שהמשטר הפעיל, כך לפי העדויות, היה סידנאיא (Sednaya), שממוקם מחוץ לעיר דמשק. הכלא ממוקם על גבעה מחוץ לבירה, שטחו כ-1.4 קמ"ר והוא מוקף בשני שדות מוקשים. לפי תחקיר ארגון אמנסטי, בין 13,000-5,000 בני אדם הוצאו להורג בסידנאיא – שקיבל את הכינוי "המשחטה".
האסירים היו נשלחים לבית משפט בשכונת אל-קאבּון בצפון דמשק ושם היו מרשיעים אותם. על פי העדויות, המשפטים היו נמשכים 3 דקות לכל היותר והם תוארו כ"פרודיה". בתום ההליך הסוהרים היו אומרים לאסירים שהם עוברים לבית סוהר אזרחי ובמקום זה, מעבירים אותם למרתף עינויים שם היו כופתים את עיניהם ומכים אותם באכזריות. האסירים היו נשלחים לאחר מכן לגרדום בסידנאיא, שם תלו אותם.
אלו ששרדו את ההתעללות בסידנאיא נגד כל הסיכויים העידו שהאלימות הייתה עניין כל כך שגרתי בבית הסוהר, שהוותיקים ביניהם יכלו להבדיל לפי הצרחות של האסירים אם מכים אותם באגרופים, בועטים בהם או מצליפים בהם עם כבלים וחגורות. לפי העדויות, היו במקום תאי בידוד בגודל 150 ס"מ על 250 ס"מ שנועדו להכיל אסיר אחד והסוהרים היו מכניסים לשם 15 אנשים בכל פעם.
התמונות שפורסמו בימים האחרונים מבתי הסוהר של אסד מתארות את המציאות המטרידה שהתחוללה באותם מתקנים כבר יותר מעשור. בחלק מהתיעוד אפשר לראות חדרים עצומים מלאים בבגדי הקורבנות – כולל אינספור זוגות נעליים – ומרתפי עינויים שונים. בתמונה אחת רואים רגל תותבת של אחד האסירים מוטלת לצד אלונקה, ובאחרת חבלי תלייה מגואלים בדם.
נכון לעכשיו צוותי חילוץ עדיין לא הצליחו לשחרר את כל האסירים מבתי הסוהר שהופעלו בידי תומכי משטר אסד. לפי ה-Dailymail, גורמים בממשל שנותר בדמשק פנו לציבור דרך הרשתות החברתיות בתקווה להשיג את הצפנים של דלתות הפלדה שמפרידות בין המחלצים והאסירים. גורם המעורה בפרטים העריך שיש עדיין כ-100 אלף אסירים שטרם שוחררו, אותם אפשר לראות במצלמות במעגל סגור בחדרי הבקרה של בתי הסוהר.