אנרגיה חלופית זה נושא חם. נראה שאיפה שלא נזרוק אבן נמצא משהו יעיל יותר, חסכוני יותר ומזהם פחות מפחם ונפט ועדיין העולם מסרב להבין שבמקום מכונות גדולות שעושות הרבה חשמל והרבה נזק, עדיף לעבור למכונות קטנות יותר, בקנה מידה שנע בין המחוז והעיר ואפילו עד רמת הבניין או הבית הבודד. לקחת את כל המוצרים שהפכנו לזבל, את השמש, את הרוח, את המים ואפילו פיפי (תמשיכו לקרוא ותבינו) – ופשוט להפוך את זה לאנרגיה נקייה.
למשל, הנה מכונה שנראית כאילו נלקחה ישירות מסרט מדע בדיוני סוג ב', או לפחות "עולם המים" של קוסטנר (תחליטו אתם מה יותר גרוע), רק שבמקום להפוך פיפי למים, הופכים פלסטיק משומש חזרה לנפט. הממציא היפני, אקינורי איטו, הגה מכונה ביתית פשוטה בעלת פוטנציאל אדיר – היא לוקחת פלסטיק משומש, כמו פקקים, קשים, קופסאות ועוד, והופכת אותם חזרה לנפט. מקילוגרם אחד של פלסטיק אפשר לייצר ליטר נפט.
האם אנחנו בפתחו של עידן חדש? עם כל גילוי חדש בתחום האנרגיה החלופית יש תחושה כזו, אבל אף זה אף פעם לא מצליח להמריא, משום מה. אפילו חוות הרוח והשמש הגדולות לא מצליחות להביא לשינוי תודעה אמיתי. לדברי איטו, בשיטה זו רמת הפחמן הדו-חמצני שנפלט לאטמוספירה נמוכה בכ-80% מהמצב היום, שהוא, ברוב המקרים, שריפת הפלסטיק ולא מחזורו. הרווח לסביבה אדיר והנפט שהמכונה מפיקה יכול בקלות לשמש לצרכים שונים ולייצר סוגים שונים של דלק – בחזרה למעגל הייצור.
בהפצת טכנולוגית המחזור החדשה שלו מקווה איטו ליצור נורמות חדשות ולהטמיע בצרכנים את העובדה שלפלסטיק משומש יש ערך, והוא לא בהכרח זבל. "השיטה אינה מושלמת", אמר. "אך זוהי דרך חשיבה חדשה לחלוטין שיכולה להיות בעלת השפעה עצומה על הסביבה בטווח הרחוק".
שני פיתוחים נוספים שעובדים עליהם כעת במרץ מדענים סקוטים הם ביו-דלק המופק מתוצרי לוואי של תעשיית הוויסקי ותאי דלק הפועלים על שתן. הכימאים, מאוניברסיטת הריוט-וואט, הופכים פיפי לחשמל ומים נקיים עם מערכת תאי דלק ניסיונית. תאי דלק זו טכנולוגיה חדשנית, ויקרה להחריד, העושה לרוב שימוש בגזים דליקים כמו מימן או מתנול רעיל אבל המדענים יצרו אב טיפוס זול המבוסס על שתנן – תרכובת אורגנית המכילה פחמן, חנקן, מימן וחמצן שאנו מייצרים בגופנו ופולטים כל הזמן.
השתנן מצוי בשפע, אינו רעיל, קל לשינוע (אם כי, קצת מגעיל) ועשיר בחנקן. אב הטיפוס מפרק שתן של בני אדם ובעלי חיים אחרים למים, חנקן ופחמן דו-חמצני ומייצר חשמל תוך כדי התהליך. סיבה נוספת שהפיתוח החדש זול יותר מתאי הדלק הקיימים היא שהוא לא משתמש בזרז העשוי ממתכות יקרות כמו פלטינה. בנוסף, המתקן מסייע לטיהור שפכים וכך עשוי לחסוך מיליונים לערים גדולות, שגם ככה מקימות מתקני טיהור.
הצוות הסקוטי שהופך תוצרי לוואי של וויסקי לחשמל, מאוניברסיטת נפייר, השקיע את השנתיים האחרונות בניסויים על שני תוצרי לוואי של התעשייה: נוזל שהפיקו ממוצקי נחושת ודגנים משומשים אותם הפכו לסופר דלק אלכוהולי. את דלק הוויסקי ניתן לערבב עם בנזין או סולר רגילים, בדומה לערבוב אתנול המתקיים כיום.
המשמעות היא שמנועי בעירה הנפוצים ברוב המכריע של כלי הרכב בעולם לא צריכים לעבור שום התאמה או שינוי, ואם מתחשבים בעובדה שתעשיית הוויסקי בסקוטלנד מגלגלת 6.25 מיליארד דולרים בשנה ומפיקה מדי שנה מעל 1.5 מיליארד ליטרים של נוזל המופק ממוצקי נחושת, ו-187 טונות של דגנים משומשים, זה עוד עשוי לסייע למדינה להיגמל מנפט ופחם. כאמור, הפיתרונות החדשים יעילים רק אם חושבים בקנה מידה מקומי.
פיתוח אחר בתחום אמור לאפשר לנו לתדלק את האוטו בגז (ובשלב מאוחר יותר בדלק סינטטי) ולנסוע בלי לזהם ומבלי לבצע שינויים משמעותיים במנוע. לפלא הזה אחראי מיקרוב (אורגניזם מיקרוסקופי) בשם אזוטובאקטר וינלנדי (Azotobacter vinelandii), המצוי סביב שורשיהם של מגוון צמחי מאכל. המיקרוב הזה מייצר אנזים בשם ונדיום חנקתי (vanadium nitrogenase) שמייצר באופן טבעי אמוניה מחנקן. כעת חוקרים גילו כי הוא יכול לייצר גם פרופאן מפחמן דו-חמצני – תוצר לוואי פופולרי של שריפת דלקים ואחד המזהמים המוכרים של הסביבה.
כיום מופק הפרופאן כתוצר לוואי של עיבוד גז טבעי וזיקוק נפט, והוא משמש כמקור אנרגיה בגלל האנרגיה הרבה שניתן להפיק משריפתו. בין שימושיו הנפוצים: בישול, חימום, ייבוש כביסה ושימושים אחרים הצורכים חום. הטכנולוגיה צפויה להתפתח, אם ישקיעו בה, בצורה כזו שנוכל לשנות את האנזים ובמקום לייצר פרופאן, נוכל לייצר בנזין.
מקור אנרגיה נוסף שהעולם הזניח מטעמי חמדנות של מעטים ואטימות הוא הקנאביס. כשכותשים את הצמח הוא הופך לחומר הגלם האידיאלי לייצור דלקים ביולוגיים. בתהליכי הפרדה תרמית ניתן להפיק ממנו גז מתאן, מתאנול, דיזל ביולוגי, בנזין ותחליפי פחם. בשיטה זו מחומם הקנביס לטמפרטורות גבוהות במיוחד, בסביבה דלת חמצן, והופך לפחם עצי טהור – חומר בעירה שאינו רעיל כמו פחם-האבן או הפחם-החום, ועלויות ייצורו, בהשוואה לנפט, פחם ואנרגיה גרעינית, מגוחכות.
לשם פרופורציה, אם כל המכוניות המונעות היום על ידי דלק פוסילי היו מונעות על ידי ביו-דלק מקנביס, הרעב בעולם היה מחוסל וחלקו של האדם בהתחממות הגלובלית היה נפסק. נקודה נוספת, הרלוונטית במיוחד למדינת ישראל, היא שחיסול התלות העולמי בנפט תחסל את התמיכה הכספית הרבה שמקבלים ארגוני טרור איסלאמיים ממדינות המזרח התיכון הנהנות מעושר רב בזכות מכירת נפט.
יש עד שיטות רבות ומגוונות להפקת אנרגיה חלופית, חלקן עדיין תיאורתיות בלבד, כמו ארובות שרב, וחלקן אפשריות אם רק העולם יירתם למשימה, כמו אנרגיית גלים (תופסת תאוצה בבריטניה) והפקת אנרגיה גיאותרמית מחום כדור הארץ. פיתוחים חדשים בתחום מתגלים כמעט מדי וכל מה שצריך זה רק להיות קשובים ולשאול: מה מקור האנרגיה הכי משתלם לי? לבית, לעיר או למדינה – לחשוב בקנה מידה קטן יותר, חסכוני יותר ונקי יותר לטווח הארוך.