ריק ואן ביק בן ה-39 ממישיגן (ארה"ב) סיים טריאתלון (מיני-ספרינט) כשהוא נושא את בתו מדיסון בת ה-13 הסובלת משיתוק מוחין. בארה"ב כבר כינו אותו "אב השנה" ומדובר בהישג מרשים לכל הדעות, בטח כשרצים בשביל שניים.
לדבריו הוא השתתף ב-70 אירועים דומים, כולל חצי מרתון ומירוצים נוספים בטבע, במסגרת הפרויקט שהוא קורא לו "צוות מאדי". במירוץ האחרון הוא שחה 482 מטרים כשהוא גרר את מאדי על קייאק, רכב באופניים לאורך 20 קילומטרים כשמאדי בעגלה מיוחדת מאחוריו ורץ כחמישה קילומטרים עם בתו על ידיו או בעגלה.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
הוא סיפר בראיון שהסיבה היחידה שהוא רוצה לסיים את המירוצים עם בתו, שלא מסוגלת ללכת או לדבר, היא שהיא נהנית מפעילויות מחוץ לבית. "היא מתפקדת כמו בת שלוש ואחד הדברים הבודדים שאנחנו יודעים שהיא אוהבת זה להיות בחוץ, להיות במים ולחוש את הרוח על פניה", סיפר ריק.
מדיסון אובחנה כלוקה בשיתוק מוחין חודשיים אחרי שנולדה. "זה היה אחד הימים הגרועים בחיי", רק סיפר. "כולם מתפללים שהילדים שלהם יהיו בריאים ובשנים האחרונות אני עדיין רוצה את זה אבל אם היא לא הייתה מי שהיא, אנחנו לא היינו מי שאנחנו היום".
לפני כארבע שנים ריק החל להתחרות עם בתו וראה איך זה הופך אותה למאושרת. "הרגשות השתלטו עליי כשראיתי אותה מאושרת כל כך מכל מהמורה בדרך", הוא מספר. "זמן קצר לאחר מכן הפסקתי לעשן שתי חפיסות ביום והשתפרתי בשביל מאדי".
בשנת 2008 הוא החל להתאמן בריצה כדי לשמח את בתו וחזר לכושר. רק בשלב הזה הוא הבין שזה גם ישפר את חייו אבל המשימה הייתה תמיד לשמח את מאדי ולגייס כספים תוך כדי לצדקה. "תקראו לזה השראה, תקראו לזה מוטיבציה, תקראו לזה איך שאתם רוצים", הוא כתב בבלוג שלו בשנה שעברה. "אני קורא לזה אהבה".
"זה לעולם לא ידעך - היא הלב שלי ואני הרגליים שלה", הוא אומר, "ולמרות שהיא לא יכולה לרוץ לצידי היא תמיד מעודדת אותי בשקט". אנשים רבים משבחים אותו אבל ריק לא מוכן לקחת את הקרדיט. "מדיסון שינתה את חייהם של הרבה יותר אנשים ממה שאני יכול לדמיין רק מעצם היותה שם בחוץ", הוא אמר בראיון. "היא מעניקה השראה ואנחנו צוות טוב יחד".
(מקור)