מוחמד לאטיף ק'טאנה בן ה-32 ממדינת מדינת ג'אמו וקשמיר שבהודו אינו מסוגל לראות או לעבוד בשל הקפלים הגדולים שהשתלטו על פניו. זרים יורקים על הכביש כשהוא חולף על פניהם ברחוב אבל אחרי שנים של סבל, הוא מאושר כעת עד כמה שהוא יכול להיות במצבו.
אישתו בחודש השביעי להריונה אך עם כל השמחה, הוא חושש שבנו או בתו יירשו את המחלה הנוראית שלקחה את פרצופו. הוא לא יודע מה יש לו ואין לו כסף לבדיקות רפואיות אבל נראה שהוא סובל ממחלה גנטית הדומה למחלת פון רקלינגהאוזן ממנה סבל איש הפיל המפורסם, ג'וזף מריק.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
"אני מצפה בכיליון עיניים להיות אבא אבל אני דואג כל יום ומתפלל שהילד שלי לא ייוולד כמוני", אומר לאטיף שחי בכפר גבוה בהרים עם אישתו סלימה בת ה-25. ארבעה חודשים בשנה הוא מבלה בעיר סרינגאר, שם הוא מנצל את מראו המחריד כדי לקבץ נדבות.
הוא נולד עם בליטה קטנה על פניו, שהמשיכה לצמוח עד שהקפלים העבים החלו להופיע וכעת הוא לא מסוגל לראות דרכם דבר. "אמא שלי עדיין בוכה כשהיא מסתכלת עליי", הוא מספר. "היא מרגישה כל כך אשמה ולא יכולה להבין מדוע בנה הצעיר מקולל".
מוחמד הוא הצעיר במשפחה ויש לו עוד שני אחים ושלוש אחיות. הוא בן המשפחה היחיד שסובל מהמחלה הזו וללא משפחתו הוא היה יכול לחוות ילדות מאוד בודדה ללא חברים. "אף אחד לא רצה לשחק איתי כילד", הוא מספר. "הילדים בכפר היו מרביצים לי ומציקים לי כל יום. איבדתי את עיני השמאלית כשהייתי בן שמונה והם היו קוראים לי המפלץ חד-העין".
בחייו הבוגרים, לאטיף המשיך להתמודד עם אתגרים רבים אך בשל מראו וראייתו המדרדרת הוא לא מצליח למצוא עבודה. "אני אשמח להתפרנס בכבוד כמו אדם רגיל ולפרנס את המשפחה שלי אבל אף אחד לא נותן לי הזדמנות", הוא אומר. "אני צריך להתחנן ומקווה שאנשים ירחמו עליי כדי להאכיל את משפחתי".
לאטיף, שלעתים מרוויח עד 400 רופיות ביום (כ-30 שקלים) זוכר מקרים רבים בהם עוברי אורח פשוט ירקו עליו. "שלוש ילדות חלפו על פניי פעם, ירקו על הרגליים שלי וברחו כשהצעיפים שלהן כיסו את פיהן - הייתי כל כך נבוך", הוא משחזר את אחד מרגעי השפל הרבים שהוא חווה ברחוב. "הייתי בהלם מכמה אכזריות הן היו. הייתי בדיכאון במשך ימים לאחר מכן אבל הייתי חייב להרים את הראש ולעבור הלאה".
הוריו התאמצו מאוד למצוא לו שידוך אבל אף בחורה לא לא הסכימה להיות איתו, עד שלאטיף שמע על סלימה ולפני כארבע שנים לאטיף פגש לבסוף את אהבת חייו. "לאשתי יש רק רגל אחת ובמשך שנים היא ניסתה לפגוש בעל מתאים", הוא מספר. "ברגע שנפגשנו ידעתי שאנחנו מתאימים זה לזו - לשנינו יש מגבלה רפואית ויש בינינו התאמה".
הם נישאו בטקס מוסלמי מסורתי מול 400 אורחים, באוגוסט 2008, והם מאוד מאושרים יחד בשנים שחלפו מאז. "אני מרגיש מבורך מאוד שפגשתי את סלימה", הוא אומר. "היא טובה בשבילי. אני מרגיש נורמלי יותר כשיש לי אישה ועכשיו כשהיא בהריון עם הילד הראשון שלנו, אני אפילו יותר שמח".
לאטיף אינו סובל מכאבים ולא נוטל תרופות אך הוא חושש שילדו יסבול כמוהו מהקפלים בפניו. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לראות רופא עכשיו", מספר לאטיף. "אנחנו עניים מדי ומעולם לא הזהירו אותי לא להביא ילדים, אבל אני יכול רק לקוות ולהתפלל שהתינוק שלנו יהיה בריא".
אחיו של מוחמד מכר חלק מאדמתו לפני כשמונה שנים כדי לממן בדיקה, אבל הרופא לא הצליח לספר ללאטיף שום דבר חדש או להציע פיתרון. נשמע הגיוני אם מבינים לאיזה רופא הוא הלך. לדבריו, "הרופא אמר לי שהמחלה נגרמה כתוצאה מליקוי חמה שהתרחש בזמן שאמא שלי הייתה בהריון איתי - אני לא יודע אם להאמין לו".
"הפנים שלי מלאות בכל כך הרבה קפלים עם ורידים שניתוח יהיה מסוכן מדי", מסביר לאטיף למי שתוהה האם תרומות יסייעו. "איבדתי כל תקווה לעזרה ואני אראה ככה לנצח".
(מקור)