אבל אנחנו חייבים להודות שיש כמה פשלות מביכות בפס הייצור שלנו, שנותרו בגדר תעלומה. אם בוחנים את הגוף לעומק, מגיעים לעיתים למסקנה הבלתי נמנעת - מה שמסייע לנו להתמודד עם החיים, אולי ינסה יום אחד גם להרוג אותנו.
התוספתן: פצצה מתקתקת בבטן
המוח הוא המחשב המתוחכם בעולם, הלב פועם במשך כל חיינו עשרות פעמים בדקה ללא צורך במנוחה, אבל לכו תסבירו את התוספתן. במשך שנים האמינו שהאיבר הזה, שאמור לסייע לנו לפרק תאית כמו פרות, הוא שאריות מהאבולוציה שלנו, אבל לא בטוח שזה המצב.
כיום מאמינים חלק מחוקרים כי מדובר למעשה במחסן בקטריות בריאות, המשמשות לאתחול מערכת העיכול. כלומר, הוא מאחסן חיידקים חיוניים לעיכול בריא, ובמקרים של מחלות כמו דיזנטריה, אמבה או כולרה שהורגות את חיידקים המועילים, התוספתן אמור לשחרר את חיל הפרשים ולטהר את הבטן.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
אבל גם אם זה נכון, ולא מדובר בפצצת זמן המתקתקת לכולנו בבטן, הפונקציה הזו הפכה לפחות רלוונטית במקרים רבים בזכות הרפואה המודרנית. הדרך המקובלת, היעילה והטובה לטפל כיום בתוספתן כושל היא פשוט להסירו בניתוח וכל מי שסבל מדלקת שם יעיד שהתזמון שלו תמיד גרוע.
השיניים: מסיבה שכל החיידקים מוזמנים אליה
גם שיני הבינה נעקרות אצל רוב האנשים מסיבה דומה. "הן קיימות אצל האדם המודרני כשאריות מתקופת אנשי המערות, שאכלו בשר נא וצמחים גסים ונזקקו ללעיסה רבה", מסבירה ד"ר מרגרט קלט מהמכון לרפואת שיניים בלידס ."הבעיה היא שכיום התפריט שלנו לא מחייב הפעלת כוח כזו ולכן שרירי הלסת התכווצו אבל מבנה השיניים נשאר כשהיה. הלסת קטנה יותר, ושיני הבינה פולשות לחלל השיניים הסמוכות וגורמות לנזק ולזיהום".
העיניים: לא בנויות לעבודה ממושכת
שלא כמו התוספתן או שיני הבינה, העיניים חיוניות להישרדותנו. הבעיה המרכזית בעיצוב שלהן היא שהן בולטות יותר מידי בחזית הראש, מה שהופך אותן לפגיעות. ד"ר גארטי, מנתח ראשי המתמחה בבעיות עיניים מבית החולים מורפילדס שבלונדון מסביר כי "התפתחנו באופן זה כדי שנוכל לסרוק בקלות יתר אחר טרפנו".
המיקום הבעייתי משפיע לרעה במיוחד על הקרנית, אותה כיפה צלולה שניצבת בחלק הקדמי של העין ומספקת את רוב העוצמה האופטית שלה. "אין ספק שאם העיניים היו ממוקמות עמוק בפנים, היה עדיף לכולנו", אומר גארטי.
בעיה נוספת, הנעוצה במבנה האנטומי של העין, היא העובדה שעדשת העין עצמה עשויה מרקמת תאים הממשיכה להתפתח לאורך החיים. היא עשויה שכבות כמו בצל, ולפיכך עם הזמן הופכת לעבה יותר ויכולות הגמישות וההתמקדות הולכות ופוחתות. זו הסיבה שבסביבות גיל שלושים רובנו מתחילים להרכיב משקפיים לקריאה מקרוב, וזו הסיבה שבערך בגיל 60 חלקנו מפתחים קטרקט.
האוזניים: איך אפשר לשרוד עם מערכת התראה חד-פעמית?
האוזניים, בדומה לעיניים, מצילות את חיינו מדי יום אבל בעוד אנחנו מתרגלים לסמוך עליהן, היכולת שלהן לשמור על מתח עבודה יציב נפגם בכל פעם שאתם מגבירים את הווליום. חוש השמיעה שלנו רגיש הרבה מעבר לצורך, והסיבה לכך היא היכולת המוגבלת שלנו לסובב את ראשנו בעת סכנה מתקרבת.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
בעוד ציפורים, למשל, מסוגלות להשלים סיבוב ראש כמעט מלא, אנחנו צריכים קצת יותר זמן לסובב את כל הגוף. לכן יש לנו באוזן זקיקים זעירים דמויי שיערות המספקים לנו שמיעה היקפית כמעט על טבעית, אבל זה טריק שאי אפשר להשתמש בו יותר מדי.
החיסרון העיקרי של הזקיקים הוא שהם חד-פעמיים, וברגע שיפגע בהם צליל חזק במיוחד - אפשר לשכוח מהם. רעש של 85 דציבלים ומעלה, למשל, מופק מזוג המגברים שעמדתם לידם במסיבה האחרונה. או במילים אחרות - אתם מאבדים את השמיעה הרבה יותר מהר ממה שנדמה לכם.
הסחוס: לא מספיק קשוח
הסחוס היא רקמת חיבור סיבית וצפופה, המשמשת כמאגד חשוב בין חלקי גוף שונים כמו מפרקים וגידים. אם תרצו, מדובר בבולם הזעזועים של הגוף, שמונע מהעצמות שלכם לעשות רעש ממש מלחיץ בכל פעם שאתם קופצים.
אלא שמתברר שזה לא בדיוק סופר-גלו. הסחוס חלש ביחס למסת השרירים שלנו, וכתוצאה מכך הוא סופג את כל ההתעללות ומתחיל לכאוב. מצד שני, הסחוס גמיש וערוך להתמודד עם תקלות גופניות, אבל הכל תלוי באספקת הדם שמוזרמת אליו. אם היא לא חזקה מספיק הוא לא יחלים טוב מפציעה, ולכן הוא יתנוון.
מערכת עצבים: יותר מדי כאב
"מערכת בקרת הנזקים של המוח לא מסוגלת להבחין באיתות מאזור נקודתי בודד, ולכן אזור הכאב נתפס תמיד כגדול הרבה יותר ממה שהוא", מסביר המומחה לרפואת העצב ד"ר מייק פלאט.
בנוסף, גם בתהליך ההחלמה ימשיכו תאי העצב לשלוח תחושות של כאב לעמוד השדרה ויגרמו לנו סבל רב ללא סיבה, משום שהם הפכו לרגישים יותר. המוח, שמקבל מהם מסרים בתדירות גבוהה, הופך להיות מודע הרבה יותר לאותם תאי עצב באזור הפצוע וכל התהליך מקשה על הגוף להירפא.
הקיבה: לא מסוגלת לשמור הכול בבטן
מיצי הקיבה מכילים נוזלים שונים, ובין היתר גם חומצה הידרוכלורית המשמשת לפירוק המזון ולהשמדת חיידקים מזיקים. כל זה עובד נהדר, אבל רק במידה ומיצי הקיבה לא מפרקים "על הדרך" את שאר האיברים שלכם.
בחלק העליון של הקיבה קיים שסתום שאמור למנוע מהם לזרום במעלה בית הבליעה, אבל אם הוא רופף או שסתם יש לכם כרס כבדה המפעילה עליו לחץ מוגבר, קיר הוושט יפגע מהחומצה בקלות ויגרום לכאב, ובמקרים מסוימים אף עלול להוביל לסרטן.
(מקור)