בשנת 2017, בלשן מאוניברסיטת מינכן בשם ג'ונתן הארינגטון, חקר 11 אנשים שעבדו באנטרקטיקה. הוא ביקש מהם לומר שוב ושוב לאורך זמן מלים ספציפיות, כמו cooed, food ,queued. מלים כדוגמת אלה נבחרו כדי להדגיש שינויים שקורים בשפה כשקבוצת אנשים מופרדת משאר החברה ומדברת רק בינה לבין עצמה.
תוצאות המחקר הזה רלוונטיות היום יותר מתמיד, משום שהוא מהווה הסבר לאחת מהתופעות הכי ביזאריות של שנת הקורונה - שינוי מבטא של אנשים שהיו בסגר או בידוד ממושך.
"אי אפשר לשמוע את ההבדלים מספיק טוב בגלל שהם כל כך קטנים, אבל אפשר למדוד אותם", אמר הארינגטון. המחקר בעיקר הראה כמה מהר מבטא יכול להשתנות וכיצד הוא משתנה בצורה אחרת בתנאים הללו. למעשה, הארינגטון ציין כי כפרים שנותרו מבודדים בצפון איטליה בשל מגפת הקורונה כבר חווים שינויים במבטא ונשמעים אחרת ממשתמשי השפה בשאר איטליה.
הארינגטון הסביר בהקשר הזה כי אם אנשים חווים בזמן סגר שינוי בקול שלהם, שינוי במבטא ושינוי בשימוש בשפה - גם אם קל ממש - זה הסימן שהם צריכים פשוט לדבר עם יותר אנשים.
הסגרים המרובים ברחבי העולם היוו כר פורה לבלשנים לחקור את שינויי השפה האלה, אבל עבור הארניגטון יש כבר יעד חדש שהוא היה רוצה לבדוק - שינוי שפה בהתיישבות כוכב אחר. "אם באמת היו מיישבים כוכב אחר, כמו מאדים, היינו מתייצבים שם ללמוד אותו", אמר הארינגטון, "הסברה היא שהמתיישבים היו מפתחים מבטא חדש של מאדים, אתם יכולים לדמיין את זה?".