אחת הפנטזיות הקדומות של בני האדם היא היכולת לתקשר עם בעלי חיים. לא לגרום לחיות לעשות מה שאתה רוצה כמו סיזר (הלוחש לכלבים) אלא להבין מה הו רוצות בדיאלוג, כמו ד"ר דוליטל, רק בלי המשחק הגרוע. כעת מנסה דניס הרצינג, מייסדת פרויקט דולפיני הבר בג'ופיטר (פלורידה, ארה"ב), להגשים את החלום הזה, ולקחת את האנושות למחוזות קסומים שטרם נחקרו.
משנות השישים של המאה הקודמת, דולפינים בשבי מתקשרים בעזרת תמונות וצלילים. בשנות התשעים, לואי הרמן מהמעבדה לחקר בעלי חיים ימיים בהונולולו, בירת הוואי, עבד עם דולפינן ("דולפין אף בקבוק", בתרגום חופשי) וגילה כי תת הגזע הזה מסוגל לעקוב אחרי מאה מילים שונות. הם מבינים את האינטונציה בה נאמרות המילים ומגיבים לפקודות זהות הנאמרות בצורות שונות ובאזורים שונים במשפט.
הדולפינים שנחקרו הבינו את ההבדל בין המשפט "תביא את הגלשן לאיש" למשפט "הובל את האיש לגלשן" (באנגלית מדובר בשינוי מיקום המילים במשפט ולא בשינוי המילים). לדברי הרצינג, הבעיה בניסויים ההם, מלפני כמה עשרות שנים, הייתה שהתקשורת תמיד חד-כיוונית: "הם יצרו מערכת וציפו מהדולפינים ללמוד איך לתקשר איתנו". הדולפינים אכן למדו, אבל זה היה יותר דומה לאילוף מאשר שיחה, כי לדולפין לא הייתה דרך לבקש בקשות או לתקשר מעבר להבנה ולביצוע.
משנת 1998, הרצינג והקולגות שלה מנסים לפתח תקשורת דו-כיוונית עם דולפינים. התכנית שלה, במילים פשוטות, היא לשלוח צוללן עם מחשב, שנועד לאתר צלילים שמפיקים דולפינים, ולתרגם את הצלילים בזמן אמת. הצוללן הזה אמור לנסות לתקשר עם דולפיני בר מול חופי פלורידה בקרוב ואם זה יעבוד מדובר בצעד ענק לעבר תקשורת דו כיוונית בין בני אדם ודולפינים.
בתחילת הדרך, לפני 13 שנה, הרצינג וצוות החוקרים שלה גרמו לדולפינים לקטלג ארבעה סוגי צלילים לארבעה אייקונים במקלדת תת-ימית. הם נעזרו באינטיליגנציה הגבוהה של הדולפינים וסמכו על כך שהם יבינו את הניסוי, וכמו שעשו עד היום, יתקשרו בעזרת המערכת החד-כיוונית.
הדולפינים הצביעו על סמלים שונים ותיארו מה הם רוצים לעשות – לשחק עם צעצוע או לקפץ בתוך שובל של סירת מרוץ, לדוגמה. ההישג הראשון של המערכת היה שהיא הצליחה להדליק את הדולפינים ולמשוך את תשומת לבם. לדברי הרצינג, מערכת התקשורת עד היום פשוט לא הייתה ידידותית מספיק למשתמשים הימיים כדי להצליח באמת.
הרצינג משתפת כיום פעולה עם תד סטרנר, חוקר אינטיליגנציה מלאכותית מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה באטלנטה (ארה"ב). השניים עובדים עם דולפינים על פרויקט שזכה לראשי התיבות צ'אט (CHAT – Cetacean Hearing and Telemetry). המטרה היא כמובן ליצור ביחד שפה משותפת, המבוססת על קולות של דולפינים, שנאספו בטבע ומשמשים אותם לתקשורת בשגרה.
האתגר המרכזי בפרויקט הוא לדעת למה להקשיב ולסנן את המילים מכל הרעש. הדולפינים מסוגלים להפיק צלילים בתדרים של עד 200 קילוהרץ – פי עשר ממה שהאוזן שלנו מסוגלת לשמוע, ולכן יש צורך במכשור מדויק. האתגר השני הוא לדעת מי הדולפין שדיבר מפני שהם מסוגלים להשמיע קולות בכיוונים שונים, מבלי להניע את הראש.
כדי להקליט, לתרגם ולהגיב לקולות הדולפינים, סטרנר ותלמידיו בנו מכשיר המורכב ממחשב, בגודל של סמארטפון, ושני הידרופונים (מיקרופונים תת-ימיים) חזקים, המסוגלים לקלוט את כל טווח הצלילים של הדולפינים. בשלב הזה התרגומון מתלבש על החזה של הצוללן, בחליפה מיוחדת, ונורות לד, משולבות במסיכת הצלילה, נותנות לצוללן חיווי לגבי צלילים שהמחשב קולט.
בשלב הזה של הפרויקט, המכשיר רק מתרגם בזמן אמת אבל בשלבים מתקדמים יותר רוצים החוקרים לשלב רכיב שיתפקד כמקלדת ועכבר, יקל על תפעול המכשיר ויאפשר גם לענות לדולפינים. הרצינג וסטרנר מתכוונים לצאת עם המערכת החדשה לניסוי על רטוב באוקיינוס האטלנטי. אם הם יצליחו לשוחח איתם, העולם כולו ירצה לדעת מה יש לדולפינים להגיד.
המתקן מתוכנת לזהות תבניות במידע לא מוכר ולא מקוטלג. הוא מזהה סטיות קבועות ברצף הצלילים, שהדולפינים מפיקים, ומנסה לאגד אותן בקבוצות. התכנית היא להתחיל עם השמעה של שמונה מילים בדולפינית, בהן "אצה" ו-"גלישת גלים". המחשב יבחן האם הדולפינים חוזרים על המילים ואז ינסה לסנן את המילים המוכרות החוצה, ולחשוף את החוקים של השפה.
העוצמה האמיתית של המתקן נובעת מכך שהצוללן מסוגל להצמיד מילים בדולפינית לפעולות המתרחשות באותו רגע, וכך להבין טוב יותר את עולם המושגים של הדולפינים וכיצד הכול מיושם בסביבה טבעית ולא בשבי. אחת הבעיות המרכזיות היא שאין שום דרך לדעת אם המילים שהחוקרים יגידו קשורות אחת לשנייה, ואם המשפטים מספרים סיפור. באותה מידה דמיינו מה היה קורה אם חייזר היה נוחת במרכז תל-אביב ומתחיל לדקלם משפטים מסרטי בורקס וכל מיני חלקים משיחות אקראיות של אנשים. וזה בהנחה שדולפינים באמת מתקשרים במילים ולא בצורה אחרת של קטלוג.
שיהיה להם בהצלחה.