מורפיאוס: אתה יודע מה זה? המטריקס נמצא בכל מקום. הוא סביבנו, גם עכשיו, בחדר הזה. אתה יכול לראות אותו מחוץ לחלון או כשאתה מדליק את הטלוויזיה… זה העולם שהונח מעל עיניך כדי לעוור אותך אל מול האמת.
ניאו: איזו אמת?
מורפיאוס: … שכמו כולם, נולדת אל תוך עבדות, בכלא שאינך יכול לראות או להריח או לחוש. הכלא של תודעתך.
הו, "המטריקס". ואולי נכון יותר "היפותזת הסימולציה", כי אנחנו לא עוסקים פה בהכרח בסרט המדע הבדיוני ושני המשכיו המטופשים, אלא בהשערה שעומדת מאחוריהם; ההשערה לפיה אנחנו חיים במציאות מושאלת, חלקית ומלאכותית. העולם המוחשי סביבנו הוא רק הדמיה (ומכאן: סימולציה) מתוחכמת והמציאות האמיתית, האותנטית, מצויה אי-שם, רחוקה מאיתנו במקום ואולי גם בזמן. הרעיון שבבסיס סרטי "המטריקס" הוא עתיק יומין, וזכה באמת לתנופה מחודשת בתחילת שנות האלפיים הודות לסרט של האחיות וואשובסקי. אבל זה היה, במונחים תרבותיים, לפני מיליון שנה, כשהאינטרנט נחשב לעניין של חנונים ובאג אלפיים סיפר לנו שאוטוטו כל המחשבים קורסים והעולם חוזר לעידן האבן. בקיצור, מציאות מדומה - לא מיצינו?
מתוך "ווסטוורלד", מה אם בעתיד נברא סימולציות בעצמנו?
כולם מחפשים בגוגל ״היפותזת הסימולציה״
אז זהו, שלא. הזינוק הטכנולוגי של 15 השנים האחרונות הפכו את המציאות המדומה מקונספט מעניין שנוכח בעיקר בסרטים למוצר קיים שתיכף יהפוך לתו תקן טכנולוגי. הזינוק הזה גם עורר מחדש את השאלה בדבר המציאות שלנו, זו שכולנו מקבלים כמובנת מאליה. אם הטכנולוגיה האנושית מאפשרת לנו ברגע זה לברוא ולהנדס מציאויות, אולי גזעים אחרים, מפותחים יותר, כבר הצליחו לפתח זירה וירטואלית שאנחנו לכודים בה? מה שהצריך בעבר קפיצה מחשבתית ענקית הפך לאחרונה לעניין פחות ופחות מד"בי, ולנושא שיחה ומחקר שמעסיק לא רק חובבי קונספירציות אלא גם כלכלנים ומדענים. למעשה, אנחנו נמצאים ממש עכשיו במעין שיא של עניין ברעיון הסימולציה. לפי ״גוגל טרנדס״, כלי ניתוח ופילוח המגמות של מנוע החיפוש שפחות או יותר מנהל את כל המידע האנושי כרגע, בחודש יוני האחרון נערך המספר הגבוה ביותר של חיפושים אחר המונח "היפותזת הסימולציה":
ועם גוגל - לא מתווכחים.
ראינו, כאמור, וריאציות של תפיסת העולם כהדמיה אחת גדולה במקומות ובזמנים שונים. את משל המערה של אפלטון (ספוילר: בני האדם כלואים במערה ורואים רק צללים חיוורים של עולם האידאות, שהוא עולם שלם ומושלם שאי אפשר לתפוס באמצעות החושים) אפשר בהחלט לפרש כמטריקס-י. גם הסמסרה, מעגל גלגול הנשמות בהינדואיזם ובבודהיזם, חווה את העולם החושי - מה שאפשר לגעת בו, לשמוע ולראות - כהסחת דעת או אשליה הקרויה "מאיא". כלומר, הספק המכרסם בנוגע לכל מה שמקיף אותנו מלווה את המחשבה האנושית פחות או יותר מראשיתה. האם אפשר להסיק מכך שהוא הגיוני? כלומר, שהעובדה שהמין האנושי צריך בכל פעם מחדש להסביר לעצמו שהוא חי חיים שקריים ושחייו האמיתיים נמצאים אי-שם מעבר לפינה מצביעה על כך שיש לנו במה לחשוד?
״בנק אוף אמריקה״ ללקוחותיו: אתם חיים בסימולציה
בתחילת ספטמבר, שלח "בנק אוף אמריקה" פרסום לקהל לקוחותיו, ובו הסביר להם מדוע תחום המציאות המדומה ראוי להשקעה כספית. בין השאר, נכתב בפרסום הזה כי ישנו סיכוי של בין 20% ל-50% שאנחנו חיים במציאות מדומה. רק נחדד - מדובר בבנק השני בגודלו בארצות הברית, זהו פרסום שנשלח אל ונצפה על ידי מיליונים, והבנק היה מוכן לשים את כספו, תרתי משמע, על היפותזת הסימולציה. "בנק אוף אמריקה" הסתמכו על הצהרות קודמות בנושא, שנמסרו, למשל, על ידי המדען חביב הגיקים ניל דגראס טייסון ואליל הסטארט-אפ אילון מאסק.
מאסק, האיש מאחורי מכונית ה"טסלה" החשמלית וחשבון הפייפאל שפתחתם כשרציתם לתרום כסף ב"הדסטארט" (למטרה טובה, אנחנו בטוחים), התארח בכנס טכנולוגי בחודש יוני ובו טען כי "יש סיכוי של אחד למיליארדים שאנחנו לא חיים במציאות מדומה". טייסון היה זהיר יותר, ואמר בחודש אפריל כי ישנה סבירות של 50% שאנחנו חיים בסימולציה. כל הגברים הנבונים הנ"ל הסתמכו על אחת מאבני היסוד של תורת הסימולציה - המאמר שפרסם ב-2003 ד"ר ניק בוסטרום, ששוכלל והפך גם לאתר אינטרנט עצמאי שמתעדכן גם בימים אלה בכל הפרסומים החדשים אודות כך שלשום דבר אין באמת משמעות, הכל רמאות, מותר לאכול אחרי תשע בערב ולא צריך להתאמן כי ממילא אנחנו חיים בסימולציה.
מהירות האור תחשוף את התרמית?
הגדילה לעשות אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שכבר ב-2013 יזמה ניסוי מדידה של קרניים קוסמיות שיוכל להוכיח, לטענת החוקרים העומדים בראשו, את אי יציבותן של מידות שאמורות להיות קבועות (למשל, מהירות האור, ומכאן את עובדת היותו של היקום תבניתי ומתוכנן מדי. כלומר, החוקרים מקווים להוכיח שישנן אמיתות מדעיות שמבקשות בעצם להציג את המציאות כיציבה וקבועה, ולחפות על העובדה שהיא שקרית או חלקית. היקום, להשערתם, הגיוני ברובו רק משום שאלה החלקים שאנחנו יכולים לצפות בהם. ההיגיון והיכולת לחקור את היקום אמורים לזרוע בנו תחושת ביטחון, כאילו הכוח בידיים שלנו כשלמעשה - הוא לא. ד"ר ס. ג'יימס גייטס, פיזיקאי תאורטי עם תסרוקת משגעת ורקורד אקדמי מרשים, טען לפני מספר שנים כי הוא זיהה דפוסים האופייניים לקוד מחשב במשוואות מתחום תאוריית המיתרים. הזליגה של דפוסים מתמטיים מתחום אחד לתחום אחר גרמה לרבים להאמין שהנה, התאוריה האחידה שתסביר את כל החיים על פני כדור הארץ מיד תתגלה, ובסוף נבין שכל המציאות מושתתת על תוכנת מחשב מפותחת. זה עוד לא קרה, בעיקר משום שגייטס עוד לא פרסם ממצאים משכנעים ממחקריו.
וזה בעצם העוקץ של התורה כולה, לא? עוד אי אפשר להוכיח אותה, אבל גם בלתי אפשרי להפריך אותה. עשרות אלפי שנים של מחשבה וניסיון אנושי יכולים, באותה המידה, להיות פרי דמיון של חייזרי-על או רובוטים מהעתיד. ראינו את A.I של ספילברג (אוקיי, ראינו, נרדמנו ואז התעוררנו בדיוק בזמן לסיום) ואנחנו יודעים שזה רק עניין של זמן עד שתתגלה תודעה מספיק מתקדמת שתוכל לגרום לנו להאמין במה שמתחשק לה. גם הפקפוק שלנו הוא בעצם סממן להצלחה של הסימולציה והוא מעיד בעצם על כמה שהיא משוכללת. אוי לא! איך יוצאים מהלופ הזה?!
התשובה היא שלא יוצאים. זו תשובה מבאסת, נכון, אבל זה מה יש. פשוטו כמשמעו, בהקשר הזה - אם אכן היקום הפיזי על כל הגלקסיות שבו הוא רק הדמיה מלאכותית, זה עדיין כל מה שיש לנו. אנחנו חיים בתיק מזויף של לואי ויטון, אבל הוא שלנו ושילמנו עליו 70 שקל בשוק ונלך איתו לכל מקום. ובכלל, מרגע שרואים סימולציה אחת, קשה שלא לראות אינסוף סימולציות בכל מקום - תצוגות אופנה מדמות הליכה ברחוב בבגדים מסוימים, סרטים מבקשים מאיתנו להיטמע בעולם בדיוני שלא תמיד מציית לחוקים הפיזיקליים שאנחנו מכירים מהיום-יום, יחסים חברתיים הם מסכת אחת ארוכה של העמדות פנים, ויתורים ושכנוע עצמי כדי למנוע מריבות וכל השפות בעולם הן רק ניסיון עקר לאלף את החוויה האנושית ולהביע אותה בסדרה של סמלים מלאכותיים. החיים נעשים מתישים כשבוחנים כל תופעה במדד אחד - אמיתי/לא אמיתי.
מאמרים רבים שאוזכרו בכתבה מתחילים אמנם כדיווח "יבש" על כך שהחיים על פני האדמה הם זיוף אחד גדול, ומהר מאוד הופכים לשיחה אתית ופילוסופית יותר. אם אכן הכל אגדה - איך בעצם צריך להתנהג? ופעם אחר פעם, אנשי המדע מסבירים שזה לא אמור לשנות שום דבר עקרוני בהתנהלות שלנו בעולם. אם נגזר עלינו להיות בטריות אנושיות - בואו נעשה את המקסימום, נהיה נחמדים אחד לשני. אין לנו סימולציה אחרת.