ד"ר קמרון שו, נוירולוג מאוניברסיטת דיקין האוסטרלית, חושב שהוא הצליח לענות על אחת השאלות שמסקרנות את המין האנושי אינספור שנים: מה קורה לתודעה שלנו כשאנחנו מתים? ד"ר שו טוען כי הוא יכול לספר לנו בדיוק מה קורה למוח שלנו ב-30 השניות שחולפות מיד לאחר המוות.

בראיון לאתר האינטרנט VICE, הנוירולוג האוסטרלי סיפר שניתן לחלק את 30 השניות שמתחוללות מיד לאחר המוות לשלושה מקטעים של 10 שניות – מעין שלושה שלבים שככל הנראה קורים לפני שהמוח מפסיק לתפקד.

ראשית, מכיוון שאספקת הדם של המוח מגיעה מתחתיו, תפקודי המוח כושלים מלמעלה כלפי מטה. מהבחינה הזאת,  ד"ר שו טוען שהדבר הראשון שבן אדם יאבד זה את המאפיינים האישיותיים שלו. "תחושת העצמי שלנו, חוש ההומור, היכולת שלנו לחשוב כמה צעדים קדימה, כל הדברים האלה ייעלמו בתוך 20 שניות לכל היותר", מספר הנוירולוג, "לאחר מכן, אתה תאבד את זיכרונותיך והשפה שלך".

ד"ר שו מספר שהוא מאמין בתאוריה לפיה רואים אור בקצה המנהרה (והוא לא הנוירולוג היחיד). לדעתו זה בהחלט מתקבל על הדעת – אם כי זאת לא באמת מנהרה. הנוירולוג האוסטרלי מסביר: "אנו יודעים מניסיון כי בשעה שאדם חווה צניחה משמעותית באספקת הדם למוח אז יש לו צמצום בטווח הראייה (מה שנקרא בז'רגון הרפואי: Tunnel Vision). אגב, זה קורה גם כן בזמן התעלפויות. לפי דעתי, זה בהחלט מתקבל על הדעת שאדם יחווה את התופעה הזאת גם בזמן המוות, שכן גם אז אנחנו חווים צניחה באספקת הדם למוח". לגבי התאוריה לפיה הנפש נפרדת מהגוף ואנחנו חווים "חוויה חוץ גופית", ד"ר שו לא מאמין שזה קורה.

"היה לי מרצה בלימודים שטען שהוא חווה את התופעה הזאת", מספר ד"ר שו, "הוא עבר החייאה ולטענתו, הוא יכול היה לראות את כל האירוע מלמעלה". המרצה תיאר את כל המתרחש לסטודנטים שלו, אבל ד"ר שו היה מאוד סקפטי לגבי החוויה שלו. לטענתו, כל מה שהוא ראה היה בעצם תעתוע של המוח – כמו חלום או הזיה. "המוח שלנו יכול ליצור עולם חזותי עשיר שמזכיר מאוד את סביבתנו הטבעית", מספר הנוירולוג, "אבל בפועל זה פשוט בלתי אפשרי, כי במצב הזה אתה בעצם עיוור".

האם החיים שלנו חולפים לנגד עינינו לפני שאנחנו מתים? ובכן, לטענתם של חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית – כן, זה קורה. חוקרים גייסו שבעה נבדקים שונים שהיו על סף מוות בשלב כזה או אחר בחייהם. הנבדקים הללו סיפרו כי החוויה הייתה מלווה בפלאשבקים אינטנסיביים מאוד. זה מתחיל בלידה וממשיך אל רגעים אחרים לאורך החיים, לא בהכרח בסדר כרונולוגי.

"רצף הזמן הוא לא ליניארי", סיפר אחד הנבדקים, "למעשה, זה כאילו מושג הזמן בכלל לא קיים". נבדק אחר תיאר חוויה שונה, אבל עדיין טען כי הוא ראה פלאשבקים מחייו – ספציפית של חברים ובני משפחה. לטענתו, הוא יכול היה להרגיש את הכאב של כל אחד מהם. "הם הרשו לי לראות את הצד הזה אצלם, את הצד הרגשי. יכולתי להרגיש בעצמי את מה שהם מרגישים".

(מקור)