הבטן שלכם חכמה יותר מכפי שאתם חושבים
בבטן של כל אחד מאיתנו יש יותר תאי עצב מאשר אלה שיש לחלק מהחיות במוח. מדובר במערכת של ניורונים מורכבת עד כדי כך שיש אנשים שמכנים אותה ״המוח השני״ של בני האדם. הבטן שלנו למעשה מסוגלת לחשוב בכוחות עצמה, ולעכל מזון מבלי שנצטרך לחשוב עליו. זו גם הסיבה לביטוי ״פרפרים בבטן״ – תחושות מתח, לחץ, חרדה והתרגשות שמופיעות בה ללא סיבה מיוחדת. ומכאן גם נובעת התחושה שקשה להתרכז לאחר ארוחה גדולה במיוחד.
יש לכם פסים
ליונקים רבים, כמו למשל חתולים, יש פסים כתוצאה מתאים שמבטאים גנים שונים, ואז מעבירים את הווריאציות הללו לתאים אחרים. בני אדם לא מאוד שונים, רק שהפסים שלנו הם בדרך כלל בלתי נראים. הם נקראים Blaschko’s Line ומופיעים בדרך כלל כאשר מחלה תוקפת תא אחד אך לא את התא השכן שלו.
יש לכם אותה כמו שיער כמו לשימפנזה
מבט חטוף במראה אולי יגרום לכם לחשוב אחרת, אבל טכנית כולנו שעירים בדיוק כמו החיות הללו. ההבדל הוא שרוב השיער שלנו דקיק וקצר יותר מאשר של אחינו הקופים, ולכן פחות נראה לעין. אם לדייק אגב, בכל 6.5 סמ״ר בגוף שלנו ישן בין 500 ל-1,000 שערות. וסתם שתדעו - ללוטרת הים יש הכי הרבה מכל החיות בהשוואה: כמיליון.
אין לכם בהכרח חופש בחירה
במסגרת ניסוי שנערך על ידי אדם בשם בנג׳מין ליבט, הוא ביקש מאחד הפציינטים שלו להזיז את היד מתי שרק יתחשק לו. ליבט גילה כי הרצון להזיז את היד הופיע במוח של הפציינט הרבה לפני שהוא עצמו היה מודע לרצון הזה. כלומר, חלק מהפעולות שלנו עשויות להיות אימפולסיביות, מבלי שאנחנו בכלל בוחרים לבצע אותן. בדיעבד זה נראה לנו כמו רצון חופשי, אך ייתכן שאנחנו בכלל מצדיקים את הפעולה רק לאחר שהיא קרתה וטועים לחשוב שזה היה רצון שלנו. זה קורה כל כך מהר שאנחנו בכלל לא מודעים לתהליך.
אתם לא מסוגלים לדגדג את עצמכם
דגדוג היא למעשה פעולה שמחברת בין הורים לילדים, וכשאנחנו גדלים רובנו לא מתגברים על תחושת הגירוי והצחוק שמגיעה כתוצאה ממגע של אדם אחר באזורים רגישים. יחד עם זאת, אנחנו לא מסוגלים לדגדג את עצמנו, מאחר והמוח שלנו יודע בדיוק למה לצפות. מעניין לדעת שסכיזופרנים הם יוצאי דופן במובן הזה, כי הם לא בהכרח יודעים לזהות שהם אלה שיוצרים את המגע, כך שרבים מהם יצחקו ויגורו כאשר ידגדגו את עצמם.
חלקכם עשוי מווירוס
מתברר שחלק לא מבוטל ממאגר הגנים האנושי נוצר כתוצאה מווירוסים. הסיבה היא שהם לא מסוגלים להתרבות בכוחות עצמם, כך שחלקם צריכים להכניס את עצמם לדי.אן.איי של מארח כדי שיכולו לשעתק את עצמם. כך למשל, אם ווירוס מכניס את עצמו לתוך תא זרע או ביצית, תינוק יכול לשאת בתוכו את הדי.אן.איי של הווירוס בכל תא ותא. זה קרה שוב ושוב לאורך השנים, כך שלפחות 9% מהגנים שלנו נוצר כתוצאה מווירוסים. אנחנו פשוט מרגישים שחשוב לדעת את זה בצל הפחד מווירוסים מסוימים כרגע, לא?