למה צריך שעון קיץ ושעון חורף בישראל? הרעיון המקורי של שעון קיץ בא מג'ורג' הדסון בשנת 1885. ג'ורג' היה אנטימולוג בריטי שבעצם הציע את הרעיון רק כדי שיהיה לו יותר זמן לחפש חרקים באור יום. יותר איזוטרי מזה אין. ומסתבר שגם בני תקופתו חשבו ככה. אבל ב-1916 הוחלט בגרמניה, שהגיע הזמן לנסות את הרעיון של ג'ורג' חובב החיות. הכוונה הייתה לחסוך בפחם כחלק מהמאמץ המלחמתי של גרמניה. מאז, ובמקביל לתיעוש ההולך וגובר של העולם המערבי, התחילו יותר ויותר מדינות להנהיג שעון קיץ.
בעולם שבו יותר ויותר אנשים עובדים במפעלים וחללים סגורים, הרעיון היה שככה לאנשים יהיו יותר שעות פנאי לבלות באור השמש עם משפחה וחברים, כולם יחסכו כסף על הארת הבתים והמפעלים שלהם, ולא פחות חשוב – תאונות דרכים רבות יימנעו, כי פחות אנשים ינהגו לעבודה והביתה בחושך. אבל מאז עברו כמה שנים, ואולי היום זה כבר לא רלוונטי יותר?
לשמחתנו, יש בארה"ב את אריזונה, והמדינה הנחמדה הזאת התגייסה כדי לעזור לנו לענות על השאלה מה היה קורה אם לא היינו מחליפים שעון אף פעם. האנשים הטובים של אריזונה החליטו שבניגוד לשאר ארה"ב, אצלם לא יהיה יותר שעון קיץ, והתוצאה? חיסכון כולל של 1% מכלל הוצאות החשמל במדינה. אחוז בודד אולי לא נראה לכם כמו הרבה, אבל תחשבו על זה כפול מיליוני בני אדם, והחסכונות מתחילים להצטבר.
איך נחסך הכסף? כי בניגוד לימי מלחמת העולם הראשונה, כיום לרוב האנשים יש מזגן ואין נורות חשמל בזבזניות. כלומר, הכסף שאנחנו חוסכים בהפעלת האור בבית הוא כלום לעומת מה שאנחנו מוציאים על המזגנים שכל אחד מאיתנו מפעיל בנפרד כשהוא יושב בסלון. בואו נהיה כנים, רובנו ממש לא בהכרח מבלים כל שעת אור פנויה בחוץ. לא בקיץ הישראלי. אז אם לא היינו מחליפים שעון היינו חוסכים בכסף, וזה חשוב. אבל מצד שני, היינו נוהגים לעבודה בחושך, וזה בהחלט עלול להיות מדכא. לקום לעבודה בחושך זאת לא חוויה מעודדת במיוחדת, ורובנו היינו מעדיפים להשאיר אותה למחלקי העיתונים.
למה ישראל לא מיישרת קו עם אירופה ועוברת לשעון אחיד?
הסוגיה האם לבטל או להישאר במתכונת Daylight Savings Time בישראל נידונה לא פעם. לשעון קיץ יש גם השפעות כלכליות. הטיעונים בעד ההארכה היו פחות שעות שימוש בחשמל, יותר צרכנים שמנצלים את שעות האור ומוציאים מכספם לבעלי עסקים כאלה ואחרים (מה שכמובן חשוב למשל בתקופת החגים) ועוד. מה שמעניין כמובן הוא שמומחים אומרים שאם מראש לא היינו מזיזים את השעון לקיץ (או חורף), היינו חוסכים כסף.
השפעה נוספת, ואולי קצת יותר אפלה של חילופי השעון, הוא ההשפעות הבריאותיות - וספציפית על אחוז התקפי הלב. על פי מחקר של אוניברסיטת מישיגן נמצא שביום המעבר משעון חורף לשעון קיץ אחוז התקפי הלב עולה בעשרות אחוזים. במבט ראשון נראה שביטול שעון הקיץ יכול ממש להציל חיים. אלא שבדיקה של כל השבוע הראשון שלאחר החלפת השעון מגלה שבראייה שבועית כמות התקפי הלב רגילה לחלוטין. זאת אומרת ששעון הקיץ אולי מקדים כמה התקפי לב בכמה ימים, אבל לא יותר מזה. ולמה זה קורה? את זה עדיין לא הצליחו לפענח. כמו כן, יש להתייחס גם להשפעות על המצב הנפשי של התושבים.
אם היינו חיים בשעון חורף תמידי, וכולנו היינו מתעוררים כל יום רק בחשיכה, יכול מאוד להיות שלראשונה היו מתחילים לחוות בישראל את דכאון החורף שחברינו האיסלנדים מכירים כל כך טוב. אחרי הכל, מה שנקרא בטעות "החורף הישראלי" הוא לא בדיוק חוויה מכוננת - עם קצת יותר משבועיים של גשם וטמפרטורות שמעל האפס. למרות זאת, אם היינו צריכים לקום יום אחרי יום לאפלה מוחלטת, זה לגמרי יכול היה להשפיע על מצב הרוח של מדינה שלמה. לחילופין, בדיוק כמו שהחום הישראלי והלחות הקשה משפיעים על מצב הרוח שלנו.
***
בסופו של דבר, נראה שאם היינו מבטלים את שעון הקיץ היינו חוסכים לא מעט כסף על חשמל (אלא אם אנחנו במקרה בעלי מפעל שצריכים להאיר אותו בשעות החושך לעיתים קרובות), היינו אולי שמחים קצת פחות (אבל ההורים הצעירים שבינינו היו ישנים קצת יותר בשבת), ובכל מה שקשור לבריאות שלנו כנראה שבסך הכל הכללי הכל היה נשאר אותו הדבר - אז האם אנחנו בדרך להיכנס לסירה עם שאר מדינות האיחוד ולבטל את שעון הקיץ והחורף? נאלץ לתת לזמן להחליט (הבנתם?! זמן?).
*כדי שלא תתבלבלו בדרך - הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על הזזת השעונים בסמארטפונים.
* סייעו בהכנת הכתבה: ד"ר שחר דולב, מנהל המחקר בפורום הישראלי לאנרגיה ומגזין "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה".