האם מין תבוני של חייזרים שלח חללית מחקר לרגל אחר כדור הארץ? ייתכן שכן, טוען החוקר הישראלי-אמריקני פרופ' אבי לייב, ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד – ואיש רציני לכל הדעות. במאמר חדש שפרסמו פרופ' לייב ועמיתיו בכתב העת Astrophysical Journal ומכה גלים בכל העולם, החוקרים טוענים שהעצם המסתורי אומואמואה "יכול להיות גשושית שנשלחה במכוון לקרבת כדור הארץ על ידי ציוויליזציה זרה".
אומואמואה (בהוואית: "שליח מהעבר הרחוק המושיט יד אלינו"), למי שלא יודע, הוא העצם הראשון בהיסטוריה שזוהה בוודאות כמי שבא מחוץ למערכת השמש שלנו, מכיוון קבוצת הכוכבים נבל. העצם זוהה ב-19 באוקטובר 2017, קצת אחרי שחלף בסמוך לכדור הארץ (סמוך באופן יחסי, כמובן: אומואמואה חלף במרחק גדול פי 85 ממרחק הארץ לירח).
האורח הבין-כוכבי עורר התרגשות רבה בקרב מדענים, אבל ההתנהגות שלו עוררה גם הרבה מאוד סימני שאלה. צורתו השטוחה והמוארכת פשוט לא התאימה לאף סוג ידוע של אסטרואיד או כוכב שביט. אלא שההפתעה הגדולה ביותר הגיעה כשאומואמואה יצא ממערכת השמש שלנו: העצם המסתורי התחיל פתאום להאיץ.
איך מסבירים את ההאצה?
"המחקר החדש שלנו מספק את הראיה הראשונה לכך שטכנולוגיה חוץ-ארצית חלפה ליד כדור הארץ בשנה שעברה", אומר פרופ' לייב. "מאז גילויו הפגין אומואמואה תכונות חריגות. התכונות הללו הופכות את אומואמואה לעצם מוזר, המשתייך לסיווג של עצמים שמעולם לא ראינו קודם לכן. אבל אולי העובדה המפתיעה ביותר לגבי אומואמואה נוגעת למסלול שלו: העצם סטה מהמסלול המצופה על סמך כוח הכבידה של השמש".
סטייה כזאת מהמסלול הכבידתי, מסביר פרופ' לייב, יכולה להיות מוסברת על ידי האפקט הרקטי של שביטים, המשחררים גז בהתקרבם לשמש: השמש מחממת את הקרח בשביט, וקרח זה נפלט לחלל בצורה של גז – פליטה המאיצה את כוכב השביט כמו רקטה ומשווה לו את "זנב" השביטים המפורסם.
"אלא שלא ראינו זנב שביט מסביב לאומואמואה", מסביר פרופ' לייב. "יתרה מכך, פליטת גזים הייתה מייצרת שינוי בקצב הסיבוב של העצם סביב עצמו, שינוי שגם הוא לא נצפה בפועל. אם לא פליטת גזים שביטית, איזה כוח גרם לאומואמואה להאיץ? אנחנו מציעים שההאצה של אומואמואה נגרמה על ידי דחיפה, ולא על ידי חימום, מקרינת השמש".
לטענת פרופ' לייב ושותפיו, את ההאצה של אומואמואה אפשר להסביר באמצעות טכנולוגיה שנקראת מפרש שמש. מפרשי שמש מחזירים אור מהשמש ככוח להנעה חללית. למעשה, פרויקט Breakthrough Starshot מתכנן לשלוח צי של ננו-חלליות המונעות במפרשי שמש כאלה כדי לחקור את מערכת השמש השכנה, אלפא קנטאורי, ואילו סוכנות החלל היפנית כבר השתמשה במפרש שמש כדי להניע בהצלחה את הגשושית איקרוס לכוכב הלכת נוגה ב-2010.
כדי להסביר את האצת העצם באמצעות מפרש שמש, פרופ' לייב ועמיתיו חישבו שעוביו של אומואמואה צריך היה להיות פחות ממילימטר ואורכו כמה עשרות מטרים. והנה, צורה דמוית-פנקייק כזאת כבר הוצעה קודם בניסיון להסביר את הסחרור המשונה של אומואמואה.
"מפרש שמש הוא מפרש שנדחף קדימה על ידי החזרת אור", אומר פרופ' לייב. "ואנחנו יודעים שטלסקופ החלל שפיצר לא זיהה כל פליטה תרמית מאומואמואה, ראייה המצביעה על כך שפני השטח של העצם קרים מאוד ובעלי החזרוּת גבוהה מאוד, כלומר שהם מחזירים את האור המוקרן עליהם. המחקר שלנו מראה שעצם דקיק בממדים האלה יכול לשרוד את המסע דרך כל גלקסיית שביל החלב, מבלי להינזק מהתנגשויות עם חלקיקי אבק או אטומים בחלל הבין-כוכבי".
אז מה זה באמת יכול להיות?
יצוין שכבר ב-2017 נשקלה האפשרות שאומואמואה הוא חללית חייזרית. מאחר שצורתו המוארכת החריגה נחשבת לצורה מועדפת על חלליות בכלל, שכן היא מצמצמת את החיכוך עם אבק ועם גז, ומאחר שהעצם עבר בקרבה מחשידה כל כך לכדור הארץ – פרויקט Breakthrough Listen החליט לכוון לאמואמואה את טלסקופ הרדיו Green Bank, הגדול מסוגו עולם, במטרה להאזין לתדרי תקשורת אלקטרומגנטית שאולי בוקעים ממנו. במרחק כזה, Green Bank היה יכול לקלוט קרינה בעוצמה הפחותה משיחת טלפון סלולרי – אלא שהעצם היה דומם לגמרי.
"אז מה מקורו של אומואמואה? אפשרות אחת היא שמדובר במפרש שמש שיצא מכלל שימוש, ומאז צף לו בחלל הבין-כוכבי, עד שנתקל במערכת השמש שלנו. אין לנו אפשרות לדעת אם מדובר בטכנולוגיה פעילה, או שמא אומואמואה היא פיסת ציוד שיצאה מכלל שימוש וממשיכה לנוע בחלל.
אם אומואמואה נוצר יחד עם אוכלוסייה שלמה של עצמים דומים במסלולים אקראיים, העובדה שגילינו אותו פירושה שיוצריו שיגרו קוודריליון גשושיות כאלה לכל כוכב וכוכב בשביל החלב. כמובן, האקראיות פוחתת באופן משמעותי אם מניחים שאומואמואה היה משימת ריגול. בעתיד עלינו לחפש עצמים בין-כוכביים נוספים בשמיים שלנו. מן הסתם רק חלק קטן מאוד מהעצמים הבינכוכביים שנמצא יכולים להיות פסולת חלל של ציוויליזציות חייזריות, אבל עלינו לבדוק כל דבר שנכנס למערכת השמש שלנו מהחלל הבין-כוכבי".