מדענים מאוסטרליה סבורים שהצליחו לזהות את המקור של המטאור NWA 7034 – המוכר גם בכינוי "היפהפייה השחורה". כמעט עשור אחרי שנמצאה בחלקו המערבי של מדבר סהרה, צוות מדענים מאוניברסיטת קורטין בעיר פרת' חושבים שמקור הסלע הוא מכתש קראטה שבכוכב הלכת מאדים.

"היפהפייה השחורה" עלתה לכותרות בשנת 2013, כאשר היא נמצאה על ידי נוודים בדואים במדבר ונמכרה לגבר אמריקאי בשוק בקזבלנקה, מרוקו. חתיכה מהסלע אז נתרמה לאוניברסיטת ניו מקסיקו, שם מדענים חשפו שמדובר למעשה בחלק ממטאור שנפל על פני כדור הארץ לפני מיליוני שנים. כעת, מומחים טוענים שמדובר באופן ודאי בסלע העתיק ביותר שהגיעה לפלנטה שלנו ממאדים.

חלקיק המטאור הוא בעצם סלע ברקציה המורכב משברי מינרלים שונים, הכוללים בין היתר גם זירקון – שלעיתים מהווה תחליף ליהלומים. בדיקות תיארוך ראשוניות קבעו ש-NWA 7034 בת 2.1 מיליארד שנה. למרות זאת, חוקרים מאוניברסיטת קורטין אומרים עכשיו שהמינרלים העתיקים ביותר בסלע נוצר לפני 4.5 מיליארד שנים לפחות. מעבר לזה, הם סבורים שהצליחו לאתר את המקום ממנו הגיע מכוכב הלכת מאדים.

ד"ר אנתוני לגיין, החוקר הראשי, פרסם את הממצאים שלו בכתב העת המדעי Nature Communications. לטענתו, הם הצליחו לאתר את נקודת המוצא שלו על מאדים בזכות אלגוריתם מיוחד שניתח אינספור מכתשים על פני כוכב הלכת.

"האלגוריתם פועל כמו כל תוכנה לזיהוי עצמים, בין אם זה פנים, צמחים או לוחיות זיהוי של רכבים", כתב. ד"ר לגיין. "בפשטות, הצגנו לאלגוריתם נתונים שרצינו שהוא יזהה בתמונות ושלחנו אותו לדרכו". האלגוריתם אז ניתח יותר מ-90 מיליון מכתשים ברחבי מאדים, עד שזיהה את נקודת המוצא ההגיונית ביותר של "היפהפייה השחורה" – מכתש קראטה (Karratha). למרות זאת, בשלב הזה הם נתקלו בבעיה.

ד"ר לגיין ציין שעל פי ההערכות, מכתש קראטה נוצר על ידי פגיעת אסטרואיד לפני 5-10 מיליון שנה – בעוד שחלק מהמינרלים שנמצאו ב- NWA 7034 הם כאמור בני מיליארדי שנים. הפער הזה הוביל את החוקרים לסברה כי הסלע עצמו נוצר בעצם במכתש קוג'ירט (Khujirt), שבהמיספרה הדרומית של כוכב הלכת.

על פי התאוריה, הסלע נוצר מתחת לפני השטח במאדים לפני מיליארדי שנים. יום אחד, אסטרואיד אימתני פגע בכוכב הלכת והעיף רסיסי סלעים ועפר לכל עבר – כולל מה שהפך במרוצת השנים ל- NWA 7034. הסלע אז שכב על פני אדמת מאדים במשך מיליארדי שנים וכוסה בעפר, עד שנפגע שוב על ידי אסטרואיד נוסף שיצר את מכתש קראטה. הפגיעה הייתה חזקה כל כך שהסלע עף אל מחוץ לאטמוספרה של מאדים, התעופף במערכת השמש ובסופו של דבר התרסק בצפון-מערב יבשת אפריקה.

פרופסור גרטשן בנדיקס, חוקרת משנית, מקווה כעת שממצאי המחקר שלהם יסייעו לקהילת המדע לגלות סודות נוספים על מכתשים ברחבי מערכת השמש שלנו. "אנחנו מקווים שמה שלמדנו לאורך הדרך יוכל לעזור לנו כבר בעתיד הקרוב במחקר על הירח וכוכב הלכת חמה", סיפרה. "האלגוריתם יעזור לנו לפענח תעלומות גיאולוגיות, ללמוד על ההיסטוריה של מערכת השמש, לסייע לתוכנית 'ארטמיס' (Artemis) שעתידה לשלוח אנשים לירח עוד בסוף העשור או אפילו במשימת BepiColombo, שצפויה להקיף את כוכב הלכת חמה ב-2025".