כבר מספר שנים שאחת התאוריות היותר מערערות מתגלגלת במסדרונות האקדמיה או בקרה חובבי הפיזיקה, ומספר מאמרים שיצאו לאחרונה מחזקים אותה, כשהמשמעויות הופכות את קיומנו לאף יותר תלוש ממה שחשבנו: היקום שלנו הוא למעשה הולוגרמה.
הרעיון המסקרן של עולם דמיוני וחזות מזויפת שמסתירה אמת אחרת לחלוטין הוא קונספט שמעסיק אותנו מאז ומעולם – החל ממשל המערה של אפלטון ועד לסרטי מדע בדיוני רבים דוגמת במטריקס. המחשבה המטרידה שקיומנו מוטל בספק או לפחות העולם בו אנו חיים הוא לא כפי שהוא נדמה לנו מערערת באופן טבעי את עולם המדע, ומספר מדענים מקדשים לזה את כל זמנם ומרצם.
מבלי להכנס לפיזיקיה המאוד מסובכת ומתקדמת ננסה להסביר בפשטות: תאוריית היקום כהולוגרמה הוצגה בשנת 1997 על ידי הפיזיקאי חואן מלדסנה, שטען שכח המשיכה נובע ממיתרים דקים ורוטטים שקיימים בתשעה ממדים של חלל, ואחד נוסף של זמן, בזמן שהחיים האמיתיים מתרחשים ביקום ללא כוח משיכה. כלומר - המימד המורם יותר מוצג או מוקרן בצורה כלשהי על פני מימד שטוח ונמוך יותר. מכאן נובעת למעשה ההשוואה להולוגרמה, הנוצרת בצורה דומה: תמונה בתלת מימד שמוצגת על פני שטח דו ממדי.
לאחרונה יצאו שני מאמרים חדשים (מאמר 1, מאמר 2), של מספר חוקרים יפנים, שעוסקים בין השאר בנושא. האחד עוסק בחורים שחורים והקשר לתאורית המיתרים, והשני עוסק בחישובים שונים של אנרגיות פנימיות בממדים נמוכים של יקומים, כלומר זה ללא כח המשיכה שהוזכר קודם.
החישובים בשני המאמרים מציגים טענות ענייניות, ואולם בעוד שאין הוכחה ברורה מדובר בנתונים מסקרנים, וראיות מהימנות, שבשורה התחתונה אומרות שהיקום הוא תוצאה של תהליכים המתרחשים במישור אחר.
מלדסנה עצמו בחן את החישובים ואישר אותם, אך ציין שדגמי היקום שנלקחו בחשבון בחישובים אינם דומים לזה שלנו. בסופו של דבר, למרות ההתפתחות הרבה בתחום, ספק אם הדבר יוכח בזמננו – אבל הרבה שאלות ישארו פתוחות, ונותר פתח עצום למחשבות מבהילות - אם כדור הארץ הוא חלק מהולוגרמה כלשהי, מה זה אומר לגבינו?
(מקור)