הפיח, הרעש, הסירחון, השלוליות, הזיהום, הצפירות – כבישי העיר יכולים להיות מקום מאוד עוין ומנוכר ומציאת שטח לאזורים ירוקים, בערים הגדלות והעמוסות בעולם, זו משימה לא פשוטה. עם הרצון להוסיף קצת טבע לים האספלט, ולמרות מגמת התכנון למען התושבים, קשה להילחם בצרכי הפיתוח ובכסף הגדול שרוצה לבנות כמה שיותר גדול, כמה שיותר גבוה וכמה שיותר רחב.
פיתרון יצירתי אחד לבעיה עלתה במוחו של בוגר אוניברסיטת ניו-יורק, מרקו קסטרו קוסיו, שלא הבין למה עד היום אף אחד לא חשב לשתול גנים קטנים על שטח מבוזבז רב – הגגות של האוטובוסים. הרעיון המקורי של קוסיו זכה במקום שני בתחרות עיצוב ודגמים ראשונים של הביו-באס כבר מתגלגלים ברחבי ניו-יורק, בחמשת החודשים האחרונים, ואפילו הגיעו עד אוהיו.
על הגגות נשתלים בעיקר צמחים סקולנטים המאופיינים ביכולת לאגור כמויות גדולות של מים ולדברי קוסיו, מטרת הפרויקט היא לתבוע מחדש שטחים שנשכחו בעיר, לשפר את איכות החיים ולהגדיל את כמות הירוק עבור התושבים.
שניים מהיתרונות הבולטים של היוזמה הם קירור העיר (העיר חמה יותר בגלל התכסית הצפופה והגבוהה ופליטת גזי חממה מוגברת – ידוע כאפקט UHI), ואיזון בין הזיהום שכל אוטובוס מייצר לפליטת החמצן שהוא מוסיף. בנוסף, מדובר בתוספת נעימה וטבעית לעין ולנפש.
אין ספק שבהתחלה זה עשוי להיראות מוזר, אבל להפוך את התחבורה הציבורית לראש דשא ללא ספק יעלה כמה חיוכים והנהונים מרוצים.
למי שתוהה, האם תוספת המשקל תגרום לפליטה נוספת של גזים מזיקים? תרומת הצמחים לספיגת הפחמן הדו-חמצני ופליטת החמצן עולה על הנזק ואף מותירה את תושבי העיר ברווח. למי שמעוניין לצפות באוטובוסים ונמצא בארה"ב, הם מוצגים כעת במוזיאון המדע לילדים באילינוי ויוצגו מה-23 באוקטובר בפסטיבל ההנדסה והמדע בוושינגטון הבירה. כמו שאומרים, קצת ירוק לא הזיק לאף אחד.
