בין הוד השרון לכפר סבא חיים להם באזור ירוק ונעים ליד המים כחמישה צבים, שמעבירים את חייהם בשלווה נעימה המופרת רק על ידי סיקסקים ושחפים שמגיעים לבקר מדי פעם. למרבה ההפתעה, בית הגידול הפסטורלי הזה שהצבים בחרו לעצמם הוא לא אחר מאשר המתקן לטיהור שפכים - פלגי שומרון והצבים המדוברים הם צבים רכים, מין הנמצא בסכנת הכחדה בעולם ובישראל.
הצבים הרכים המצויים (Trionyx triunguis) חיים בישראל בעיקר לאורכם של נחלי החוף. בימי קדם כללה משפחת הצבים הרכים מאות מינים ששגשגו ברחבי העולם, אך כיום נותרו בה 22 מינים בלבד. רובם חיים באפריקה, באסיה ובמזרח התיכון, ומיעוטם – ביבשת אמריקה. הצב הרך המצוי נפוץ במזרח התיכון, באפריקה לאורך הנילוס ובמרכז ומערב אפריקה ומוגדר כ"מין פגיע" על ידי ארגון IUCN – הוא עומד בפני סכנות ואיומים רבים, בין אם מדובר בהשפעות ישירות כציד ודיג ובין אם באופן עקיף, בדמות פיתוח סביבתי, זיהום מתמשך וייבוש בתי הגידול הלחים שבהם מתגוררים הצבים.
בתחילת שנות ה-70 מצבם של הצבים הרכים בישראל היה חמור מאוד עקב זיהום נחלים ופיתוח מואץ ולכן יזם אז הזואולוג הישראלי המיתולוגי היינריך מנדלסון ז"ל את העברתם לאגם החולה כדי לשמור עליהם שם. מאז השתפר אמנם מצבם בנחלי החוף, אבל העובדה שמושבה שלמה של המין משגשגת במקום בלתי צפוי כמו מתקן לטיפול שפכים היא בכל זאת אירוע יוצא דופן וחיובי מאוד.
הנוכחות של הצבים במט"ש היא לא עניין חדש, אבל לאחרונה נמצאו באזור גם קינים, סימן לכך שהצבים במושבה לא רק נהנים להשתכשך במי הביוב המטוהרים אלא גם דואגים להמשכיות המין.
"לאורך השנים ידענו אמנם שיש צבים רכים במט"ש פלגי שרון, אבל רק כשרשות הטבע והגנים החלו לבצע סקרים לניטור הצבים הרכים לאורך נחלי החוף הבנו שיש לנו ממש מתחת לאף מושבה שלמה של צבים שגם מתרבה", אומר גדי בורד, מפקח ברשות נחל הירקון. "זה דבר גדול בעיני שדווקא פה, במתקן לטיפול בשפכים, גדל, מתרבה ושורד כבר הרבה שנים בעל חיים בסכנת הכחדה עולמית".
הצבים במט"ש מתרכזים באחת מבריכות מי הקולחים המטוהרים, שבהן המים הם באיכות המתאימה לשימוש בהשקיה ("טיפול שניוני"). לאחר שהמים עוברים טיפול שלישוני שהופך אותם למתאימים אף להשקיית גידולי שדה הם מוזרמים באופן קבוע לנחלים הדס וקנה, שנמצאים בקרבת המט"ש והם חלק ממקורותיו של נחל הירקון.
"לפני שגידרנו מקום ייעודי לצבים בתוך המט"ש, הצבים היו נכנסים לבריכות ריקות כך שהם והביצים שלהם היו חשופים מאוד לטורפים כמו עורבים, נמיות ותנים שמסתובבים באזור", אומר איציק תמם, מנהל מכון טיהור פלגי שרון. "כדי שהצבים לא יכנסו לשם יותר כיסינו את הבריכה ברשת וגידרנו מקום עבורם בסמוך לבריכת מי הקולחים".
"בנוסף לצבים הרכים במט"ש מגיעים אלינו לאורך השנה ברווזים, שחפים וסקסקים, מיני טורפים ואפשר למצוא כאן צמחי מים כמו נהנרונית המהווה גם היא אינדקטור לאיכות הטובה של המים" מוסיף תמם. "ממש נוצרה לנו כאן מערכת אקולוגית קטנה וחשוב לנו לשמור על עליה".
תנים נגד צבים
הצבים הרכים בישראל זקוקים שמישהו ישמור עליהם לא רק במט"ש פלגי שרון. כיום, האוכלוסיות הגדולות בישראל מצויות בשמורת החולה ובגן הלאומי נחל אלכסנדר ובכל אחד מבתי הגידול הללו יש רק כמה עשרות צבים. המצב בנחלי חוף אחרים מדאיג עוד יותר: בנחלים נעמן, קישון, תנינים, עדה וירקון נספרו מאז שנות השבעים פרטים מועטים. צבים רכים נוספים נמצאים כאמור גם במערכת הירדן (כולל בשמורת החולה) – זאת בשל העברת צבים רכים למערכת זו בסוף שנות השישים.
"בנחלי הארץ יש מספר אוכלוסיות יציבות של צבים רכים ואנחנו פועלים בשיתוף עם חוקרים שונים על מנת ללמוד על השונות הגנטית של אוכלוסיות אלו כדי שנוכל לדעת כיצד לטפל באופן המיטבי בכל אוכלוסייה", אומרת ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול מימיים ברשות הטבע והגנים. "אחת הבעיות המרכזיות של הצבים הרכים הם הטורפים שמחסלים את הקינים שלהם. בנחל הירקון, למשל, הטריפה היא גבוהה מאוד, ועשויה להגיע למאה אחוז מהקינים בעונה (בעבר הטורפים העיקריים היו נמיות ובשנים האחרונות התנים הם האיום המרכזי על הצבים, נ.נ). אחוזי הטריפה הגבוהים הם בעייתיים מאחר והאוכלוסייה בנחל קטנה".
לאורך השנים אוכלוסיית הצבים הרכים בירקון נשמרה בגדלים משתנים, גם בתקופות בהן רמות הזיהום של מי הירקון היו גבוהות יותר מאשר היום, ומדי שנה נצפים בנחל בין 15-5 קינים של צבים רכים, אך רובם נטרפים.
"סכנה נוספת העומדת בפניהם היא דיג לאורכם של נחלי הירקון. היו לנו מקרים לא נעימים בהם מצאנו צבים שבלעו קרס על ידי תפיסת הפיתיון של הדייגים. אם אנחנו מספיקים למצוא אותם בזמן אנחנו מנסים להוציא את הקרס אך זוהי פגיעה בריאותית קשה ובעיה שלא כל כך נמצאת במודעות הציבורית", מוסיף יונתן רז, האקולוג של רשות נחל הירקון.
"כדי לשמר את אוכלוסיות הצבים הרכים בנחלי החוף אנחנו מבצעים סקרי הטלות לניטור קיניהם של הצבים הרכים לאורכם של כל נחלי החוף וכך גם הגענו לקינים שבמט"ש פלגי שרון", אומרת מילשטיין. "אנחנו עוקבים אחר מאפייני ההטלה גם באמצעות מצלמות ובעונת הרבייה מנטרים וממפים את מספר הקינים על הגדות ומנסים להבין מהם מקומות ההטלה המועדפים, כך שנוכל למגן אותם, להתאימם לאוכלוסיית הצבים ולשמור עליהם מטריפה".
"חשוב לנו לשמור על הצבים הללו. הם כמו מעין סניטרים של נחלים, מנקים את הנחלים על ידי אכילת פגרים וחומר רקוב וכיף לדעת שהם חיים בירקון", אומר רז.
האם צריך להחזיר את הצבים לנחל?
הצבים הרכים הגיעו ככל הנראה למט"ש פלגי שרון מאחד הנחלים באזור. "יובלי הירקון היו בעבר יבשים, אך בעשורים האחרונים מוזרמים אליהם מי קולחין ברמה גבוהה מהמט"ש. זאת אומרת שנוצר קשר מים רציף בין מט"ש פלגי שרון לירקון", מסביר רז. "זה הופך את היובלים האלו למסדרון אקולוגי רטוב, שמזמן אליו בעלי חיים כמו צבים וגם צמחים שונים".
על פי רז, הנוכחות של הצבים הרכים במט"ש מדגישה את החשיבות של השימוש בנחלים בישראל כמסדרונות אקולוגים ומראה שאפילו מתקנים לטיהור שפכים יכולים לשמש כמקלט לצבים ולבעלי חיים נוספים.
אך האם לא מוטב להעביר את הצבים הרכים מהמט"ש לנחל חוף אחר באזור? "היינו שמחים אילו אוכלוסיית הצבים במט"ש היתה חיה בסביבה הטבעית שלה, אבל כיוון שטוב להם שם כרגע, נוכל להשתמש בהם כגרעין רבייה וכמאגר גנים נהדר לעתיד", אומר בורד. "אמנם, העברתם למקום אחר שבו יש אוכלוסיית צבים - הירקון, למשל - יכולה להגדיל את האוכלוסייה ואולי כך ייווצר גם מגוון גנטי גדול יותר שיחזק את אוכלוסיית הצבים הרכים שנמצאת שם", אומרת מילשטיין, "אך כרגע החלטנו לא לגעת ולשמור את האוכלוסייה במיקומה הנוכחי במט"ש כיוון שהיא מתרבה ואת תוצרי הרבייה (קינים וביצים) ניתן להעתיק חזרה לנחל".
אגב, למרות שהצבים מבלים את רוב זמנם בביוב מטוהר, למרבה הצער אנשי המקצוע שעוקבים אחריהם עדיין לא דיווחו שהם פיתחו יכולות נינג'ה מרשימות או חיבה מיוחדת לפיצה.