"הוריקן מייקל צפוי להיות הסופה ההרסנית ביותר שתפגע בצפון-מערב פלורידה מזה עשרות שנים", "הסופה הזו מסכנת חיים", "אנחנו נערכים לקראת פגיעה ישירה" – אלו הן התחזיות הקודרות שליוו את תושבי פלורידה בימים האחרונים, בעת שעקבו אחרי התקדמותה של סופת ההוריקן מייקל לכיוון המדינה, תוך שהיא זורעת הרס במרכז אמריקה ומשאירה אחריה לפחות 13 קורבנות בנפש.
למזלם של תושבי פלורידה, ההוריקן העוצמתי נחלש מרמה 4 לרמה 1 לאחר שהגיע לחופי המדינה, וכעת הוא כבר מוריד ממטרים עזים בג'ורג'יה השכנה. סכנת השיטפונות עדיין קיימת, אך נראה כי ההוריקן, שהוגדר "מפלצתי", השאיר אחרי נזקים קטנים יחסית ו"רק" שני הרוגים בארצות הברית.
הוריקן מייקל מצטרף לשורה של אסונות טבע כגון שיטפונות, התפרצויות הרי געש ורעידות אדמה שהתרחשו עד כה בשנת 2018. מדי שנה, אירועים כאלה ואחרים גובים אלפי קורבנות בנפש, משפיעים על מיליוני בני אדם וגורמים לנזקים בשווי מאות מיליארדי דולרים. בימים אלה מצוין בעולם "היום הבינלאומי לצמצום אסונות טבע", יום שמצוין בכל שנה ב-13 באוקטובר כדי לעודד את ההיערכות לאסונות כאלה. לרגל המועד, כדאי לבחון את ההשלכות הקטסטרופליות שנגרמו בשנה החולפת כתוצאה מכוחו ההרסני של הטבע, וגם לברר כיצד נערכים לתרחישים כאלה אצלנו.
פחות נפגעים, יותר נזק כלכלי
ישנן דרכים שונות לקבוע מה עונה להגדרה של "אסון טבע". לפי פרופ' משה ענבר מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, שעומד בראש המרכז לחקר אסונות טבע בישראל, שלושה רכיבים בסיסיים "מזכים" אירוע בכותרת זו - מקור טבעי (מטאורולוגי או גיאולוגי), התרחשות פתאומית שמקשה על מתן התרעה, ופגיעה משמעותית באוכלוסייה אנושית (בקורבנות או בנזק כלכלי). לפי דירוג מקובל של האו"ם, אסון טבע בדרגת החומרה הגבוהה ביותר הוא כזה שהוביל ל-600 הרוגים ויותר. למרבה הצער, המקרה העדכני ביותר מסוג זה התרחש לפני כשבועיים בלבד, כאשר רעידת אדמה בעוצמה 7.5 וצונאמי שבא בעקבותיה היכו באינדונזיה וגרמו למותם של למעלה מ-1700 בני אדם.
הנתונים לגבי שנת 2018 טרם נחתמו, אך לאורך השנה התרחשו עשרות אסונות טבע ברחבי העולם. לפי נתונים של המשרד לאסונות טבע באו"ם (UNISDR), תועדו כ-11 רעידות אדמה קיצוניות (בעוצמה 7 ומעלה), כ-20 סופות הוריקן וטייפון, והתפרצות געשית קטלנית אחת. במהלך 2017 כולה, שלגביה כבר קיימים נתונים סופיים, כ-10,000 בני אדם נהרגו ועוד 18 מיליון איבדו את בתיהם כתוצאה מ-335 אסונות מדווחים (שיטפונות ומזג אוויר קיצוני, בצורות, רעידות אדמה ומפולות בוץ, פעילות געשית ושריפות). הנזק הכלכלי מוערך בסכום של כ-334 מיליארד דולרים.
הנתונים הללו מייצגים מספר מגמות מתהוות ביחס לאסונות במאה ה-21, ובראשן ירידה במספר מקרי המוות בשנה, במקביל להחמרה בהשלכות הכלכליות. כמובן שהנטל לא מתחלק באופן שווה בין מדינות העולם: מרבית הפגיעה בנפש מתרחשת בעולם המתפתח (ובאסיה בפרט), והפגיעה הכלכלית מרוכזת בעיקרה בעולם המפותח (88 אחוז מהנזקים הכלכליים של 2017 התרחשו בארה"ב לבדה).
עם זאת, לפחות ביחס לאסונות טבע שנובעים ממזג האוויר, התמונה עוד יכולה להשתנות באופן דרמטי בעשורים הקרובים. לפי הדוח החדש של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים מטעם האו"ם (IPCC), בהיעדר צמצום חסר תקדים של פליטות גזי החממה של האנושות עד לשנים 2030-2052, כדור הארץ צפוי להתחמם במעלה וחצי מעל לטמפרטורה של טרום המהפכה התעשייתית (עד כה הטמפרטורה הממוצעת בעולם עלתה בכמעט מעלה אחת). חצייה של סף זה, קובע הדוח, תוביל לשינויים קיצוניים באקלים המוכר לנו, ובהתאם גם בעוצמה ובתדירות של אסונות טבע מטאורולוגיים (הוריקנים, בצורות ושיטפונות). אסונות שמקורם גיאולוגי, כגון רעידות אדמה או התפרצויות געשיות, לא צפויים להיות מושפעים מתהליכים אלה.
שנה קטלנית גם בישראל
הנתונים בישראל שונים באופן מהותי בהשוואה למוקדי אסונות בעולם. המרכז לחקר אסונות טבע בישראל, בראשות פרופ' ענבר, שוקד על תיעוד המאפיינים של כל אסון שהתרחש בארץ מאז 1948 ועד היום. לפי נתונים אלה, כ-200 בני אדם בלבד נהרגו לאורך כל 70 שנות קיום המדינה. "בארצות שונות כמו אינדונזיה, אין אף שנה שבה אין מאות הרוגים. אנחנו לא באותה הליגה, יש לנו צרות אחרות", הוא קובע. עם זאת, השנה הנוכחית נמצאת במקום השלישי במספר הקורבנות כתוצאה מאסונות טבע, לנוכח 10 ההרוגים בשיטפון הבזק בנחל צפית בסוף אפריל ו-3 הרוגים נוספים באותם ימים בשיטפונות בנחל צין, בנחל ממשית ובסמוך למעלה עמוס. השנה הקטלנית ביותר שתועדה הייתה 2010, עם 44 הרוגים בשריפת הכרמל, ואחריה 1970, שבה נהרגו 20 בני אדם באסון נאות הכיכר בשל הידרדרות סלעים שפגעו בחדר אוכל צבאי. השריפה הקטלנית בכרמל גרמה גם לנזק כלכלי עצום, שנאמד במאות מיליוני שקלים.
ההשלכות של אסון טבע וחומרתו כוללות שילוב מורכב של גורמים אנושיים וסביבתיים. פרופ' ענבר מסביר: "מדובר בשלושה גורמים. המובן ביותר הוא העוצמה הפיזית של האירוע. שנית, היקף התשתיות המעורבות כגון מבנים, גשרים או כבישים. לפני מאה שנה, שיטפון בערבה ככל הנראה לא היה גורם הרבה נזק, ואילו כיום, כל שיטפון גורם לנזקים. ככל שהתשתיות נרחבות ומורכבות יותר, כך היקף האסון גדל. המרכיב השלישי הוא רמת הפגיעוּת (vulnerability). זה הגורם המרכזי שבשליטתנו". פגיעוּת האוכלוסייה נובעת ממאפיינים פיזיים (כמו תקנות בנייה, למשל), כלכליים וחברתיים. ניתן להקביל זאת, לפי ענבר, לתחום הבריאות: אותה המחלה יכולה לתקוף אנשים שונים, אך לילדים ולאוכלוסייה מבוגרת יש סיכוי גבוה יותר להיפגע בצורה קשה יותר בשל מערכת חיסון לא מפותחת מספיק או חלשה.
רעידות אדמה הן גורם הסיכון המרכזי
אסון טבע רב-נפגעים הוא אמנם אירוע נדיר בישראל, אך אין סיבה להיות שאננים. מיקומה של ישראל על השבר הסורי-אפריקני מציב אותה בסיכון גבוה לפגיעה מרעידת אדמה משמעותית. הדוגמה המרכזית לאסון טבע מסדר גודל כזה התרחשה ב-1927, כאשר רעידת אדמה בעוצמה של 6.25 פקדה את צפון ים המלח וסביבתו. רעידת האדמה גרמה נזקים כבדים ליריחו, רמלה, טבריה, שכם וירושלים וגרמה למאות הרוגים ומאות פצועים, כמו גם להתמוטטות של מאות מבנים. מומחים מעריכים שרעידה כזו מתרחשת באזורנו פעם במאה שנים בקירוב, אך לא ניתן לחזות מתי והיכן תכה בדיוק.
לפי פרופ' ענבר, נקודת התורפה המרכזית בישראל היא עמידות המבנים, אשר לפחות כמחצית מהם מאופיינים בבנייה ישנה אשר לא עומדת בתקן לרעידות אדמה, שהחל להיות מיושם רק בבנייה מ-1980 ואילך. לטענתו, בעוד שתהליך תמ"א 38 לחיזוק מבנים קיימים מתקדם בקצב לא מספק, הרשויות יכולות בינתיים להשקיע מאמץ ממוקד במוקדים נבחרים: "גני ילדים, בתי ספר ומרפאות, כבר מזמן היה צריך לחזק. זה לא יעלה מיליארדים", הוא טוען.
מנגד, ענבר מציין לטובה את רמת ההיערכות האזרחית בישראל. "אנחנו מיוחדים בעולם. לפגיעה של אסון טבע יש את אותם המאפיינים כמו של פגיעה צבאית או מלחמתית. קיימת תשתית נרחבת של מוכנות וחילוץ". ישראלים רבים מתורגלים, למרבה הצער, לרוץ למרחב מוגן תוך 15 שניות בגלל אזעקות "צבע אדום", וזהו גם טווח ההתרעה הממוצע לפינוי מבנים בתרחיש של רעידת אדמה. בנוסף, לצד כוחות חילוץ מיומנים, בישראל ישנה פריסה מקיפה של מערכות כריזה ואזעקה ארציות, שבעתיד אולי גם יתוגברו על ידי שימוש נרחב באפליקציות להתרעה בטלפונים הניידים.
בחנו את עצמכם: מה עושים במקרה של רעידת אדמה?
לפי הנחיות פיקוד העורף, האסטרטגיה הטובה ביותר להתגוננות במקרה של רעידת אדמה היא יציאה מהמבנה אל שטח פתוח, אם הדבר אפשרי ("שטח פתוח הוא הכי בטוח"). אם לא ניתן לצאת מהמבנה, מומלץ להיכנס לממ"ד ולהשאירו פתוח, או בהיעדר ממ"ד לצאת אל חדר המדרגות. לבסוף, בהיעדר ברירה אחרת, יש לתפוס מחסה תחת רהיט כבד או בצמוד לקיר פנימי. ההנחיות הללו נובעות ממאפייני הבנייה בישראל, ובפרט מהחשש לקריסת מבנים ברעידת אדמה חזקה.
המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסונות באוניברסיטת בן גוריון בחן את סוגיית ההיערכות וההתנהגות הפרטית בישראל במקרה של רעידת אדמה. במחקר, שהתפרסם באפריל, ענו 306 תושבי טבריה – עיר שמועדת לפגיעה של רעידת אדמה - על שאלון מפורט שנוגע למידת ההיערכות שלהם לקראת רעידת אדמה, ולצעדים שהם מעריכים שינקטו במהלכה. כשהתבקשו לבחור מבין האופציות להתגוננות, כ-43 אחוז בחרו באופציה המומלצת של יציאה מהמבנה. רק 60 אחוז מהתושבים שמתגוררים בבתים פרטיים בחרו באפשרות זו, אף שלא חלים עליהם קשיי הפינוי שמאפיינים בניינים רבי קומות (ש-33 אחוז מהם בחרו באפשרות זו). בנוסף, 12 אחוז מכלל המשיבים טענו כי הם לא יודעים כיצד יש לנהוג במהלך רעידת אדמה.
בדומה למחקרים שנערכו במדינות אחרות, נחשף כי ישנה התאמה בין מאפיינים סוציו-אקונומיים של האוכלוסייה למוכנות ולמודעות שלה לאסון. לטענת ד"ר סתיו שפירא, אחת ממובילות המחקר, אנשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך היו מודעים פחות להנחיות, וככלל נטו פחות לבחור באופציית הפינוי. "יש קשר בין מאפייני פרט, משק בית וסביבה לבין מידת הפגיעוּת. אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך בדרך כלל גרים במבנים פחות עמידים. זה מעגל קסמים שבו האנשים הכי פגיעים גרים בסביבה הכי פגיעה. במקרים רבים אין להם את המשאבים הכלכליים או הפסיכולוגיים כדי להכין את עצמם. זה דורש השקעה אקטיבית של זמן וכסף".
בעודנו מחכים לחיזוק של מבנים, יש מספר צעדים שניתן לנקוט כדי לשפר את המוכנות האישית והמשפחתית לתרחיש של רעידת אדמה. המרכזי שבהם, לטענת שפירא, הוא קיבוע של אלמנטים לא-מבניים. "מדובר על כל חפץ שהוא לא חלק מהמבנה עצמו – מזגנים, חלונות, מדפים, ארונות ועוד. בזמן רעידת אדמה הם יכולים להינתק מהמקום וליפול, וזה גורם לפציעות רבות. צריך להימנע מהתקנת מדפים מעל מיטות, בעיקר בחדרי ילדים. ארונות וחפצים כבדים אמורים להיות מעוגנים לקיר. זה בכלל לא נמצא במודעות. כולם מדברים על הפגמים של תמ"א 38, אבל בינתיים יש עוד דברים שאפשר לעשות".
היום הבינלאומי לצמצום אסונות טבע הוא תזמון נהדר לרענן את הזיכרון לגבי ההנחיות וההמלצות של פיקוד העורף לתרחישי החירום השונים. קראו, צלמו מסך ושמרו: הנחיות לרעידות אדמה והנחיות למצבי שיטפון, שריפה, צונאמי ומזג אוויר קיצוני.