"תהום צ'לנג'ר" היא הנקודה העמוקה ביותר הידועה לאדם באוקיינוס. היא נמצאת בשקע מריאנה שממזרח לפיליפינים כ-10,971 מטרים מתחת לפני הים, מקום שאף אדם, כנראה, לא יוכל להגיע אליה. אז אלו יצורים כן יכולים לשרוד שם? ובכן, אולי לא נוכל לראות אותם, ואולי גם טוב שכך, אבל לראשונה אנחנו יכולים לשמוע איך הם נשמעים, ולדמיין מפלצות מעמקים נוראיות שיום אחד יעלו על פני האדמה ויחריבו את האנושות. נפלא.
אמנם היינו מצפים שבלחץ של 1086 באר, אף יצור לא יצליח לשרוד, וכי הקול של "תהום צ'לנג'ר" יהיה ברובו דממה, אך מסתבר שהתהום שוקקת חיים. חיים שאין לנו שום מושג קלוש עליהם. "גלי אור לא מצליח להגיע רחוק מדי מתחת לפני הים", אומר חוקר האוקיינוסים בוב דזייק. "אבל גלי קול יכולים לנסוע מרחקים ארוכים דרך האוקיינוסים. כיום, אקוסטיקה היא הדרך הטובה ביותר לקבל תמונה טובה של סביבות האוקיינוסים העמוקות".
דזייק וצוותו בנו מכשיר הקלטה שיכול לעמוד בלחץ שמפעיל משקל של 7.5 טון, ומערכת עגינה שתוריד אותו במהירות איטית ומבוקרת, כך שיוכל להסתגל להצטברות הלחץ הדרמטית במהלך המסע מטה. לאחר שהגיע ליעדו, הקליט המכשיר במשך 23 ימים רצופים, והם נאלצו לחכות עוד מספר חודשים עד נובמבר, כדי שתנאי מזג האוויר יאפשרו להעלות את המכשיר בחזרה לספינה. זה היה מאמץ גדול, אבל כעת יש לנו את הצלילים הראשונים מהנקודה העמוקה ביותר על פני כדור הארץ.
מסתבר שתהום צ'לנג'ר נשמעת כמו להקת שוגייז משנות ה-80, או כמו תיבת תהודה קקופונית של קולות המיוצרים מכל דבר שזז, החל מספינות, לווייתנים, ועד כדור הארץ עצמו. בהקלטה אחת החוקרים אף זיהו את רשרושו של הצלפת טייפון בדרגה 4 על פני השטח, קילומטרים רבים מעל. "הופעתי עד כמה הסאונד שנוצר היה נקי, אפשר לקלוט כל מיני פעילויות שמתבצעות על פני השטח".
דזייק מקווה לחזור לתהום ולהקליט עוד אודיו בעתיד. בנוסף הוא רוצה לחקור מקומות נוספים, כמו אזורי האוקיינוס הארקטי שמתחיל להיפתח למעבר ספינות בגלל נסיגתה של כיפת הקרח. "המחקר שלי משול לשליחת חללית לחלל החיצון, מחוץ למערכת השמש שלנו, אנחנו חוקרים את החלל הפנימי".
(מקור)