זה נשמע לא סביר אבל זה קורה. הקוטב הצפוני המגנטי של כדור הארץ נע (אינדיפנדנט) מהר יותר מבכל תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית, ומאיים להשפיע על תחומים רבים בחיי כולנו, כמו בטיחות מערכות התחבורה המודרניות, מיכשור ניווט מסורתי ומסלולי הגירה של בעלי חיים.
צריך להדגיש כי קיים הבדל בין הקוטב הצפוני המגנטי לקוטב הצפוני שמציין את הנקודה המטאפורית דרכה עובר הציר שסביבו מסתובב כדור הארץ, בזווית של 23.5 מעלות. לדברי מדענים, הצפון המגנטי היה ממוקם במשך שתי המאות האחרונות בשממה הקפואה של צפון קנדה אך כעת משנה את מיקומו לכיוון סיביר, ברוסיה, בקצב של 64 קילומטרים בשנה.
מהירות הנדידה של הקוטב גברה בשליש, בעשור האחרון, מה שהעלה את ההשערה שהקטבים יתהפכו בקרוב – תופעה שתגרום למצפנים להצביע לכיוון הקוטב הדרומי ותשפיע על כל בעלי החיים על פני כדור הארץ. היפוך הקטבים הוא לא מדע בדיוני אלא תופעה שמתרחשת בין 3-7 פעמים כל מיליון שנה, ובהנחה שגילו של כדור הארץ הוא באמת כארבעה מיליארד שנים וחצי, זה אומר שהתופעה הזו אפילו די נפוצה.
אנחנו רגילים לקבל את כדור הארץ כפי שהוא ומרגישים כאילו הוא לא ישתנה לעולם אבל הפלנטה שלנו מאוד דינמית – היבשות בתנועה מתמדת, תהליכים גיאו-תרמיים מאיימים לשנות את פני הגלובוס ואת האטמוספירה בכל רגע נתון והשדה המגנטי שלנו גם משתנה ללא הרף. כיום גורמת תנועת הקוטב לזיוף של מעלה אחת במצפן, בכל חמש שנים.
התנועה של הקוטב המגנטי לא קבועה ויש תקופות בהן הוא נע מהר מאוד ותקופות בהן הוא כמעט סטטי לגמרי. לדברי גיאולוגים, הסיבה לתנועתו של הקוטב המגנטי היא שינויים בליבת הברזל המותכת של כדור הארץ.
הנחמה הגדולה היא שמערכות ניווט מתקדמות כמו ג'י.פי.אס מבוססות על לוויינים ולא על השדה המגנטי של כדור הארץ, כמו מצפנים, והם לא מושפעים מהתזוזה. הבעיה היא שבניווט תת-מימי או בחללים סגורים כמו מערות, מחילות ובניינים הג'י.פי.אס לא רלוונטי וחוזרים שוב לסמוך על המצפן, שמאבד מאמינותו עם כל רגע שחולף.
בעלי חיים ימיים רבים ובעלי כנף מהגרים בכל שנה לדרום וסומכים על השדה המגנטי של כדור הארץ לניווט. מאחר ומדובר בתופעה מוכרת ונפוצה, כנראה שתזוזת הקוטב לא תגרום להכחדה המונית אבל תיצור בלבול שתדרוש מבעלי חיים רבים להתאים את עצמם, ואנו נזכה לחזות בתקופת הביניים המבולבלת עד שזה יקרה.
אבל כמו בכל דבר בחיים, גם לשינוי הזה יש יתרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא שכעת אורות הצפון, שמציפים את השמיים בירוק בוהק בזכות התנגשות הקרינה הסולרית בשדה המגנטי של כדור הארץ, נעים יחד עם הקוטב המגנטי למקומות חדשים בעולם.