לפני כשנה הכריזה האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה, אחד מארגוני התזונה המשפיעים ביותר בעולם, שתזונה מן הצומח היא הדיאטה הבריאה ביותר. כעת, התזונה הצמחית זוכה לחותמת איכות גם מבחינת ההשפעה שלה על הסביבה: מחקר חדש שהתפרסם בסוף השבוע על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, חושף שבשר וחלב משפיעים על הסביבה הרבה יותר מכל מזון אחר.
מדובר במחקר המקיף ביותר שנעשה עד היום בנושא השפעת החקלאות על כדור הארץ: החוקרים בדקו והשוו נתונים מפעילותן של כ-40 אלף חוות חקלאיות (כאלה שמגדלות בעלי חיים לתעשיות המזון, וגם כאלה שבהן מגדלים רק צמחים), והמסקנה שלהם היתה חד משמעית: החתימה הסביבתית של מזונות מן החי – ובעיקרם בקר – היא גבוהה משמעותית מזו של מזונות אחרים. כך, למשל, חיסול תעשיות הבשר והחלב יביא לחסכון של למעלה מ-75 אחוז משטחי הקרקע בעולם – אזור ששווה בגודלו לארצות הברית, סין, אוסטרליה וכל מדינות האיחוד האירופי גם יחד.
58 אחוז מגזי החממה
זה לא חדש שלמזון שלנו – כמו להרבה מהפעולות שאנחנו עושים – יש השפעה על הסביבה; ייצור מזון גורם בין היתר לפליטת גזי חממה לאטמוספרה, לזיהום מקורות מים ולתפיסת שטחי קרקע. אבל מחקרים קודמים כבר הראו שברוב התחומים הללו, לתעשיית המזון מן החי השפעה גבוהה בהרבה מזו של מזון מן הצומח.
כדי לבדוק באופן מקיף עד כמה ההשפעה הזו גבוהה יותר, ביצעו החוקרים ניתוח נתונים של כ-40 פריטי מזון עיקריים בתזונה שלנו (כאלה שמהווים כ-90 אחוז מצריכת החלבון והקלוריות העולמית –מוצרי מזון מן החי, קטניות, דגנים ועוד) מכ-40 אלף חוות חקלאיות וכ-1,600 ספקי מזון ב-119 מדינות שונות. הם יצרו בסיס נתונים עצום שמעריך את השפעת פריטי המזון האלה בכל שלבי הייצור שלהם – כלומר החל מהשדה או החווה ועד לצרכן עצמו – על היבטים כמו שינוי האקלים עקב פליטת גזי חממה, זיהום מקורות מי שתייה, זיהום אוויר וגם מבחינת השימוש שלהם במשאבים (כמו מים וקרקע).
הנתונים מראים שבעוד שבשר וחלב מספקים אך ורק 18 אחוז מהקלוריות ו-37 אחוז מהחלבון שאנחנו צורכים, הם אחראיים ל-58 אחוז מגזי החממה שנפלטים לאטמוספרה עקב פעילות חקלאית של האדם, ולתפיסת 83 אחוז מהשטחים בעולם המוקצים כיום לחקלאות בעיקר לטובת גידול המזון לבעלי החיים. במילים אחרות: כיום רק 17 אחוז מהשטחים החקלאיים המשמשים אותנו לגידול מזון מוקדשים לגידול מזון מן הצומח, אף שגידול מזון כזה יעיל יותר מבחינת ניצול משאבים ומבחינת ייצור חלבונים.
מתוך השטחים המוקדשים לתעשיית המזון מן החי, חשוב לזכור שלא כולם מנוצלים לגידול בעלי החיים עצמם – אלא אחוז גדול מהם מוקדש לגידול מזון צמחי שמשמש להאכלת בעלי החיים הללו. מדובר בפעולה לא יעילה בעליל: בעוד שכדי להפיק קילוגרם שעועית למאכל דרושים כ-10 מטרים רבועים של קרקע, הרי שכדי להפיק קילוגרם אחד של בשר בקר יש צורך בכ-160 מטרים רבועים.
משמעותי יותר מלקנות רכב חשמלי
המשמעות של המחקר הזה, בין היתר, היא בכוח שהוא נותן ליחיד לצמצם את ההשפעה שלו על הסביבה. "אימוץ תזונה טבעונית היא כנראה הדרך המשמעותית ביותר לצמצם את ההשפעה שלכם על כדור הארץ", אמר בראיון לתקשורת ג'וזף פור – החוקר שהוביל את המחקר, "לא רק מבחינת פליטת גזי חממה אלא גם בכל הנוגע לצמצום החמצת האוקיינוסים ואאוטרופיקציה (העשרת מקורות מים בדשנים – מ.פ.), שימוש בקרקעות ובמים. זה משמעותי בהרבה מלצמצם את הטיסות שלכם, או לקנות רכב חשמלי".
המחקר הראה שלהשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר אחראית תעשיית הבקר: עדרי בקר המיועדים לבשר מובילים בפער עצום על יתר הגידולים, כשהם אחראיים לפליטתם של עד 105 קילוגרם גזי חממה ל-100 גרם בשר; כבשים ועדרי בקר לחלב מעט אחרי כן עם עד 26-27 קילוגרם גזי חממה ל-100 גרם; עוף, לעומתם, אחראי לפליטת עד 12 קילוגרם של גזי חממה לאטמוספרה, כשקטניות שונות פולטות כ-1.8 קילוגרם גזי חממה ל-100 גרם מוצר בלבד.
עוד נתון חשוב מהמחקר מראה שלגידול דגי מים מתוקים בבריכות דגים – ענף שקיים בישראל משנות ה-30 של המאה שעברה, בעיקר לאורך מישור החוף ועמקי המזרח ומייצר כ-17 אחוז מצריכת הדגים של ישראל– יש השפעה סביבתית גבוהה: מתברר שהבריכות הללו אחראיות לפליטה גבוהה של מתאן, גז חממה חזק פי 30 מפחמן דו-חמצני (גז החממה שפליטתו המוגברת כתוצאה משריפת דלקי מאובנים אחראית מבחינה כמותית למרבית האפקט של שינוי האקלים).
אחת הבעיות היא שכרגע, צרכנים – גם כאלה שאכפת להם מהסביבה – לרוב עדיין אינם מודעים להשלכות הסביבתיות של הבחירות שלהם בזמן הקניות, או אפילו יותר מזה – פעמים רבות הם אינם יודעים מה מסתתר בתוך המוצרים שהם קונים. אחת ההצעות שיכולות לסייע לצרכנים לעשות בחירות מודעות יותר בהקשר הזה, היא סימון טביעת הרגל הסביבתית של כל מוצר מזון על גבי האריזה שלו.
נקודת מבט עולמית מקיפה
ההשפעה העצומה של בקר על הסביבה ביחס לשאר מוצרי המזון היא לא חדשות; מחקר שהתבצע על ידי חוקרים ישראלים ואמריקאים והתפרסם ב-2014 כבר מצא שייצור בשר בקר מצריך פי עשרה יותר משאבים ביחס לגידול מזונות אחרים מהחי בארה"ב (ועוד יותר, כמובן, בהשוואה למזונות מהצומח). המחקר החדש, לדברי ד"ר אלון שפון – יושב ראש הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא שחוקר במכון ויצמן למדע את ההשלכות הסביבתיות של מזון מן החי, והיה שותף למחקר מ-2014 – אמנם לא מחדש מהבחינה הזו, אבל הוא מסייע לאשש ולהדגיש את הנתונים הללו ביתר שאת, בכך שהוא מספק נקודת מבט עולמית מקיפה.
"מדובר באחד המחקרים הכי מקיפים שנעשו מזה הרבה זמן בנושא, והוא מאשש את מה שאנחנו מנסים להעביר כבר מספר שנים – שללא שינויים בהרגלי הצריכה לא נוכל להוביל לשינויים מעמיקים בתחום הסביבה", הוא אומר. "אחד הדברים היפים במחקר, הוא שהוא מסתכל על המזון החל מרמת הייצור ועד רמת הצריכה – והמסר שלו מחדד את העובדה שהתמקדות בקצה אחד של השרשרת לא תוכל לספק לנו לא את ההבנה לגבי ההשפעות הסביבתיות, ולא את הפתרונות המקסימליים שיסייעו לצמצם אותן. המחקר קובע בצורה מפורשת שהנטל הסביבתי של מזונות מן החי גבוה יותר מהחלופות הצמחיות שמספקות ערכים תזונתיים דומים, ולכן אימוץ תזונה צמחית יכול להטיב משמעותית עם הסביבה".
אז כנראה שלא כל העולם יהפוך בן לילה לטבעוני, אבל גם אם אתם לא רואים את עצמכם מתעוררים מחר ומוותרים לחלוטין על בשר וחלב – יש לא מעט דברים שאפשר לעשות כדי לצמצם את ההשפעה שלנו על הסביבה דרך המזון. "במחקר הראו שההשפעה הסביבתית של בשר אדום גבוהה בהרבה מזו של מזונות אחרים", אומר שפון. "אם נפחית את הצריכה שלו, אפשר לעשות שינוי מאוד מאוד גדול. לפעמים גם אם מתחילים בשינויים קטנים יחסית – הרווח הסביבתי הוא גדול".
*הכתבה הוכנה במקור על ידי מגזין זווית