בעוד משאבי כדור הארץ מדלדלים עד כלייה, האנושות תיאלץ לחשוב על פתרונות קיצוניים להצלת הפלנטה שלנו. לדברי פרופסור מתיו ליאו מאוניברסיטת ניו יורק, כמה מהאפשרויות הקיצוניות שבני האדם צריכים לשקול הן גמילה מאכילת בשר והנדסה גנטית להפיכת המין לקטן יותר. לדברי הפילוסוף המוביל, כך נוכל להפחית את טביעת הרגל האקולוגית שלנו במקביל להמשך המאמצים לצמצום צריכת הנפט ומעבר לדרכים יעילות יותר להפקת אנרגיה. (דיילי מייל)
עד היום נשמעו הצעות רבות לגבי שינויים כלכליים, חברתיים ותרבותיים להצלת כדור הארץ, אבל שינוי פיזיולוגי הוא אולי הקיצוני ביותר שהוצע עד היום. ליאו ועמיתיו, אנדרס סנדברג ורבקה רואש, מדגישים כי הם אינם רואים בכפייה גנטית פיתרון יעיל אלא אופציה שצריך להציג בפני ההורים בעתיד הקרוב וכך זוגות יוכלו לבחור האם ברצונם להביא לעולם ילדים קטנים יותר, שיצרכו פחות משאבים.
לדברי ליאו, מס פחמן דו-חמצני ותמריצים סביבתיים אינם מספיקים כדי לעצור את הרס כדור הארץ ויש לדון לפחות בהצעה הספק-אתית-ספק-פופוליסטית שלו ושל חבריו. בסופו של דבר, הם הצהירו, מה שחשוב זו הבחירה האישית: "הביקוש לדלק קשיח וההסכמים הבינלאומיים לא הוכיחו את עצמם עד היום".
הבעיה המרכזית בהצעה המהפכנית של הפילוסופים היא פגיעה לא הוגנת בדורות הבאים, אפילו יותר מירושה דלה של פלנטה מרוקנת ומצולקת. הניסיון מלמד שכל התעסקות אנושית בטבע גוררת תופעות לוואי מפתיעות ושליליות. כל החדרה של מינים לסביבות מחייה חדשות תמיד פגעה באיזון האקולוגי המקומי אבל לדברי ליאו, בסופו של דבר מדובר בחישוב פשוט.
כל קילוגרם בגוף דורש כמות מסוימת של מזון ושתייה, וככל שהפיות והקיבות יהיו יותר קטנים - כך נצליח להאכיל יותר אנשים לאורך זמן. בנוסף אנשים גדולים יותר צריכים יותר בד בבגדים שלהם, המכונית שלהם מבזבזת יותר דלק כדי לסחוב אותם וכו'.
לדברי ליאו, אם נצמצם את הגובה הממוצע של בני האדם ב-15 סנטימטרים נוכל לחסוך בממוצע 21 אחוזים ממסת הגוף של גברים מערביים ו-25 אחוזים מהמסה של הנשים. האם אפשר בכלל להציע זאת בעולם כל כך לא מאוזן מעמדית? כנראה שזו לא שאלה הוגנת, אבל כדברי הפילוסופים - זה משהו שחשוב לדון בו.