הקיץ הישראלי הגיע לאחרונה לשיאו עם גל חום בלתי נסבל שהותיר אותנו צמודים למזגן ולקפה הקר. אך מעבר לשמש המזרח-תיכונית שקופחת על ראשינו ללא רחם, אנו מתמודדים בשנים האחרונות עם אויבת קטנה, חמקמקה ומכאיבה במיוחד: נמלת האש הקטנה.
האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע כבר העניק לנמלת האש (או בשמה המדעי Wasmannia auropunctata) את התואר המפוקפק של אחת ממאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם. מקורה בדרום ובמרכז יבשת אמריקה, והיא מוכרת לציבור הישראלי (וגם לרפואה המקומית) רק משנת 2005, אז גדוד נמלים פשט על רוחצים בבריכה בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן, אך היא הגיעה לכאן כבר בשנת 1997, כשתפסה טרמפ על משלוח עצים שהגיע מדרום אמריקה. מאז הכל היסטוריה: היא התפשטה בעזרת משלוחים של משתלות, ונמצאת כיום כמעט בכל נקודה מדן ועד קו שדרות-באר שבע.
אורכן של הפועלות האדמוניות הוא כ-1.5 מ"מ, כשהמלכות והזכרים כהים יותר וגדולים יותר ומגיעים אף ל-4.5 מ"מ. נמלי האש מסווגות בתור אוכלות כל; הן ניזונות מפגרים ומשאריות מזון, ונחשבות לתוקפניות במיוחד כלפי יתר הנמלים. הן מסוכנות יותר לבעלי חיים, אך עקיצתן מהווה מטרד מעיק עבור בני האדם, ובדיוק בגלל זה בישראל מנסים לעקוב אחר התפשטותן ולאתר אותן. אם לא נעקצתם בעצמכם, רובכם ככל הנראה מכירים קורבנות של המזיקים. אז מה עושים במקרה של עקיצה, ולמי ניתן לדווח אם זיהיתם אותן בחצר ביתכם?
"העקיצה היא לא כמו עקיצת יתוש"
"העקיצה של נמלת האש שורפת וכואבת מאוד, והיא שכיחה בעיקר בקיץ", אומרת ד"ר רינת כהן, מומחית לרפואת ילדים. "הכאב והתסמינים יכולים להימשך בין מספר שעות ועד למספר ימים. העקיצה יכולה להיראות כמו שלפוחית ולאחר מכן היא נראית כמו כווייה, קצת בדומה למדוזה. זו לא עקיצה כמו עקיצת יתוש שהיא רק קצת מגרדת ואדומה; העקיצה של נמלת האש גם שורפת".
כמה זה מסוכן לבני אדם?
"העקיצה אמנם שונה מעקיצה של יתוש, אך לא מדובר בדבר מסוכן כמו הכשת נחש או נשיכה של עקרב. יחד עם זאת, עקיצה בדרכי הנשימה ובאזור הפנים, כמו בשפתיים או בלשון, עלולה להיות מסוכנת יותר בגלל הנפיחות שנוצרת. במקרה שהעקיצה מתרחשת באזור הפנים ודרכי הנשימה, כדאי לפנות לטיפול רפואי – גם ילדים וגם מבוגרים. באופן כללי, העקיצה מסוכנת יותר לילדים. כשמדברים על פעוטות מתחת לגיל שלושה חודשים זה מטריד יותר, אך הכל תלוי באזור".
איך מטפלים בעקיצה?
"אם לא התפתחו תסמיני אלרגיה, שנחשבים לנדירים ביותר, הטיפול הוא טיפול מקומי. יש שדוגלים במריחה של חומץ תפוחים או אלכוהול על האזור. ניתן למרוח גם אלוורה, חומר שבכלל מומלץ שיהיה בכל בית מאחר שהוא יעיל בטיפול בכוויות קלות. ישנו חומר נוסף שניתן לרכוש ללא מרשם, ביאפין. הוא מקל על אזורים דמויי כוויה, ועובד גם על צריבות של מדוזות".
"אם הילדים מתגרדים, כדאי לפנות לרופא הילדים. הוא יכול לרשום טיפות פניסטיל שניתנות דרך הפה. כמובן שכדאי להימנע מהגירוד עצמו, שעלול לגרום לזיהום ולהחמרת הנפיחות".
מתי יש לפנות לטיפול רפואי?
"יש לפנות לטיפול רפואי מיידי רק אם נוצרות שלפוחיות או שמופיעים סימני אלרגיה, כמו קוצר נשימה פתאומי, שיעול או חנק. תסמינים כאלה עשויים להתפתח מהר מאוד. ישנם גם מצבים נדירים מאוד שבהם כל הגוף מתנפח בלי פרופורציה, ואז כמובן שיש להזמין אמבולנס".
"הן פשוט שיבוט אחד גדול, כולן זהות גנטית"
"לנמלת האש יש מערכת רביה מוזרה מאוד", אמר להיקס ד"ר אייל פריבמן, חוקר מהמכון לאבולוציה ומרצה בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה. כיום הוא חוקר את הנמלה הישראלית הקלאסית, "הנווטת השחורה", בעזרת טכנולוגיות של ריצוף גנומי, אך בעבר הוא וצוותו חקרו את נמלת האש הגדולה שמתפשטת כיום בדרום-מזרח ארצות הברית. "לרוב בעלי החיים שאנו מכירים יש רבייה מינית: נולד צאצא שהוא 'חצי אמא וחצי אבא'. אצל נמלת האש הקטנה, המלכה שרוצה לייצר מלכה חדשה פשוט משבטת אותה, היא לא מקיימת רבייה עם זכר ולא לוקחת את הזרע שלו. כל מלכה חדשה היא, הלכה למעשה, שיבוט של המלכה הקודמת. בנוסף, נמלי האש ממין זכר הן שיבוט של האב שלהן, בלי שקיבלו כל גן מהאם המלכה. הפועלות, אותן נמלים שעושות את כל העבודה, כן נוצרות מחיבור בין הזרע של האב לביצית של האמא".
מערכת הרבייה המוזרה של נמלי האש היא אחת הסיבות לתוקפנות הבולטת שלהן. "רוב מיני הנמלים שאנחנו מכירים בארץ נמצאים בתחרות בינם לבין עצמם. אם יש שני קנים של אותו המין, הם יילחמו ויהרגו אחד את השני. אצל נמלי האש, כמו אצל מינים פולשים אחרים, זה לא כך. הן פשוט שיבוט אחד גדול, כולן זהות גנטית. כל המלכות הן כולן שיבוט של איזושהי מלכה ששוכפלה מיליוני פעמים. בגלל זה הן מתייחסות אחת לשנייה בתור אחיות. הן תאומות זהות. הן עובדות בשיתוף פעולה וכך הן יכולות להתפתח במהירות. תוך כמה שנים הן מתרבות במיליארדרים והן דוחקות את המינים האחרים, שכן משקיעים אנרגיה במלחמות בינם לבין עצמם".
אם חשבתם שמדובר בצרה צרורה, אתם צודקים - אבל יש גם יותר גרוע: נמלת האש הגדולה שמתפשטת בארצות הברית. "תקיפה של נמלת האש הגדולה היא כואבת יותר מזו של נמלת האש הקטנה. יש כאן סיכון לתגובה אלרגית מסכנת חיים. בנוסף, נמלת האש הגדולה מסוגלת לבנות 'רפסודות'. יש סיפורים שרצים ברשת על הרפסודות שהן בונות. באזור של ארגנטינה וברזיל, ממנו הגיעו, יש אזורים טרופיים מועדים להצפות ולסופות. כדי להימנע מטביעה, הן פשוט אוחזות אחת בשנייה ובונות רפסודה, גוש של אלפי נמלים שצפות על פני המים עד שהן מגיעות למקום יבש. בארצות הברית הוציאו אזהרה מפניהן, וביקשו מהמטיילים להתרחק מגושים שצפים על פני המים", פירט ד"ר פריבמן.
"אם נסקור את התפשטותה של נמלת האש הקטנה בישראל לאורך השנים, הרי שהיא עלתה מאפיקים צפונה ומערבה, וכעת היא יורדת דרומה", אמרה להיקס ד"ר נירית לביא-אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע אשר אמונה על מיזם הדיווח "ראיתי נמלת אש". "מדובר במין פולש, כמו המדוזות שנכנסו לתעלת סואץ, או ציפורי המיינה והדררה שפלשו וגורמים נזק לחקלאות ולציפורי השיר המקומיות. הגבול עובר כרגע באזור באר שבע, ואין לנו מידע על המתרחש ביהודה משומרון. אנחנו כן יודעים שעקב היקף ההתפשטות, אי אפשר לטפל בנמלת האש בכל ישראל. יחד עם זאת, עכשיו כשאנחנו מזהים יישובים שבהם הנמלה נצפתה בפעם הראשונה, אנחנו יכולים לטפל בה לפני שזה מאוחר מדי", היא מסבירה.
מה עושים אם מצאנו קן של נמלי אש ליד הבית?
"אנחנו ממליצים להשתמש אך ורק בחומרים שמיועדים לנמלת האש ואושרו על ידי המשרד להגנת הסביבה. ישנם חומרים שמיועדים לבית וישנם לחצר. כדאי לעשות את זה בשיתוף פעולה עם השכנים, ואם מדובר בשטחים נרחבים, כדאי לפנות למדביר מקצועי עם גישה לחומרים כבדים. הדברה נרחבת זה לא דבר שהיינו מציעים בדרך כלל; החומרים פוגעים לא רק בנמלי האש, אלא בכל פרוקי הרגליים. יחד עם זאת, הגענו למסקנה שכדאי להיפטר מהנמלה, כי היא תיפגע במאזן האקולוגי ובמינים האחרים. אחרי שנדביר אותה, נקווה שהמינים האחרים יתאוששו ויחזרו".
אם נעקצתם או זיהיתם קן של נמלי אש, תוכלו לדווח על כך באתר של החברה להגנת הטבע. מיזם המדע האזרחי "ראיתי נמלת אש" עלה באתר הארגון בחודש שעבר, בשיתוף המעבדה האנטמולוגית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט אוניברסיטת תל אביב. תוך חודש התקבלו באתר לא פחות מ-2,350 דיווחים מרחבי הארץ, וניתן לראות את מוקדי ההתפשטות שדווחו על גבי מפה אינטראקטיבית.
במסגרת המיזם, שנערך בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל, כל גולש יכול להיכנס לאתר האינטרנט של החברה להגנת הטבע ולהשיב על מספר שאלות פשוטות: האם ראית נמלת אש, באיזה אזור (גינה פרטית, שטח חקלאי או גינה ציבורית). למעשה, ניתן גם לבדוק האם ישנן נמלי אש באיזורכם. "אנחנו מציעים לקחת במבה, שנחשבת לפיתיון בולט בעקבות צבעה, להניח אותה בחוץ על הדשא, ולבדוק אחרי חצי שעה אם הגיעה נמלת אש. החוקרים שלנו עוברים על הדיווחים והתמונות ובודקים אותם כדי לאמת שאכן מדובר במין הפולש והמזיק", מסבירה ד"ר לביא-אלון. "אנחנו מבקשים מאנשים גם לדווח אם הם זוכרים מתי הם נעקצו בעבר. זה נותן לנו אינפורמציה רטרואקטיבית, כי לא נעשה סקר כזה בכל שנה מאז הפלישה".