עוד לא נרגענו מ"ליל כל הקדושים", החג שאנחנו הכי היינו רוצים בלוח השנה העברי אך במקום זה יש לנו את פורים. לא ניתן לעובדה הפעוטה הזאת מלציין את החג במצעד מקפיא דם במיוחד – הערפדים האמיתיים שבטבע. מסתבר שהטבע הנחמד שלנו יצר גם כמה מפלצות שניזונות מדם, והן ממש לא נראות כמו רוברט פטינסון. אז איך קרה שקיימים יצורים שהתפתחו באופן שכזה? ובכן, מסתבר שדם הוא נוזל עשיר בחלבונים ושומנים שאפשר לחלצו מהטרף האומלל בקלות יחסית. חלק מהיצורים צריכים את הדם בכדי להתקיים באופן בסיסי, בעוד שאחרים ניזונים ממנו רק אם ההזדמנות נקרית לדרכם.
דג צמד (לאמפרי):
ישנם 38 מינים ידועים של הדג דמוי הצלופח המקריפ הזה שאנחנו כל כך אוהבים בהיקס, שאבותיו שחו במימי כדור הארץ לפני 500 מיליוני שנים לפחות. מרבית המינים אינם מהווים סכנה, והם חיים בשקט ובשלווה לצד 18 מינים שכן התפתחו להיות מפלצות איומות ונוראיות. הצמד החי באוקיינוס למשל הוא תפלץ טפילי המגיע לאורך של כ-90 סנטימטרים ומומץ את דמם של דגים אחרים כדי לשרוד. כשהדגים מגיעים לבגרותם הם מתפתחים פה דמוי כוס יניקה. כשהוא ננעל על קורבנו, הוא משתמש בלשון הגישוש שלו כדי לקלף את קשקשי הדגים ולהגיע לדמם הטעים.
שיניהם המיוחדות עשויות מקרטין, אותו חומר ממנו בנויים השיער והציפורניים שלנו, כלומר חומר חזק במיוחד, והם נועצים אותן בדגים, ומחזקים את אחיזתם בהם. כדי שזרימת הדם לא תופסק הם משחרר חומר נוגד קרישה שבגללו הדגים לרוב מדממים למוות או מתים מזיהום לאחר מכן. זהו מין פולש הגורם לחוסר איזון במערכת האקולוגיות אליו הוא מגיע בטירוף ההזנה הבלתי פוסק שלו. הנה סרטון כיפי (כלומר מזעזע) לצפייה:
פרוש ערפדי (vampire finch)
הפרושים מאיי גלפאגוס שימשו לדוגמא מרכזית בתאוריית האבולוציה והברירה הטבעית המפורסמת של דרווין. 15 סוגי הציפורים האלו מראים כיצד קבוצות קרובות על שרשרת איים קטנים יכולות להתפתח במהלך הזמן בצורה שהכי תתאים להישרדותן במיקרו-מערכת הייחודית בהן הן חיות.
עד כאן הכול מדהים, ואיזה נפלא וחכם הטבע, ואז מגיעים לציפורים מוצצות הדם. תת-מין שהתפתח באיים בעל מקור חד ודק במיוחד שאידיאלי עבור, ובכן, דקירה ושתיית דמם של ציפורים אחרות. מדובר בהיצ'קוק בחיים האמיתיים. הציפור הזאת מכונה באופן לא מפתיע "פינק ערפדי". הפינקים ניזונים מעופות מים אחרים שלא מראים התנגדות מיוחדת למנהג הרצחני שמבצעים בהן. ההשערה היא שדרך התזונה התפתח כשהפינקים ניזונו מהטפילים שעל נוצות העופות, ובהמשך פיתחו את תאוות הדם.
חלזונות טורפידו
רק לפני כמה ימים דיווחנו כאן על חלזון הים שנמצא בברכו של ילד בן 7, ועכשיו הם מכים שנית. מי חשב שאי פעם נפחד מחלזונות? הטפילים האלו יצירתיים מאוד בדרך מציצת הדם שלהם מטרפם. הם עוקבים אחר שאריות הכימיקלים שהטרף משאיר אחריו, עולים עליו ויוצרים חתכים קטנים על עורו, מכניסים לתוכם את צינורות ההזנה שלהם. אם בדרך זו הם לא מצליחים למשוך דם, הם מחדירים את הצינורות לפה, זימים או לרקטום במקום. גם מפחיד וגם דוחה באחד!
עטלפי ערפד
לפי המיתולוגיה המודרנית ערפדים יכולים להפוך לעטלפים. אבל רק שלושה זנים של עטלפים באמת ניזונים מדם, השאר ניזונים מפירות ומאוכל של עוברי אורח בשדרות רוטשילד. שלושת הזנים הם עטלף הערפד, עטלף שעיר רגיל ועטלף לבן כנף. לשלושתם ניבים קדמיים בולטים שנועדו לחתוך דרך עור הקורבן. יש להם מערכת סונאר המאפשרת להם לאתר את קולותיהם של קורבנות ישנים. כן, גם בני אדם!
בנוסף, על אפם עטלפי הערפד יש מערכת רגישה לשינויים תרמיים וכך הם יכולים להבחין היכן בדיוק בגוף זורם כעת הדם של טרפם. יעילים וקטלניים, אך בניגוד לאגדות, כשזה מגיע לבני אדם הם לא יתנפלו ישירות על הצוואר, אלא לרוב על הבוהן הגדולה – אזור קל לנשיכה עם זרימת דם טובה. אל תנעלו סנדלים לעולם. העניין הוא שגם ייתכן שלא תרגישו כלל את המעשה הנורא שמתרחש לכם ברגל – הרוק של העטלפים מכיל גם נוגדי קרישה וגם נוגדי כאב כך שאתם יכולים להמשיך לנמנם בעוד הם מוצצים לכם דם בכיף. אגב נוגדי הכאב והקרישה שברוק שלהם כה חזקים עד שמעבדות פיתחו תרופה בשם "דרקולין" שאם תאושר, תשמש לטיפול בהתקפי לב ושבץ בעזרת דילול הדם. נשמח אם יישארו בתחום התרופות ופחות בתחום הבהונות.