לפני כשנה איבד את חייו ילד ישראלי בן 9 בקופנגן שבתאילנד בשל עקיצה של מדוזה קובייתית (מדוזת קופסה). היום דווח כי ילדה נוספת, גם היא ישראלית, נצרבה על ידי אותה מדוזה קטלנית אך הצליחה לשרוד את העקיצה הקטלנית לאחר שפונתה באמצעות מסוק לבית חולים יבשתי תחת הנשמה שם התייצב מצבה.
מדוזות קובייתיות מהוות מחלקה משל עצמן בממלכת בעלי החיים, והן מונות יותר מ-50 מינים הידועים לבני האדם. המדוזה, המכונה גם "צרעת הים", נקראת קובייתית בשל מבנה גופה המזכיר קופסה. היא מורכבת בהתנהגותה ומהירה יותר ממדוזות אחרות והמראה שלה לבדו יכול להרתיע: יש לה 24 עיניים כאשר 4 מתוכן דומות לעיניים אנושיות, עם רשתיות, קרניות ועדשות, גוף בגודל של כדורסל, זרועות באורך של כ-3 מטרים ועל כל זרוע כחצי מיליון "מחטים" זעירות המחדירות את הארס שלה לתוך הטרף שלה.
על אף שרבים מכנים את המדוזה הקובייתית כחיית המים הקטלנית והארסית ביותר, רק מעט ממיניה גרמו למותם של בני אדם, כאשר רוב המינים יכולים לגרום לצריבה כואבת במיוחד ותחושות כאב בלתי נסבלות. באוסטרליה, לחופיה מצויות בעיקר המדוזות הללו, היה זה הוגו פלקר שחקר את אחד המינים הקטלניים של המדוזה הקובייתית. בשנות ה-40 של המאה הקודמת הוא החל לדאוג לשלומם של אוסטרלים לאחר רצף מטריד של שחיינים שמתו מוות לא מוסבר בזמן שטבלו בתוך הים. הוא זיהה את המין שמאוחר יותר כונה Chironex fleckeri - המדוזה הקובייתית הגדולה ביותר ואחת מהחיות הקטלניות בעולם כולו.
מאז סוף המאה ה-19, אז החלו לתעד את מקרי המוות כתוצאה ממדוזה קובייתית באוסטרליה ועד שנת 2021, תועדו 79 מקרי מוות של בני אדם על ידי המדוזה ממין Chironex fleckeri. המקרה האחרון התרחש בפברואר השנה, כאשר נער בן 17 נעקץ בעת ששחה בחוף מערבי בקווינסלנד. מקרה זה נחשב יוצא דופן היות וההרוגים האחרונים מהמדוזה באוסטרליה היו כולם ילדים - דבר שנקשר למסת גופם הקטנה שקורסת מהר לנוכח כמות הארס המוחדרת לגופם.
אבל לא רק באוסטרליה קיימת סכנה לבני אדם כתוצאה מחשיפה למדוזה. ההערכה היא שבפיליפינים נרשמים מדי שנה 20-40 מקרי מוות של בני אדם בשל עקיצות המדוזה הקובייתית. היא נקשרה גם למספר מקרי מוות ביפן, למותם של שניים במערב מלזיה ואפילו ב-1990 ילד בן 4 נהרג מעקיצת המדוזה במקסיקו. באוגוסט 2014 גם תאילנד נכנסה לרשימה המטרידה, כאשר ילד בן 5 מצרפת מת מעקיצת המדוזה. כשנה לאחר מכן, ביולי 2015, מתה אישה בקופנגן. רק שלושה חודשים לאחר מכן, באוקטובר, מתה אישה נוספת מעקיצת המדוזה בחוף למאי שבקוסמוי. גם בהוואי יש הימצאות גדולה של המדוזות הללו, כאשר נוכחותם בחופים מגיעה לשיא 7-10 ימים לאחר ירח מלא - אז הן מתקרבות לחוף כדי להשריץ. לעיתים המצב כה מסוכן וחמור שהמצילים מחליטים לסגור את החופים כדי להגן על המבקרים.
במינים שהם יחסית פחות קטלניים של המדוזה הקובייתית, רוב בני האדם ישרדו את העקיצה הכואבת, כאשר הם עלולים לסבול מתסמינים קשים המכונים "תסמונת אירוקאנדג'י". ב-1996 באוסטרליה סבלו 62 קורבנות של המדוזה מהתסמונת הזו, כאשר מחציתם שוחררו לביתם לאחר כ-6 שעות ללא סימפטומים חמורים מדי ורק שניים נשארו לאשפוז עד ליום המחרת.
אז איך אפשר בכל זאת להישמר מעקיצת המדוזה ומה עושים במקרה של עקיצה?
חליפות לייקרה המכסות את העור, חליפות צלילה ואפילו גרביונים יכולים לשמור על גוף האדם מפני עקיצת המדוזה המסוכנת. בעבר, סברו חוקרים שגרביונים יכולים לעזור בשל אורך העוקצנים של המדוזה, אך כיום ידוע שהתאים המחדירים את הארס מופעלים על ידי כימיקלים הנמצאים על העור.
אם שוחים בכל זאת נעקצים, נמצא כי שטיפה בחומץ בעזרת מגבת או כפפה עוזרת לנטרל את הצריבה הקשה ואף למנוע שחרור של ארס נוסף. אך חשוב להדגיש שלמרות שמקובל לחשוב שגם שתן על מקום העקיצה, אמוניה, מיץ לימון, אלכוהול או מים מתוקים יעזרו לפחות בתחושת הצריבה - הדבר לא הוכח מחקרית וחלקם אף יכולים להגביר את השפעת הארס. מה גם שמדובר על המינים הפחות קטלניים של המדוזה הקובייתית. מדוזת ה-Chironex fleckeri, להבדיל, יכולה לגרום לדום לב אצל בני אדם בתוך דקות ספורות ולכן הטיפול המקומי כנגד הכאב אינו דחוף וייחשב לבזבוז זמן יקר.
במקרה של עקיצה, אדם ירגיש צריבה קשה ותחושה של כוויה בדרגה גבוהה. העור יראה סימנים אדומים בצורה של זרוע המדוזה ולאחר מכן הסימפטומים יכולים להחמיר ולגרום לבלבול מרוב כאב, קשיי נשימה, פגיעה בשרירים, פגיעה עצבית עד שיתוק, אובדן הכרה ולבסוף דום לב. לפי מחקר שנעשה בהוואי, מוות כתוצאה ממפגש עם המדוזה יכול להתרחש תוך זמן קצר מרגע העקיצה - בין 2 ל-5 דקות בלבד, מה שמותיר מעט מאוד זמן לטיפול או להגעה לכוחות חירום.
משום שמדובר בחיה קטלנית במיוחד, יש לקרוא באופן מיידי לכוחות הצלה ולעקוב אחרי הדופק של הנעקץ. כוחות החירום יצטרכו לנטר את פעילות הלב ואף לבצע החייאה במידת הצורך. כמו כן, יינתנו תרופות נגד הכאב ונוגדנים לרעל, אם כי לא נמצאו נוגדנים עבור כל מיני המדוזות הקובייתיות.
ב-2019 דווח באוסטרליה שנמצא נוגדן אפשרי לארס של מדוזת ה-Chironex fleckeri, אולם יעילות הנוגדן הוכחה רק על עכברים ועדיין לא נוסתה על בני אדם.
בישראל, לפחות, אין מה לחשוש מהמדוזה הקטלנית, שמעולם לא נצפתה בחופי הארץ. כ-90% מהמדוזות שנמצאות לחופי ישראל הן ממין חוטית נודדת, המגיעות בקיץ בנחילים גדולים מאז סוף שנות ה-70. יש עוד מספר מינים של מדוזות בישראל, אך זו הנפוצה מכולן וצריבתה כואבת יותר. למזלנו, איש מעולם לא מת מעקיצת מדוזה בישראל, ולמרות שתועדו מספר פציעות קשות הן לא נגמרו בפגיעות משמעותיות וארוכות טווח.