הטיגריסים הלבנים הם חיות נדירים המושכות מבקרים מכל העולם שרוצים לחזות בהם בגני החיות ברחבי העולם. אך בגלל נדירותם, במהלך הדורות הרביעו גני החיות את הטיגריסים בינם ולבין עצמם, מה שגרם למעבר של מוטציות, מומים ופגמים שונים לעבור הלאה, והפרטים הנולדים הופכים מעוותים יותר וחלשים יותר.
מלכתחילה, הצבע הלבן של הטיגריסים מעיד על פגם בפיגמנטציה, שקורה רק ב-1 מתוך 10,000 לידות. נוכחותו של הגן הרצסיבי ההופך אותך ללבנים גורם להם, לפי ההשערות, גם לבעיות בריאותיות רבות המתחזקות בעקבות ההתרבות הפנימית. רבים נולדים פוזלים, עם מערכות חיסון חלשות, בעיות נוירולוגיות, חיך שסוע, עיניים בולטות ועוד עיוותי פנים.
קני הטיגריס היה בן שנתיים שניצל מידיו של מגדל פרטי בארקנסו, והועבר למקלט לחיות פרא "טורפנטין קריק" בשנת 2000. הוא נולד עם חוטם קצר, פנים רחבות, ושיניים בולטות בזוויות שונות, והוא חי בכלוב מזוהם מאחר שלא היה יפה מספיק בשביל שמישהו ירצה לקנות אותו. צוות המקלט הציל איתו את ווילי, טיגריס בנגלי כתום ופוזל, שהם מאמינים כי הוא אחיו של קני.
"הם לא תת-מין נפרד, הם לא בסכנת הכחדה, הם לא צריכים שיצילו אותם, והם בכלל לא צריכים להתקיים", אומרת סוזן סב, נציגת מקלט החתולים הגדולים של פלורידה. "מגדלים ובעלים מוליכים שולל את הציבור וגורמים להם לחשוב שהטיגריסים הלבנים הם זן שצריך שימור".
"פרט אחד מושלם, יפה ולבן, נולד ב-1 ל-30 לידות. מה קורה לשאר ה-29? הם מורדמים או מוזנחים, מי יודע"? למזלו של קני, הוא חי את רוב שנותיו בנעימים במקלט החיות עד שמת ב-2008 בגיל 10 ממלנומה. רק בשנת 2011 הוציא מחוץ לחוק איגוד הזואולוגים האמריקאי את הרבעת הטיגריסים הלבנים. למרות זאת ממשיכים מגדלים פרטיים, כמו למשל באטרקציות בלאס וגאס, להמשיך בהרבעה האסורה. אנחנו מחרימים את זיגפריד ורוי מעכשיו.
(מקור)