למרות שייתכן כי ניתן היה להציל חורפנים בריאים מההשמדה, בדנמרק התקבלה החלטה להרוג יותר מ-15 מיליון מהם. כלומר, את כלל החורפנים החיים בחוות מסחריות ומגודלים עבור תעשיית הפרוות, גם בחוות שטרם התפשטה בהן המגפה. ההחלטה בנוגע הריגת החורפנים הבריאים, העלתה שאלות על הבסיס החוקי של הצו. לאחר שהממשלה התמודדה עם שאלות האופוזיציה, היא הודתה כי אין לה סמכות חוקית להורות על הריגת חורפן בריא שלא נפגע מההתפרצות.
ההחלטה התקבלה למרות שהמוטציה המדוברת, אשר בגינה הוחלט להשמיד את חוות החורפנים, איננה מסכנת באופן ודאי את החיסון או מסוכנת יותר מזני הקורונה האחרים. "יש ספקות עצומים שקשורים לשאלה האם ההחלטה התבססה על בסיס מדעי הולם", אמר יעקב אלמן-ג'נסן, מנהיג האופוזיציה הליברלית, לערוץ התקשורת הדני TV2. לאור ההחלטה, מפלגות האופוזיציה קוראות לשר החקלאות במדינה להתפטר.
ההשמדה כבר החלה, ולדברי דובר משרד המזון והסביבה הדני, נמשכת באזורים הנגועים. מחוץ לאזורים הנגועים, לדבריו, ההרג ממשיך בחוות בהן חקלאים מעוניינים לשתף פעולה. עד כה, המספר הרשמי של חורפנים שהושמדו, עומד על 2.5 מיליון, אך לפי הגרדיאן הבריטי, הנתון הסופי יהיה ככל הנראה גבוה יותר.
ארגון העסקים הגדול במדינה, הקונפדרציה לתעשייה הדנית, אמר כי פיצויים הם כעת הנושא המרכזי, שכן תעשיית הפרוות בדנמרק הינה משמעותית מאוד. כך למשל, בזמן שבדנמרק חיים 5.5 מיליון בני אדם, בחוות הפרווה חיים יותר כ-15 מיליון חורפנים, המהווים כ-40% מתעשיית פרוות החורפנים במדינה. עבור חקלאים מחוץ לאזורים הנגועים, כמו ניקי לובנר, הבלבול מחמיר את המצב הקשה. בראיון לתאגיד השידור הדני, אמר לובנר כי זו הייתה "נסיעה ברכבת הרים, וזה לא מקום נחמד להיות בו".
פעילי זכויות בעלי החיים במדינה, התמודדו בימים האחרונים עם סיטואציה מורכבת. ההחלטה להשמיד את החורפנים אמנם זעזעה רבים ברחבי העולם, אך אלו אינם חיים בטבע או במקום בו חייהם בטוחים, אלא בחוות צפופות כאשר הם מיועדים להמתה בתעשיית הפרוות, ולשימושים מסחריים, לאחר שבילו את כל חייהם בתנאי כליאה קשים.
עמותת אנימלס הישראלית, אומרת על הדברים: "הקורונה שמטלטלת את העולם כבר קרוב לשנה התפרצה בגלל אכילת בעלי חיים, ועכשיו נוסף עוד איום בגלל תעשיית הפרוות. עבור החורפן האומלל שכלוא כל חייו בכלוב צפוף במקום להיות חופשי בטבע, לא משנה אם הורגים אותו בגלל פחד ממוטציה או כדי להפוך אותו למעיל, ולא רלוונטי אם המהלך נעשה כחוק או לא. אנחנו מקווים שהחורפנים האלו יהיו האחרונים שמומתים בתעשייה האלימה הזו, ושגם למען בריאותנו ולמען עתיד ילדינו, נעשה שינוי ביחסנו אל בעלי החיים, נפסיק לכלוא אותם בצפיפות וזוהמה כדי ללבוש ולאכול אותם, ונמנע את המגפה הבאה. אנחנו מצפים לכך שלפחות בישראל הסחר בפרוות בשביל פריטי אופנה גנדרניים יגיע לסיומו בקרוב לאחר שהשרה להגנת הסביבה תאשר את טיוטת התקנות לאיסור הסחר".
הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס