הביולוגיה של כנימות העלה היא דבר מוזר - לנקבה תהיה צאצאית בתוכה, ובגוף הצאצאית יש צאצאית נוספת במקביל. הזכרים מוזרים לא פחות ולעתים נולדים בלי פה, מה שגורם להם למות זמן קצר לאחר ההזדווגות. אבל זה לא מתקרב אפילו ליכולת החדשה והמדהימה שפורסמה במחקר השבוע.
לדברי החוקרים, יש לכנימות הללו גם את היכולת לאגור את אור השמש ולהשתמש באנרגיה לחילוף חומרים. כלומר, הן מסוגלות לאכול את אור השמש כמו צמחים. כנימות שונות משאר בעלי החיים ביכולתן לסנתז פיגמנט שנקרא קרוטנואיד. יצורים רבים בטבע נעזרים בפיגמנט הזה לחיזוק המערכת החיסונית אך כולם צריכים לספוג אותו בתזונה שלהם.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
לדברי חוקר החרקים הצרפתי אלן רוביקון, מוביל צוות המחקר, הפיגמנט הספציפי הזה נספק בכנימות דרך אור השמש והוא מומר בגופם דרך אמצעים סולאריים לאנרגיה. למרות שמדובר בגילוי חסר תקדים בממלכת החיות, פוטוסינתזה היא תופעה נפוצה בממלכות אחרות. צמחים ואצות, וסוגים שונים של פטריות ובקטריות, מסוגלים לסנתז קרוטנואיד לאנרגיה.
המחקר הזה החל בעקבות ממצאים משנת 2010 שהראו אחוז גבוה מאוד של הפיגמנט הזה בקרב הכנימות. הם בחנו מה גורם לכך וגילו שצבעה של הכנימה יקבע איזה טורף יראה אותה. במעבדה של רוביקון גילו שהכנימות מושפעות מאוד מתנאים סביבתיים: הכנימות הירוקות העדיפו קור ותנאי הגידול האופטימליים יצרו כנימות כתומות. כשאוכלוסיית הכנימות הייתה גדולה אך המשאבים היו דלים הופיעו כנימות לבנות.
כשהחוקרים מדדו את רמות הנוקלאוטיד ATP (אדנוזין תלת פוספט) - תרכובת אורגנית הנחוצה לכל היצורים החיים ומשמשת כתחנת המרה של אנרגיה מסוג אחד לאחר - התוצאות היו מדהימות. לכנימות הירוקות, אלו עם רמות הקרוטנויד הגבוהות במיוחד, היו רמות מאוד גבוהות של ATP לעומת הלבנות. בנוסף, רמת הייצור שלו עלתה במיוחד כשהניחו כנימות כתומות באור השמש, וירדה משמעותית כשהניחו אותן בחושך.
לדברי מריה קאפווילה, אחת מהשותפות במחקר, יש צורך בעוד שעות מחקר רבות כדי לקבוע חד משמעית שהכנימות אכן עושות פוטוסינתזה בדיוק באותו אופן כמו צמחים אבל הממצאים מאוד מעודדים. הבעיה העיקרית כרגע היא לא בניסוי אלא דווקא במניע - על פניו, אין צורך ביולוגי ביכולת הזו.
גודלן של הכנימות 1-10 מילימטרים והתפריט שלהן מורכב בעיקר ממזון עתיר סוכר, כך שייצור אנרגיה אמור להיות הדאגה האחרונה של החרק הזה. הכנימות מוצצות את המוהל בצמחים מתוך צינורות השיפה המובילים סוכרים שנוצרו בתהליך הפוטוסינתזה והחוקרים מעריכים שהן מסוגלות לבצע את התהליך הזה בעצמן כמאגר חירום כשהן נודדות מצמח לצמח.
(מקור)