אתמול (שבת) נפער בולען בנתיבי איילון, בעקבות העבודות באזור – והוא נאטם באמצעות בטון. הבולען נוצר לאחר שאותרו באתר הספירלה של עזריאלי כניסת מים מתוך הקיר התומך של נתיבי איילון.

ד"ר רוני קמאי, מומחית להנדסת קרקע ותשתיות מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מסבירה בשיחה עם mako מה זה בעצם בולען ולמה הוא נוצר.

מה זה בולען? איך נוצר בולען?

כשאנחנו אומרים בולען, מתכוונים לקריסה בפני השטח – חומר קורס לתוך חלל תת קרקעי. יש כל מיני סוגי בולענים. יש בולענים שנוצרים בסביבה טבעית, למרות שכדי להגיע לקריסה בדרך כלל יש גורם אנושי שמעורב. לדוגמה, אלו שנוצרים באזור ים המלח הם תוצאה של תהליכים ארוכי טווח, של שנים רבות, שקשורים לירידה של מפלס המים ולהמסה של שכבת מלח שנמצאת בעומק. התוצאה היא כמובן קריסה של קרקע לתוך חלל תת-קרקעי.

יש דוגמה של חללי קַרְסְט בסלע באזור בית שמש והשפלה, שהסלע עבר תהליכי המסה מאוד ארוכים של עשרות אלפי שנים ואם נבנה עליהם לא נכון, הסלע יכול לקרוס. במקרה בריכת השחייה בווילה בכרמי יוסף, שבה נהרג כליל קמחי, זה מה שקרה שם.

בתל אביב מה שקרה זה קצת שונה. זה מה שנקרא בולען אורבני, בסביבה בנויה, שבדרך כלל נגרם בגלל עבודות תשתית – התערבות אנושית שלנו בתת הקרקע. אם יש חפירה או עבודה עם מי תהום, שאיבה או החדרה, זה יכול לגרום לחוסר שיווי משקל. במקרה כזה נוצר חלל ויש קריסה בפני השטח לתוך החלל הזה.

אני לא מעורה בפרטים, אבל כנראה היה פרויקט הנדסי בקרבת מקום. משהו קרה שגרם כנראה לזרימות של מים בתת הקרקע בעוצמה הרבה יותר גבוהה ממה שהם אמורים לזרום, והמים האלה סחפו ככל הנראה חומר ונוצר חלל, כך שהכביש קרס לתוכו. זה לא היה תהליך ארוך טווח, אלא הרבה יותר מהיר – אולי מספר ימים, אולי שבוע שבועיים.

אטימת הבולען בתל אביב
הבולען באיילון נאטם

האם יש דרך לזהות מראש בולען?

אנחנו צריכים לזהות את ההיווצרות שלו בשלב מספיק מוקדם, אבל זה לא תמיד מצליח. אם החלל כבר קיים והפעלנו מלמעלה עומס או משקל, אז יש דרכים לבנות תוך התחשבות בחלל. במקרה של איילון למשל, אם יש משהו שקורה בטווח קצר, כנראה היה שם משהו לא צפוי. לא אמורות להיות זרימות שיגרמו לסחף בתת הקרקע.

יכול להיות שאם היו מבינים מהר שיש זרימות חריגות, לא היה נוצר החלל הזה. כשמתכננים מבנה הנדסי, לוקחים בחשבון את כל הסיכונים ואת הדברים הבלתי צפויים. יש טכנולוגיה לנטר תזוזות מאוד קלות ועדינות בעומק הקרקע, כמו גם לחצים וזרימות של מים. כשבונים פרויקטים גדולים, צריך לקחת את זה בחשבון. כשרואים תזוזה קלה בקרקע – עוצרים חפירה.

האם יש אזורים שמועדים יותר לפורענות, חוץ מאשר ים המלח ואזורים של בנייה תת קרקעית?

ים המלח מועד לפורענות, בגלל תנאים מאוד ייחודיים שקורים שם – שכבת מלח מאוד ייחודית שנמצאת בתת הקרקע והירידה של מפלס המים. זה תהליך שקורה הרבה שנים ויש הרבה גופים שחוקרים את זה.

במרכז הארץ, בכל גוש דן, יש בנייה מאוד צפופה, מסיבית, וחלק מהמבנים יורדים לתוך תת הקרקע – רוצים מבנים גבוהים עם מרתפים וחניונים תת קרקעיים. הקרקע היא יחסית רכה, חלשה ומי התהום רדודים. השילוב של התנאים האלה ביחד עם בנייה צפופה יוצר רמת סיכון ומגביר את הפוטנציאל להיווצרות בולענים. מעבר לזה, חשוב לזכור שהם לא תופעה ייחודית רק בישראל, וקורית גם בערים אחרות בעולם.