מאחורי החזות של בתי הקפה המערביים והחנויות עמוסות הגאדג'טים מסתתרת סין מודרנית אחרת המבוססת על מחנות עבודה בכפייה, חדרי עינויים בסגנון ימי הביניים ותאי כליאה המאוכלסים על ידי מאות אלפי אנשים שכל פשעם היה בחירה בשיטת התרגול הרוחנית "פאלון גונג".
גם עכשיו, בזמן שאתם קוראים את שורות אלו, המשטר הסיני חוטף, כולא ומענה רבבות בני אדם רק בשל דרכם הרוחנית. מתרגלי הפאלון גונג הכלואים בסין הם קבוצת אסירי המצפון הגדולה ביותר בעולם ולפי נתוני מחלקת המדינה האמריקנית, שגינתה את סין בשנת 2001 בגין רדיפת הקבוצה, לפחות חצי מהאסירים כיום במחנות העבודה בכפייה בסין הם מתרגלי השיטה. בכתבה הזו תקראו ותראו דברים קשים אבל המציאות קשה עוד יותר.
ביום רביעי התקיים בישראל דיון ראשון מסוגו האם לגרש מתרגלת פאלון גונג בחזרה לסין. רשות האוכלוסין וההגירה, ומשרד הפנים, תבעו לגרש מתרגלת בשיטה החיה בישראל ללא התחשבות בעונש הצפוי לה שעלול להסתיים במוות אכזרי בעינויים. לפי צו בית המשפט, מחשש לרדיפתה ולרדיפת בני משפחתה הנמצאים בסין, נשמרת זהותה של המתרגלת בסוד ומוטל על זהותה צו איסור פרסום.
רוב מדינות המערב מכירות בזכותם של מתרגלי הפאלון גונג הסינים להגנה ומקנות להם מעמד של פליטים. במקרים הבודדים בהם גורשו מתרגלים בחזרה לסין, המגורשים נרדפו, עונו, נרצחו וחלקם פשוט נעלמו.
באמנת ג'נבה משנת 1951, פליט מוגדר כאדם הנמצא מחוץ לארץ מוצאו ואינו יכול או רוצה לשוב אליה בשל פחד מבוסס מרדיפה. רדיפה מוגדרת באמנה כסכנה ממשית למוות, עינויים, התאכזרות, יחס בלתי אנושי או משפיל.
רדיפה על רקע רוחני
שיטת הפאלון גונג מוכרת גם בשם "פאלון דאפא" וזו דרך רוחנית הכוללת את טיפוח התכונות אמת, חמלה וסובלנות, ותרגול מדיטציה ותנועות איטיות (צ'יגונג). השיטה הוצגה לציבור בסין בשנת 1992 על ידי מאסטר לי הונג-ג'י ותוך שנים ספורות משכה עשרות מיליוני מתרגלים פעילים.
ההערכה היא כי לפני תחילת הרדיפה בסין תרגלו בשיטת הפאלון גונג כמאה מיליון בני אדם ובשאר העולם מתרגלים את השיטה ביותר ממאה מדינות אחרות. בתחילה זכתה השיטה לעידוד מצד השלטונות אך לקראת סוף שנות התשעים עלה מספר המתרגלים על מספר חברי המפלגה הקומוניסטית והדבר נתפש כאיום על ידי נשיא סין באותה תקופה, ג'יאנג דזה-מין.
בשנת 1999 תרגול השיטה הוצא מחוץ לחוק בסין, בתואנה שמדובר בכת המהווה סכנה לציבור (טענה שקשה למצוא לה תומכים מחוץ לסין) ולפי מסמכים פנימיים של המפלגה שהודלפו, ג'יאנג הנחה בכתב "לחסל את הפאלון גונג, להרוס אותם פיזית, להרוס אותם כלכלית ולהרוס את שמם הטוב".
השליח המיוחד של האו"ם לנושא עינויים, מנפרד נובאק, גילה בביקורת שערך בסין בשנת 2005 כי שני-שלישים ממקרי העינויים המדווחים במחנות העבודה בכפייה היו של מתרגלי פאלון גונג.
במהלך העשור הקודם אף נחשף מבצע רחב ממדים של קצירת איברים בכפייה ממתרגלי השיטה וסחר בהם, שתועד גם בדוח בין-לאומי ששניים מכותביו הם דוד מטאס (עורך דין יהודי מקנדה שהעמיד לדין פושעי מלחמה נאציים במדינתו) ודוד קלגור שהיה חבר פרלמנט קנדי וסגן שר החוץ לאזור אסיה מטעם מדינתו. השניים היו מועמדים לפרס נובל לשלום על חקירתם ועל פרסום הדוח הזה.
בנוסף, במסמכים מפלגתיים שהודלפו נחשף קיומו של גוף בעל השם האורווליני "משרד 610", שעיקר תפקידו הוא לרדוף ולענות את המתרגלים. משרד 6-10 מוציא לפועל את מדיניות הממשלה ואחראי על מבצעי החטיפה, מחנות העבודה והעינויים עצמם; יש המכנים אותו הגסטאפו הסיני. בין שיטות העינויים, עקירת ציפורניים, מתקני מתיחה, אלות חשמליות, התעללות מינית ועוד צורות רבות שלא הייתם מצפים למצוא בכלכלה השנייה בגודלה בעולם המקיימת קשרים ענפים כל כך עם מדינות המערב הליברליות.
לכל איש יש שם
לכל מתרגל שנחטף ועונה יש סיפור אבל מעטים מצליחים לספר אותו לעולם. רן שו-ג'יה הייתה בת 39 כשנלקחה למחנה העבודה בכפיה לונג-שאן, הממוקם כ-20 קילומטרים דרום-מזרחית לעיר שן-יאנג. היא שקלה 80 קילוגרמים, ניהלה חנות בדים ונהנתה מחיים בריאים.
"כבלו את ידי באזיקים מאחורי גבי ושוטר סטר לי", היא סיפרה בעדותה. "הוא הכה את רגלי עם מקלות גדולים והכריח אותי לשבת שפופה על הרצפה. הוא אמר 'בואו נטעין את האלות החשמליות ונחשמל אותה'. הם איימו עלי ושלחו אותי למחנה העבודה בכפיה לונג-שאן".
היא נאסרה ונידונה לשלוש שנות עבודה בכפיה וחינוך מחדש. לדבריה מנעו ממנה לישון במשך שבעה ימים ושבעה לילות והיא הייתה עדה גם לעינויים של מתרגלי פאלון גונג אחרים. "כשהייתי בקומה הראשונה שמעתי את ווי יאן-שין זועקת בקומה השנייה; זה נמשך יותר משעה.
"חשמלו אותה עם אלות חשמליות, בעטו בה והיכו אותה - היא אמרה תחת לחץ דברים בניגוד למצפונה. אני זוכרת שכשהוכיתי לראשונה אנשים ראו עד כמה חסרת רחמים הייתה ההכאה. מלבד הניסיון לעשות לנו שטיפת מוח, הכריחו אותנו לעבוד כל יום ולהכין נרות לייצוא מ-7:00 בבוקר עד 22:30 בלילה.
"אכלנו ארוחת בוקר ב-6:30 בבוקר והיינו צריכים להגיע לבית המלאכה לפני 7:00. לעיתים קרובות לא ניתן לנו די זמן לסיים את האוכל לפני שאולצנו לחזור לעבוד, לא היה לנו זמן לנוח ולא היה שום חופש. יכולנו רק לעבוד - וזה היה הדבר היחיד שהיה לנו בראש". במותה שקלה רן שו-ג'יה פחות מ-40 קילוגרמים.
גאו רונג-רונג עבדה כרואת חשבון במכון לאמנויות בעיר שן-יאנג כשנחטפה ב-22 ביוני 2003 על ידי המשטרה. היא נלקחה מול ביתה למחנה העבודה בכפיה לונג-שאן שם חשמלו את פניה עם אלות חשמליות במשך שבע שעות כי היא לא הסכימה להפסיק לתרגל בשיטת הפאלון גונג.
לאחר שסיימו לענות אותה, גאו קפצה מחלון המשרד בקומה השנייה בניסיון לברוח ושברה את אגן הירכיים בשני מקומות; רגלה השמאלית נסדקה באופן חמור והעקב הימני שלה נשבר. התמונה הזו צולמה בעת שהיא טופלה בבית החולים. "היום 25 במאי 2004, אני חבולה באופן חמור ועכשיו אני במחלקה השנייה בבית חולים מספר 1 באגף האורטופדי המסופח לאוניברסיטה הרפואית הסינית", היא פתחה את עדותה. "בעודי מדברת, ארבעה קציני משטרה משגיחים על החדר".
בתאריך 5 באוקטובר 2004 הצליחו כמה מתרגלי פאלון גונג להציל את גאו רונג-רונג ולפי הדיווחים, מנהל "משרד 610" ארגן באופן אישי מסע נקמה נגד המתרגלים שהיו מעורבים בחילוץ. המתרגל סאן שי-יואו שהיה מעורב בהצלתה של גאו עונה באכזריות במשטרה בעיר שן-יאנג.
לפי הדיווחים הוא חושמל באיבר המין ומחטי תפירה גדולות ננעצו מתחת לציפורניו. גם חמותו, אשתו וגיסתו נעצרו ונשלחו לחינוך מחדש במחנה עבודה בכפיה. בתאריך 6 במרץ 2005 נחטפה גאו רונג-רונג שוב וב-16 ביוני היא מתה מתת-תזונה בחדר המיון של בית החולים ממנו היא חולצה.
את מלותיה האחרונות היא הקליטה בסרט ווידיאו: "כל אחד ממשפחתי סבל נוראות מהרדיפה הזו. אסור לנו לדבר אחד עם השני, כולל עם האסירים המשגיחים עלינו. אסור לנו להיפגש עם משפחותינו ואולצנו לעסוק בעבודת פרך. מתרגלים גם בני חמישים אולצו לשבת על שרפרפים צרים ועבדו ללא הרף מבלי להתחשב במצבם הפיזי.
"יחס כזה הוא לא אנושי. הם פוגעים באכזריות ומענים אותנו ללא כל ייסורי מצפון. אני מקווה שנוכל להשיג חופש; אני מקווה שאנשים טובי-לב בעולם יוכלו להסב את תשומת ליבם לרדיפה הזאת של פאלון גונג". מותה של גאו רונג-רונג דווח בכל רחבי העולם ועורר גל מחאה.
הציבור מתנגד לרדיפה
במשך 13 שנה ניסו מתרגלי הפאלון גונג בסין ובעולם לספר על הרדיפה באין ספור דרכים יצירתיות, אמיצות ושוחרות שלום. כעת נראה שהתעמולה הארסית המלווה את הרדיפה סופגת מהלומה עם תחילת השינוי בדעת הקהל בסין.
לפי מרכז המידע של פאלון דאפא, עשרות אלפי אזרחים סינים חתמו על עצומות הקוראות לשחרור המתרגלים ב-19 מקרים שונים בשלוש השנים האחרונות. על העצומה שהופצה בפרובינציית הילונג ג'יאנג שבצפון מזרח סין חתמו יותר מ-15,000 בני אדם בשמם האמיתי ובטיפת דם.
מרגישים את השינוי
עשרות תביעות שהוגשו מסביב לעולם נגד בכירי המשטר בחשד לרצח עם, פשעים נגד האנושות ועינויים שהוגשו ובצילן מתנהל כיום מאבק כוחות בצמרת השלטון. שלושה בכירים במשטר, המזוהים לחלוטין עם הנשיא הקודם (יוזם הרדיפה) נושלו ממעמדם ועימם גם העקרונות שהם קידמו.
בתאריך 6 בפברואר השנה הגיע וואנג לי-ג'ון, מפקד כוחות הביטחון במחוז צ'ונג-צ'ינג, לקונסוליה האמריקנית בעיר וביקש מקלט. ברשותו היו לטענתו מסמכים המפלילים את בכירי המפלגה הקומוניסטית אך ארה"ב סירבה להעניק לו מקלט והסגירה אותו חזרה לסין. הוא הודח מתפקידו, נעצר ונחקר.
לאחר מעצרו גם הממונה עליו, בו שי-לאי מזכיר המפלגה בעיר, נלקח לחקירה. שי-לאי, בן חסותו של ג'יאנג דזה-מין, נחשב למטאור במסדרונות השלטון הסיני והוא קודם תוך ארבע שנים בלבד לתפקיד ראש עיר, מושל פרובינציה ושר המסחר. נגד שי-לאי הוגשו יותר מעשר תביעות בגין פשעים נגד האנושות על חלקו ברדיפת הפאלון גונג. באחת מאוסטרליה הוא אף הורשע בשנת 2007.
האחרון בשרשרת ההדחות הוא ג'ואו יונג-קאנג שהיה אחראי על כל מנגנוני הביטחון החשאיים, על המשטרה ועל בתי המשפט בסין כולה. הוא עמד בראש הוועדה שמוציאה לפועל את מדיניות הרדיפה והתקציב שלו בשנת 2012 עומד על 700 מיליארד יואן, שזה כ-447.5 מיליארד שקלים - תקציב גדול יותר מתקציב צבא סין השנה. לפי הדיווחים, ג'ואו נושל מכל סמכויותיו.
האופטימיסטים תולים תקווה בכך שהשינויים הללו מתרחשים בתקופת חילופי ההנהגה, והעברת המקל לדור החמישי של המפלגה - תהליך הצפוי להסתיים בחודשים הקרובים עם מינוי מחליפו של מזכ"ל המפלגה ונשיא סין, הו ג'ין-טאו.
רועי בר אילן הוא מנהל מרכז המידע של פאלון דאפא בישראל