שמה של אירמה גרזה נצרב בספרי ההיסטוריה בתור אחת הנשים האכזריות בתקופת מלחמת העולם ה-2. מוכרת בתור "הצבוע מאושוויץ", היא הייתה אחראית על עשרות אלפי אסירות במחנה ההשמדה של גרמניה הנאצית וגם אחת השומרות הסאדיסטיות ביותר בשורות ה-SS.
נולדה בסתיו של 1923 בהמלין, גרמניה, גרזה עבדה בצעירותה בחווה וחנות לפני שהצטרפה למפלגה הנאצית בגיל 15. ארבע שנים לאחר מכן, היא הועברה למחנה הריכוז לנשים "ראוונסבריק", שבצפון-מזרח גרמניה. שנה לאחר מכן, בשנת 1943, היא הועברה למחנה ההשמדה אושוויץ והועלתה לדרגת מפקחת SS בכירה.
על פי עדותם של שורדים, גרזה ניהלה מספר מערכות יחסים עם קצינים נאצים במחנה ההשמדה – כולל יוזף מנגלה. כמו כן, אופייה הסאדיסטי של גרזה בא לידי ביטוי תוך זמן קצר כאשר זו מונתה לבצע את סלקציות בקרב אסירות המחנה.
אולגה לנגיל, ניצולת שואה שהייתה עדה לפועלה של גרזה באושוויץ, תיארה בספר הזיכרונות שלה כיצד גרזה נהגה להתאכזר לאסירות יפות מתוך קנאה – ושולחת דווקא אותן לתאי הגזים. מעבר לזה, הייתה לשומרת אובססיה חולנית להכות נשים באזור החזה שלהן והייתה כופה על אסירות יהודיות להשקיף בזמן שהייתה אונסת אסירים פולנים.
בעדות נוספת של אחת מאסירות המחנה, אישה יהודייה ורופאה במקצועה, תואר כיצד נכפה עליה לבצע הפלה לגרזה אחרי שנכנסה להיריון מאסיר פולני. במקרים אחרים, היא נראתה בועטת באסירים עד זוב דם ואפילו הייתה משסה כלבי תקיפה על יהודים.
מעבר לאכזריות האיומה שלה, גרזה גם נהגה להתעלל בגופות של קורבנות השואה. על פי מסמכים בספרייה היהודית המקוונת, הקצינה הנאצית שמרה בחדרה שלושה אהילים שנעשו מעורות של בני אדם (בדומה לאילזה קוך, "הכלבה מבוכנוואלד").
באביב של 1945, גרזה נעצרה על ידי הצבא הבריטי והואשמה בפשעי מלחמה במשפט בלזן יחד עם 45 נאשמים נוספים. היא כפרה באשמה לאורך המשפט, אך בסופו של דבר הורשעה במעשיה אחרי שורה של עדויות קשות נגדה ונידונה למוות.
בדצמבר של אותה שנה, גרזה הוצאה להורג בתלייה כשהיא רק בת 22 – האישה הצעירה ביותר שנגזר עליה דין מוות על ידי הצבא הבריטי במאה ה-20.