עדויות חדשות מפי עובדי משק הבית של היטלר באחוזת ברגהוף היוקרתית חושפות את ממדי האובססיה שלו כלפי גלי ראובל, אחייניתו. מקבץ העדויות הגיעו מהרברט דורינג (אב הבית של האחוזה), קארל וילהלם קראוס (הנהג האישי של היטלר) ואנה פליים (משרתת האחוזה). שלושתם עבדו בברגהוף לאורך תקופת כהונתו של היטלר כמנהיג המפלגה הנאצית ולטענתם, ניתן היה לראות בבירור כיצד מותה של ראובל השפיע על הפיהרר לרעה.
היטלר הפך להיות האפוטרופוס של ראובל בשנת 1923 לאחר שזו התייתמה מהוריה. רבים מאמינים כי השניים היו מעורבים במערכת יחסים אינטימית לאורך השנים, אך לא היו לכך עדויות – עד עכשיו. עובדי האחוזה סיפרו כיצד השניים נהגו לבלות הרבה זמן יחדיו ולצאת להליכות ארוכות ביערות המקומיים. "יום אחד, אנה סיפרה לי שהיא ראתה את שניהם מחובקים באינטימיות על הספה בסלון", מספר דורינג, "היא פשוט סגרה את הדלת בשקט והלכה משם".
בספטמבר 1931, גלי והיטלר ניהלו ויכוח קולני, לאחר שהוא לא הסכים שתעזוב את האחוזה כדי לנסוע לווינה. זמן קצר מאוחר יותר, היא ירתה לעצמה בראש בדירה שלו במינכן. לטענתם של עובדי משק הבית, היטלר אחוז הצער ביקש להשאיר את חדרה באחוזה בדיוק כפי שהיה.
"היה לה חדר פשוט בקומה העליונה של האחוזה", סיפר דורינג, "בפנים הייתה מיטת עץ, כיסא, שידה וארונית עם ראי. אחרי שהיא התאבדה, הוא נעל את עצמו בפנים במשך שבוע שלם". המשרתת האישית טענה שהיטלר היה מזועזע כל כך ממעשיה של ראובל, שהוא שקל להתאבד בעצמו. כאשר הגיע הזמן לשפץ את האחוזה, היטלר דרש מן האדריכל להשאיר את החדר כפי שהוא.
לפני זה, אגב, החדר שלה שימש מקום איחסון עבור מתנות שקיבל היטלר ממעריצים. רק לאחר שהיא עברה לשם המקום הפך לשלה.
דורינג מספר שהיטלר המשיך להתאבל על מותה של אחייניתו במשך שנים. בשנת 1940, פליים הראתה לו תמונה שהיא מצאה של ראובל והוא התרגש מאוד. "הוא ביקש ממנה שתביא לו את התמונה", מספר דורינג, "הוא הבטיח להחזיר לה אותה אחרי המלחמה. חשוב להדגיש כי אווה בראון, החברה שלו באותה תקופה, הייתה במרחק של כמה חדרים מהם". דורינג מספר שזה היה ברור לחלוטין שהיטלר עדיין מאוהב באחייניתו.
(מקור)