מצרים היא אחת המדינות שהכי ריתקו ארכיאולוגים, היסטוריונים, מדענים, מפיקי סרטים וסתם חובבי הרפתקאות מאז ומעולם. המבנים העתיקים העצומים, הסודות שמחכים מתחת לפני הקרקע, החפצים המסתוריים ושלל תאוריות על טכנולוגיה אבודה וחוכמה עתיקה מעסיקים את אותם אנשים עוד היום, בעיקר מכיוון שאת רוב הדברים עדיין לא מצליחים להסביר באופן מספיק ודאי וברור. לכבוד פסח 2014, קיבצנו את חמש התעלומות הגדולות ביותר של מצרים העתיקה:
הפירמידות – מי בנה, איך, ולשם מה?
אחת התעלומות הגדולות ביותר הקשורות למצרים היא אופן בניית הפירמידות; אין שום תיאור הנדסי מצרי מקורי המפרט כיצד נבנו, וכל הסבר הוא למעשה ניחוש מושכל. יש חוקרים שקובעים שאין שום מסתורין האופף את הפירמידות, שהן בסך-הכל קברים מונומנטליים, גבוהים ומסותתים היטב, עשויי אבנים כבדות במשקל אדיר, שמלכי מצרים בנו לעצמם. אבל התיאור הזה לא מסביר כיצד הדבר נעשה, ומתעלם מתיאוריות רבות, מפוקפקות יותר ופחות, שהמין האנושי סיפק לתעלומה.
הפירמידה של גיזה, הגדולה בפירמידות שגובהה מתנשא לכ-138 מטרים, נחשבה עד למאה ה-19 למבנה הגבוה ביותר בעולם, והיא גם העתיקה מבין שבעת פלאי עולם והיחידה מביניהם שנותרה, בגדול, בשלמותה. הפירמידה העצומה גירתה את דמיונם של בני האדם לאורך ההיסטוריה; נפוליאון בונפרטה עמד מולה נדהם, כך גם אלכסנדר מוקדון, ואילו היהודים הפרובנציאליים חשבו שמדובר ב"ערי מסכנות" שמתואר שאבותינו בנו במצרים (למרות שכיום מקובל לקבוע כי לא מדובר בפועלים עברים שסחבו את האבנים הכבדות הללו).
אף המילה "פירמידה" עצמה היתה מקור לבלבול רב. יש ויכוח אודות משמעות המילה, כשהתיאוריה הרווחת היא שמדובר במילה מצרית עתיקה שהתגלגלה ליוונית ומשם לשאר לשונות העולם. העובדה שאין לה שורשים בשפה אחרת הובילה בעבר לטענה כי מקור הפירמידות בעולמות אחרים, כלומר בכוכב אחר. גם אם לא נלך כל-כך רחוק, עדיין נותרת השאלה כיצד נבנו המבנים האדירים הללו, אם הבנאים השתמשו למעשה רק בידיהם ובכלי סיתות פשוטים ופרימיטיביים. לנושא הבניה הוקדשו מאות ספרים, שתרמו דווקא להגדלת המסתורין. רבים מהם הוקדשו לחישובים מתמטיים במטרה להסביר כיצד הובאו האבנים למקומן, כמה כוח נדרש לכך, כמה אנשים עסקו בעבודה וכיצד היא נעשתה.
ההערכה היא כי הפירמידה הגדולה לבדה כוללת כ-2.3 מיליון אבנים עצומות. משוער כי לצורך בניית פירמידה זו נדרשו 5.5 טונות של אבני סיד, 8,000 טונות של גרניט (שיובאו ממרחק של 800 ק"מ) ו-500 אלף טונות של טיח. חוקרים חלוקים באשר לשאלה האם הלבנים נגררו, הורמו או גולגלו למקומן. היוונים האמינו שנערך שימוש בעבודת עבדים, אבל גילויים מודרניים של מחנות באזור מצביעים על כך שעסקו במלאכה עשרות אלפי עובדים מיומנים. הוצע כי סדר הגודל של העובדים נע בין 15 אלף ל-100 אלף איש, וגם הדעות באשר למשך הבניה חלוקות, אך מוסכם ככלל כי מדובר ביותר מעשור. תעלומה נוספת נוגעת לעצם תכנון הפירמידות, שבנייתן מדויקת להפליא. לארבע הפאות בפירמידה הגדולה טעות בדיוק של 58 מ"מ בלבד באורכן בממוצע. כן התגלו יחסים מדויקים שדומה כי הצריכו הכרה של פאי. האם זו תוצאה של חישוב מדוקדק? יש הטוענים כי גם אם לא הגדירו המצרים העתיקים את הפאי, הם עשו בו שימוש הלכה למעשה. אחרים טוענים שאין זה יתכן שהקונספט שולב בתכנון בתקופה כה מוקדמת.
תעלומות הספינקס
הספינקס הגדול של גיזה, פסל גדול שגופו דמוי אריה וראשו דמוי אדם, המבנה הגדול ביותר בכדור הארץ שנחצב מסלע יחיד, הוא מקור לתעלומות רבות. כך, למשל, לא ברור מי בנה אותו ומתי, בדמות מי עוצבו פניו, למה הוא שימש, ולמה חסר האף? למרות עבודות חקירה מאומצות שנעשו אודות אחד המבנים העתיקים והמפורסמים בעולם, פרטים רבים עדיין עלומים.
על-אף שהדבר לא הוכח, שכן הפסל אנונימי ואין עליו כל סימן ברור הקובע מי בנה אותו ומתי, התיאוריה הרווחת ביותר היא כי פני הספינקס הם דיוקן של פני הפרעה חפרע, ושהוא האחראי לבנייתו. התיאוריה מבוססת אך ורק על כך שהספינקס ניצב לפני הפירמידה של פרעה זה, שחי בין השנים 2558 ל-2532 לפנה"ס. השערות אחרות קובעות שהאחראי לבניית הספינקס הוא אחיו למחצה של חפרע, שבנה את הספינקס כדי להנציח את אביו ח'ופו, שפניו הם דיוקן פני הספינקס.
ישנן כמובן גם תיאוריות רבות אחרות באשר לתארוך הספינקס. מדענים מצאו בבסיסו סימנים לסחיפה מתמשכת של אבן הגיר ממנה הוא חצוב על-ידי מים. באלפי השנים האחרונות לא זרמו במדבר המצרי כמות מספיקה של מים לשחיקה שכזו, ולכן יש הטוענים שהספינקס עתיק הרבה יותר מהמקובל, ושגילו כ-10,000 שנה, אז היה המדבר סוואנה. לפי טענה הזו, אבן הגיר הענקית נשחקה על-ידי מים, והמצרים עיצבו את צורת הספינקס כבר אז, ובתקופת מצרים העתיקה הספינקס רק שופץ.
ישנה גם תיאוריה לגבי זיהויו האתני של הספינקס, כשאחת הדעות המפורסמות היא שמדובר בדיוקן אדם בן הגזע הנגרואידי-אפריקני, כלומר אדם שחור. אך התעלומה הגדולה ביותר בקשר לפניו היא כמובן היעדרו של אפו; שקע ברוחב מטר מצוי בפני הספינקס, שאורכו הכולל 57 מטרים, רוחבו 6 מטרים וגובהו כ-20 מטרים, במקום בו אמור להיות האף. תיאוריה לפיה האף נשבר ונפל מיריית פגז תותח של צבא נפוליאון הוכחה כלא נכונה, לאחר שהתגלה כי בציור של הספינקס מ-1737, לפני בוא צבא של נפוליאון למצרים, הוא כבר נראה ללא אפו. תיאוריה אחרת היא שמנהיג מוסלמי סופי פנאטי, שיים אל-דהאר, הוא שאחראי למעשה הוונדליזם של הורדת אף הספינקס; לאחר שראה איכרים מוסלמיים מקומיים סוגדים לספינקס בקוותם שיגרום להגדלת יבולם, זעם המנהיג המוסלמי על חטאם בתפילתם לפסל, וכרת את אף הספינקס. בתגובה נערך בו לינץ'. ראיה שעשויה לתמוך בתיאוריה היא שנמצאו בקרבת הספינקס שרידי שני מוטות חדים, שיתכן כי שימשו לכריתת האף.
קללת הפרעונים
אחת התעלומות הגדולות של מצרים היא שאלת קיומה של "קללת הפרעונים" – קללה עתיקה שהטילו כהני הדת המצרים בעת שהוטמן הפרעה בקברו, לפיה מי שיפתח את קברו של אחד מהפרעונים יפגע.
ב-1922 התגלה על-ידי ארכיאולוגים בריטיים קברו של תות ענח' אמון, פרעה שמלך על מצרים העתיקה בין השנים 1324 ל-1333 לפנב"ס, בעמק המלכים. זהו הקבר המלכותי היחיד שהתגלה כמעט בשלמותו, ונשדד רק פעמיים לפני אטימתו, כך שעל-אף הביזה נמצאו בו חפצי ערך ואוצרות רבים. מדובר בחלק מהשרידים המרשימים ביותר שהתגלו מתקופת מצרים העתיקה. אך לפי שמועה לא מבוססת, בקבר נמצא לוח חרוט המזהיר: "המוות יכה בכנפיו כל מי שינסה להפר את שלוות פרעה".
האמונה ב"קללת תות ענח' עמון" נולדה עקב סדרת מיתות בלתי טבעיות שפגעו ברבים מחושפי הקבר. כך מתו ג'ורג' הרברט, מממן המשלחת, וכן לורד קרנברון, יוזם המשלחת, פחות מחצי שנה מאוחר יותר. מיתות מסתוריות נוספות של אנשים הקשורים לתגלית הארכיאולוגית אירעו בשנים שלאחר מכן, ומדווח על סך כולל של 22 מיתות בשבע שנים. עם זאת, מגלה הקבר עצמו, הארכיאולוג הווארד קרטר, המשיך לחיות במשך 16 שנים מאוחר יותר. אך האמונה בקללה המשיכה להתחזק, ודווח גם על החזרת חפצים פרעונים גנובים מחשש להיחשפות אליה.
ישנם, כמובן, הסברים מדעיים אפשריים לתופעת המיתות המסתוריות: למשל, שהתפתחו חיידקים או פטריות קטלניות בקברים החנוקים. הועלתה ההשערה שפטריית עובש הונחה במכוון בקברים כדי להעניש שודדים. דגימות אוויר שנלקחו מתוך סרקופג סגור דרך חור שנקדח הצביעו על רמות גבוהות של גזים רעילים כמו אמוניה, פורמלין ומימן גופרתי.
האם יש עיר תת-קרקעית סודית מתחת לפירמידות ולספינקס?
תיאוריות שונות, נתמכות על-ידי כתבים יוונים ורומיים ותיאורים חלקיים של היסטוריונים, נוגעות למתרחש מתחת לפירמידות ולספינקס. הרושם המתקבל הוא שמדובר במפעל תת-קרקעי הנדסי מורכב ומתוחכם, אולי יותר מאשר זה הנמצא מעל לפני השטח. תעלומה זו מורכבת מידיעות רבות, כאלה שיש להן תימוכין בכתבים עתיקים וכאלה שנראות מפוקפקות למדי, אבל ככלל דומה שלכל הפחות יש גרעין של אמת בעצם קיומם של אתרים תת-קרקעיים מתחת למונומנטים העצומים. לפי דיווחים שונים, בדיקות ססמיות מצביעות על קיום מנהרות ומערות שעדיין לא נבדקו בשכבת הסלע מתחת לספינקס, כולל אולם מלבני מתחת לרגליו הקדמיות.
רבים הדיווחים העתיקים שמתחת לספינקס נמצא קבר ובו טמון אוצר גדול. הרודוטוס, היסטוריון יווני שחי במאה החמישית לפנה"ס, תיאר "לשכות" ודרכים הנמצאות מתחת לאדמה, עליהן הוא יודע רק מפי השמועה, כי המצרים הממונים עליהן לא רצו להראותן באומרם שמצויים בהן קברי מלכים. קרנטור, היסטוריון יווני שחי במאה הרביעית לפנה"ס, סיפר שמתחת לאדמה ישנם מספר עמודים ועליהם חקוקות רשימות המספרות על מה שהתרחש בפרה-היסטוריה. פילוסוף אחר מאותה התקופה סיפר על כניסה בין רגליו הקדמיות של הספינקס, המובילה לפירמידה הגדולה, המכוסה בחול ובאשפה ועשויה מברונזה, כשהקפיץ הסודי שלה מופעל על-ידי קוסמים. השמועות היו כי מעברים שנחצבו בבטן הספינקס שהובילו לחלק התת-קרקעי של הפירמידה הגדולה נחצבו בצורה כה מתוחכמת שלא ניתן למצוא בהם את הדרך הנכונה ללא הדרכה.
דווח גם שסופר לא מוכר כתב בשנת 100 לפנה"ס אודות כניסתו עם אחרים לאולמות תת-קרקעיים מתחת לאחת הפירמידות, כשבהיכנסם גילו כי המקום הואר אוטומטית על-ידי שפופרת דקה שהוצבה באחת הפינות. ככל שהתקרבו אליה, האירה בעוצמה חזקה יותר. מחבר המסמך מעיד שכשנגע בה, פסקה מלהאיר ולא שבה לעשות כן. לפי הדיווח, המסיירים מצאו שפופרות דומות גם באולמות אחרים, וכששברו אחת מהן נשפך ממנה נוזל בצבע כסף ששקע לרצפה ונעלם במהירות בין הסדקים.
דיווח ששב ועולה הוא כי חומר כתוב רב טבוע על קירות המעברים התת-קרקעיים. ההיסטוריון הרומי מרצליאנוס, בן המאה ה-4 לפנה"ס, דיווח כי מדובר בהוראות לשמירה על מידע קדום על-מנת שלא ילך לאיבוד בשיטפון. מקור אפשרי אחד לשיטפון שכזה הוא הנילוס; מקור אפשרי שני הוא עליית פני מי הים התיכון; מקור אפשרי שלישי הוא המבול המקראי, שעדויות אודותיו ניתן למצוא במיתוסים רבים לבד מהתנ"ך. יש שאכן משערים כי מקור המונומטים המרהיבים של מצרים והמצוי מתחת להם עתיק מכפי שנדמה, ושהמדובר בהיסטוריה לא מוכרת לנו מלפני 10,000 עד 12,000 שנה, אז עוד פקדו את מצרים הצפות בסדר גודל מספק. ישנן תיאוריות המאשימות את הרשויות המצריות באי-שיתוף פעולה עם חוקרים ובאי-פרסום מידע אודות המתרחש מתחת לפני הקרקע, מתוך חשש להודות שאכן מדובר בפרי עבודתה של אוכלוסיה העתיקה בהרבה מזו של מצרים העתיקה.
דיווחים נוספים מתארים עיר תת-קרקעית עצומה במערכת מערות, ובה נהר ואגם תת-קרקעיים ומערכת ניקוז ומערכת הידראולית מושלמות. אם זה נכון, מי בנה את כל זה, ואיך? ריבוי התיאוריות, וחוסר היכולת לאשש מה מהן נכון ומה דמיוני, מסחררים. אבל גם הסקפטיים בינינו יתקשו ליישב את הדיווחים הרבים לאורך ההיסטוריה אודות המתרחש מתחת לפירמידות ולספינקס של מצרים, וסביר לקבוע שישנם חללים תת-קרקעיים רבים שעדיין לא נחקרו, ובהם שוכנים סודות רבים אף יותר.
הלוחית העגולה של סאבו (Tri-Lobed Disc of Sabu)
בקומתו הראשונה של מוזיאון קהיר נמצא פריט מוזר, לוחית עגולה בעלת שלושה כיפופים, שהתגלתה בקברו של סאבו, בנו של פרעה אנדג'יב. זהו פריט אפוף מסתורין, המסווג כ"Oopart" (out of place artifact, חפץ שאינו במקומו) – כלומר, חפץ פרה-היסטורי שרמתו הטכנולוגית אינו תואמת את הגיל המשוערך שנקבע עבורו על-פי ראיות פיזיקליות, כימיות או גיאולוגיות. במקרה זה, הלוחית מתוארכת לשנים 3000-3100 לפנה"ס, אך חוקרים פשוט לא מצליחים ליישב זאת עם העיצוב המשוכלל שלה.
הלוחית, שקוטרה כ-61 ס"מ וגובהה כ-10 ס"מ, עשויה מ-metasiltstone, חומר שנעשה בו שימוש במצרים העתיקה לגילוף עבודות דקות ובעלות פרטים רבים מבלי שהחפץ ישבר. חפצים רבים העשויים מחומר זה נמצאו על-ידי ארכיאולוגים, אבל הלוחית העגולה של סאבו היא המוזרה מכולם. עם שלושת הכיפופים הדקים והמורמים – דקים במידה שלא תיאמן אפילו ביחס לחומר המשובח – והחור החלול הממוקם במרכז הלוחית, היא מזכירה צורת פרופלור בעל שלושה להבים. החור מרמז שהונחה על-גבי ציר. הלוחית עצמה אינה סימטרית באופן מושלם אמנם, אך שלושת כיפופיה מאוד דומים בגודלים ומוטים בזווית 120 מעלות מדויקות מהלוחית.
למה שימש החפץ הזה? אין לכך תשובה חד-משמעית. הדבר היחיד שמסכימים עליו מרבית החוקרים הוא שלא יתכן שהוא היה גלגל, שכן הגלגל הופיע במצרים בשנים מאוחרות יחסית. לוחית הסאבו מאגרת את ההנחה הזו, שנתפסה עד כה כמוכחת. תרחיש אחר שהוצע הוא שהלוחית שימשה כסוג של מדחף הידראולי. אם כך הדבר, יתכן שלרשות המצרים היתה טכנולוגיה המאפשרת לפתח מנועים חשמליים. היו גם שהציעו שהלוחית היתה חלק מגנרטור או מסוללה להפקת חשמל. גם אם אבן אינו חומר סביר לצורך מטרה זו, הועלתה ההשערה שהלוחית היא פשוט שעתוק של חפץ מתכתי קדום אף יותר. ישנם הסברים אלטרנטיביים רבים לרעיון הכמעט בלתי נתפס שהמצרים הצליחו להשתמש בחשמל, אך כולם מעלים שאלות. האם שימשה הלוחית פשוט כבסיס מנורת שמן? אופציה זו אינה סבירה כי עקמומיותם של הכיפופים מרמזים על כך שללוחית היה תפקיד שאינו קישוטי וטקסי בלבד. אולי חלק ממכונה עתיקה לעיבוד דגנים או פירות?
אך דומה שהתעלומה האמיתית, הגדולה בהרבה, היא לא לשם מה שימש החפץ, אלא למי היתה המיומנות הנדרשת לעצבו. אף היום, לצורך לייצור צורות כה דקיקות בצורה כה פרופורציונלית מסלע קשה תהיה מתקדמת למדי, נידרש ככל הנראה לשימוש במכונה משוכללת וממוחשבת ובטכנולוגיית תלת-מימד. האם גלף אבן מיומן הצליח להגיע לאותה תוצאה לבדו, במצרים העתיקה של לפני כ-5,000 שנה? זה כנראה המקום גם לציין את התיאוריה כי כל ה-Ooparts – החפצים הפרה-היסטוריים ש"אינם במקומם" – הם למעשה שיירים מהעולם שלפני המבול של נוח, שאתחל גם את המיומנויות הטכנולוגיות של בני האדם.
עוד בהיקס: