המשחקים האולימפיים ייפתחו מחר בהתרגשות אבל לצד ענפי ספורט מסורתיים ופופולריים כמו ריצת מאה מטרים או שחייה, נחזה בכמה שחלקנו יתהו – למה הענפים האלה עדיין באולימפיאדה? אז מתברר שגם בעבר היו אנשים ששאלו את השאלה הזו ולעתים התשובה גם הייתה – אתם צודקים!
המשחקים האולימפיים התקיימו ביוון וברומא בעת העתיקה במשך 1,168 שנה, כל ארבע שנים, עד שנת 394 לספירה, אז הקיסר תאודוסיוס - השליט האחרון של האימפריה הרומית המאוחדת - ביטל את המשחקים כחלק ממאבקו בפגאנים.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
מלחמות העולם מנעו את קיומן של שלוש אולימפיאדות (השישית, ה-12 וה-13) ומדי שנה מספר הספורטאים המשתתפים גדל בהתמדה. חשוב לציין שהמסורת האולימפית חודשה רק בשנת 1894 באתונה, אז באולימפיאדת פריז שהתקיימה בשנת 1900 עשו די הרבה ניסיונות.
ירי ביונים חיות (אולימפיאדת פריז 1900)
ירי תמיד היה חלק מהמשחקים האולימפיים אך בעוד בשנת 1896 הירי היה לכיוון צלחות חרס מעופפות, באולימפיאדת פריז החליטו המארגנים לנסות משהו מציאותי יותר – ירי ביונים חיות. החוקים היו פשוטים: היונים שוחררו מול המתמודדים ומי שהוריד הכי הרבה יונים - ניצח. מי שפספס שתי ציפורים הפסיד את תורו ובאותה אולימפיאדה נהרגו כ-300 יונים.
ארגוני זכויות בעלי החיים לא ממש היו בסביבה באותה תקופה אבל אפילו מארגני המשחקים הבינו שלא כדאי לזרום עם הרעיון הזה שוב. שיקול אחד היה בכלל חוסר הנוחות שנגרמת מהצורך לנקות את שאריות הנוצות הדם, המקורים והעצמות שהתפזרו ברחבי השטח.
פרס של 20,000 פרנק הוענק לזוכה אבל ארבעת המקומות הראשונים החליטו להתחלק בו. כנראה כי כולם חשו צורך בטיפול כלשהוא שימחק את הזוועה מראשם.
משיכת חבל (1900-1920)
הענף האולימפי הזה נשמע יותר כמו פעילות אבות ובנים בפיקניק משפחתי, אבל אף על פי שהיה חלק מהמשחקים האולימפיים הראשונים בשנת 500 לפני הספירה, בגרסה המודרנית התמודדו שתי קבוצות של שמונה ספורטאים, שניסו למשוך אחת את השנייה שני מטר כל אחת לכיוונה.
אחרי חמש דקות, אם אף קבוצה לא הצליחה למשוך את המרחק הנדרש, התחרות נפסקה והקבוצה שמשכה יותר חזק ניצחה. בתחילת המאה העשרים הבריטים שלטו בתחום בזכות נבחרת שהורכבה ברובה משוטרים לונדוניים.
הניו יורק טיימס קורא להחזרת הספורט כיום וההצעה שלהם היא שהתחרות תתקיים ביום האחרון של האולימפיאדה ושיתחרו כל הספורטאים החסונים - מרימי המשקולות, מיידי הפטיש ועוד. דווקא רעיון מגניב.
קרוקט (אולימפיאדת פריז 1900)
אל תתבלבלו עם קריקט – משחק הכדור הפופולרי באנגליה ובמדינות חבר העמים הבריטי, בו אנשים חובטים בכדור המוקפץ על הקרקע ורצים שני מטרים מצד לצד במשחק שיכול להימשך ימים. קרוקט הוא אפילו פחות אתלטי מזה.
בקרוקט צריכים המתמודדים להכות בכדור קטן עם מחבט הדומה למחבט גולף ולפגוע בקשתות קטנות ממתכת. ואז זה נשמע לכם מוכר זה כי מלכת הלבבות המרשעת שיחקה את זה עם פלמינגואים בתור מקלות ב"אליס בארץ הפלאות".
כנראה שבלי פלמינגואים המשחק הרבה פחות מרתק, כי רק אדם אחד קנה כרטיס כדי לצפות בתחרויות הקרוקט. אמנם היה זה אירוע הספורט הראשון בו גם נשים לקחו חלק אך סך כל המשתתפים בו עמד על עשרה, כשרק אחד מהם היה בלגי ולא צרפתי.
אותו בלגי לא עבר את השלב הראשון בתחרות ליחידים ולכן צרפת זכתה בכל המדליות, כולל בתחרות הזוגות בה התמודד זוג אחד בלבד - צרפתי, כמובן. הקריקט אגב גם היה ספורט אולימפי רק בשנת 1900, אך בוטל משום שרק שתי מדינות לקחו חלק בטורניר. היום, כשהוא הרבה יותר פופולרי, אין סיבה שלא יחזור.
צלילה לעומק (אולימפיאדת סנט לואיס 1904)
זוכרים שהייתם בני שבע ובמקום לשחות בבריכה רציתם רק לבדוק כמה רחוק תוכלו להגיע בלי להוציא את הראש ובלי לזוז? אז מתברר שהתאמנתם על ספורט אולימפי, או לפחות אחד שהיה כזה בשנת 1904.
קפיצות כאלה מתבצעות כל הזמן בבריכות אימונים אך באותה שנה החליט הוועד האולימפי להפוך את האימון למקצה בפני עצמו והמציאו לו חוקים. לאחר הקפיצה, הצלילה מתבצעת ללא תנועות גוף כשרק הגוף מתוח כחץ במשך דקה או עד שהצוללן מוציא את ראשו. מי שהגיע הכי רחוק - מנצח.
יכול היה להיות מעניין לשמוע פרשנים מנתחים: "נראה שהאמריקני מותח את גופו ממש טוב והוא מתקדם הרבה יותר מהאנגלי שגופו מתוח פחות טוב". הזוכה באירוע היחיד שהתקיים היה אמריקני, אך יש לציין שרק אמריקאים התחרו.
אולימפיאדת סנט לואיס הייתה האולימפיאדה השלישית בעת החדשה והיא נמשכה כמעט חמישה חודשים. מלחמת רוסיה-יפן משכה את תשומת הלב מהמשחקים האולימפיים ומרבית ספורטאי הצמרת באירופה לא השתתפו.
מרוץ אופניים של 12 שעות (אולימפיאדת אתונה 1896)
שבעה רוכבים החלו את המסע ב-5:00 לפנות בוקר; בצהרי היום ארבעה פרשו ובשעה 17:00 סיימו את המסלול שני רוכבים. המנצח היה האוסטרי אדולף שמול והוא עקף את כל שאר המתמודדים בסיבוב שלם. לצערו, הוא לא היה יכול להמשיך להוכיח עליונותו בשנה שלאחר מכן כי התחרות בוטלה.
הנפת פיני באולינג (אולימפיאדת סנט לואיס 1904, אולימפיאדת לוס אנג'לס 1932)
הספורטאים בשתי האולימפיאדות לא סתם הניפו מוטות רגילים אלא כאלה בצורת פיני באולינג; ולמה דווקא פיני באולינג? למה לא? הענף הזה היה כנראה הבסיס להתעמלות קצבית – אתם יודעים, זה שבנות רצות עם מקל וחוט ובנים מדלגים על המזרן.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
בהנפת מוטות, לעומת זאת, לא הייתה שום ריצה. המשתתפים עמדו במקום, הניפו את ידיהם למבחר כיוונים ובסך הכול נראו כאילו הם עושים ג'אגלינג רק בלי לעזוב את הפינים. אחרי שלקח את הזהב בשנת 1932, ג'ורג' רות' האמריקני הראה רוח ספורטיבית אמיתית ומפני שהמשחקים נערכו בזמן השפל הגדול, רות' המובטל ירד מהפודיום מול 60,000 צופים, יצא מהאולם וחזר הביתה בטרמפים.
צלילה למרחק (אולימפיאדת פריז 1900)
עוד ספורט שבדרך כלל שמור לאימונים וקיבל זרקור פעם אחת היא הצלילה למרחק, או השחייה התת-ימית. המתמודדים שחו מרחק של כ-60 מטרים וקיבלו שתי נקודות על כל מטר שהם הצליחו לשחות מתחת למים, ועוד נקודה הוענקה על כל שנייה נוספת מתחת למים.
הכישלון של הספורט נבע מכך שאף אחד לא הצליח לצפות בשחיינים ולהבין מה קורה בבריכה. שילמת על כרטיס, נכנסת לאירוע וכל מה שראית זה שחיינים נכנסים מצד אחד ויוצאים מהצד השני. כעת, עם ההתפתחות של המצלמות התת-מימיות אין סיבה שהענף הזה לא יחזור. מצד שני, אין גם סיבה שהוא כן יחזור.
שחית מכשולים (אולימפיאדת פריז 1900)
זה ספורט שיהיה דווקא תענוג לראות בימינו. השחיינים נאלצו לטפס על עמוד, לעשות דרכם דרך כמה שורות של סירות ולבסוף לשחות תחת כמה שורות נוספות של סירות. את כל זה הם עשו בנהר הסיין והם נאלצו להתמודד גם עם הזרם החזק.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
אז נכון, זה נשמע יותר כמו פרק מיוחד של ווייפאאוט ולא בדיוק מבחן יכולת מסונתז כמו שאוהבים באולימפיאדה אבל למען האמת, זו רק שאלה של זמן עד שווייפאאוט יהפוך להיות ספורט אולימפי.
קפיצה עם סוס למרחק (אולימפיאדת פריז 1900)
רכיבה על סוסים היא מבחן ליכולתו של הרוכב אבל למה לאמן סוס לקפוץ למרחק בניגוד לכל מחשבה הגיונית? הסיבה שהספורט הזה בוטל, לעומת זאת, דווקא מאוד הגיונית - הסוס הזוכה הגיע למרחק של 6.10 מטרים; שיא העולם לבני אדם עומד על מרחק של 8.95 מטרים – אין שום סיבה לשבור לסוס את הרגליים ולרוכב את הגב אם היכולת של הסוס כל כך מוגבלת.