צ'ארלס היידר לעולם לא ישכח את הלילה של ה-4 ליוני, 2014. באותו ערב, הטלפון צלצל, זאת הייתה ליסה – אשתו לשעבר. השניים היו פרודים טריים, בגלל הנטייה של ליסה לאלכוהוליזם. למרות זאת, הם עדיין שמרו על קשר לטובת ילדיהם המשותפים.
ליסה ביקשה ממנו שיבוא לאסוף אותה מחנות המשקאות שבה עבדה בעיר מנצ'סטר אשר במדינת טנסי. בזמן הנסיעה אל מקום עבודתה, צ'ארלס התקשר לאשתו לשעבר – אבל היא לא ענתה. היידר ניסה ליצור איתה קשר מספר פעמים, אבל לא הצליח. מאוחר יותר, הוא גילה שאיש אחר הציע להסיע את אשתו לביתה, אדם ששמו גרגורי סקוט הייל – האדם שרצח את ליסה בדם קר ואכל את בשרה.
ריאן בקר, כותב סדרת הספרים "True Crime Stories" אודות מקרי הרצח המזעזעים בעולם, כתב פרק שלם על הייל – אשר פיתח לעצמו לאורך השנים מוניטין בתור רוצח אכזר וקניבל. שכניו של הייל בעיירה סאמיטוויל סיפרו שתמיד הרגישו לא בנוח בקרבתו. הוא התגורר בבית הוריו, לאחר שאיבד את מקום עבודתו במפעל לעיבוד בשר. סיבת הפיטורין? הייל נהג לקחת לביתו שאריות של חיות אשר נשחטו. הוא נהג להביא לביתו דם, עצמות ואפילו גלגלי עיניים.
החיבה שלו לחלקי גופות הייתה רק אחד מבין התחביבים הביזאריים שלו. הייל גם פיתח אובססיה כלפי ריצ'ארד 'אורב הלילה' רמירז, אנס ורוצח סדרתי שפעל בדרום קליפורניה בשנת 89'. רמירז הורשע ב-13 רציחות, 11 תקיפות מיניות ו-14 פריצות. הייל נהג לקרוא באדיקות את כתביו של רמירז וכשהרוצח נפטר ביוני 2013, הייל כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "נוח על משכבך בשלום 'אורב הלילה'. הלוואי והייתי יכול לפגוש אותך".
חשבון הפייסבוק של הייל היה גדוש בתמונות שלו מחזיק סכינים ארוכות, נחשים ארסיים ונשקים אחרים. הוא נהג לכתוב הרבה על הסגידה שלו לשטן והחיבה שלו לקניבליזם. פעם אחת הוא אפילו כתב: "אם מישהו היה הופך לקניבל ואז אוכל אדם צמחוני, מעניין אם לבשר שלו היה טעם של סייטן?". כמו כן, הוא ציין פעם שהוא נוהג לחבק את האנשים שהוא שונא, על מנת שהוא יוכל לאמוד את גודל הקבר שהוא יצטרך לחפור להם בגינתו.
יום אחד, הוא יצא מביתו לקנות בירה. בדרך חזרה, הוא שם לב לאישה שמחכה מחוץ לחנות המשקאות, ליסה היידר. הייל הציע לה טרמפ הביתה. תחילה, ליסה הסתייגה מן ההצעה, אבל בסופו של דבר הסכימה. בשלב מסוים, היא שמה לב שהוא לא נוסע לכיוון ביתה. כשהיא שאלה אותו בנוגע לכיוון הנסיעה, הייל אמר לה שהוא צריך לעצור לרגע בביתו.
בהגיעם אל בית הוריו, הייל הזמין את ליסה פנימה. היא חששה בהתחלה, אבל אז הייל הציע לה שתייה חריפה – היא הסכימה. השניים ישבו מול האח, שתו יחדיו והתחילו להיפתח אחד בפני השנייה. הם התנשקו ארוכות ואז ניגשו לחדר השינה, שם הם קיימו יחסי מין.
ליסה נרדמה במיטתו של הייל, לא מודעת לסכנה הנוראית שהיא נמצאת בה. הוא חיכה שהיא תישן עמוק, יצא ממיטתו וניגש אל ארון הבגדים. הוא פתח את הארון ושלף מצ'טה. הייל התקרב אל עבר ליסה ואז הניף בכל הכוח את הסכין הגדולה אל עבר בית החזה שלה. התנועה הייתה חזקה כל כך שהסכין ננעצה בכלוב הצלעות שלה.
ליסה פלטה צרחה איומה והייל המשיך להניף את הלהב, תוך כדי שהוא חווה תחושות חולניות של עונג. הסדינים היו ספוגים בדם שנשפך מהחתכים בגופה. הקירות של החדר, כמו גם הרצפה והשטיח, היו מוכתמים בדם. בסופו של דבר, כשהקורבן שכבה במיטתו ללא רוח חיים, הייל הסתכל על מעשיו והרגיש תחושה של גאווה.
לאחר הרצח, הייל ערף את ראשה של ליסה וקטע את הגפיים שלה. את הידיים הוא הניח בדלי אחד ואת הרגליים באחר. הוא החל לאכול את בשרה של ליסה, תוך כדי שחיוך חולני מתפשט על הפרצוף שלו. את השאריות של ליסה הוא החליט לקבור בחצר האחורית של הוריו. הוא חשב שהוא ביצע את הפשע המושלם, שאף אחד לא חושד בו ושהוא יצליח להתחמק מן העונש, אבל האמת היא שהוא עשה טעות גורלית אחת.
הייל ניגש לאחד משכניו וביקש לשאול ממנו מחפרון (כלי חפירה תעשייתי). השכן נענה לבקשתו ושאל לתומו לשם מה הוא צריך את הכלי. "אני צריך את המחפרון בשביל לקבור גופה", הוא ענה לו. השכן יצר קשר באופן מיידי עם כוחות המשטרה, אשר פשטו על ביתו של הייל וגילו את הזוועה הנוראית שהייתה שם – את החדר המגואל בדם, את הדליים עם הגפיים הקטועות של היידר ואת שאריות גופתה בחצר האחורית.
הייל נעצר באשמת רצח מדרגה ראשונה והתעללות בגופה. שכניו היו המומים ממעשיו האיומים. למרות שהם סיפרו שתמיד חששו ממנו, הם מעולם לא שיערו שהוא מסוגל לבצע פשעים חמורים כל כך. אחד משכניו אפילו אמר: "אני לא יודע מה לחשוב על זה. לא תיארתי לעצמי שבחור שהכרתי במשך 28 שנים יוכל לרצוח באכזריות שכזו".
פסיכיאטר שהכיר את התיק הפלילי של הייל סיפר כי לכידתו הייתה משמעותית לאין שיעור. לטענתו, הייל היה בשלבי הלמידה המוקדמים של פעולת הרצח. מעבר לזה, הוא סבור כי הייל תרגל את הפעולה בראשו, תוך כדי שהוא מפנטז על רגעי הרצח. הפסיכיאטר גרס כי במידה והייל לא היה נתפס, ככל הנראה שהוא היה רוצח עוד אנשים.
ב-23 ליוני, הייל הודה בבית המשפט במעשיו ונשלח אל בית סוהר בטנסי.
(מקור)