רבים מאיתנו סומכים על תמונות כדי שיתארו לנו באופן ברור אירועים היסטוריים, תגליות חדשות או סתם חדשות. אבל לפעמים אנחנו שוכחים שתמונה יכולה לספר אלף שקרים, וניתן לזייף תמונות באופן די קל בעזרת תוכנות כמו פוטושופ או מניפולציות אחרות. אספנו לכם כמה תמונות שהצליחו לעבוד על כולנו, ולספר סיפור שקרי לחלוטין.
התייר ממגדלי התאומים
הרבה לפני קים קרדשיאן, התייר ממגדל התאומים היה אחת מהתופעות הוויראליות הראשונות באינטרנט והתמונה נפוצה בעיקר באימיילים. זמן קצר לאחר המתקפה על מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, נפוצה תמונה המציגה כביכול תייר תמים שעומד בקומת התצפית של מגדלי הסחר העולמי. מאחוריו ניתן לראות בבירור מטוס שטס לעבר הבניין וחותמת הזמן הדיגיטלית מציגה את התאריך של הפיגוע. לתמונה צורף סיפור קורע לב על כך שהמצלמה נמצאה בהריסות וככל הנראה צולמה רגע לפני ההתנגשות הראשונה. ככל שהסיפור הועבר הלאה באימיילים נוספו לו עוד ועוד פרטים, ונעשה ניסיון לזהות את התייר ולהבין האם שרד את הפיגוע.
מבט מקרוב על התמונה חושף הרבה חוסר עקביות ודברים לא הגיוניים בתמונה: איך מצלמה יכולה לשרוד נפילה מגובה כה גבוה והתנגשות של מטוס, ולא להתרסק לרסיסים? בנוסף, אזור התצפית של מגדלי התאומים היה במגדל הדרומי, בעוד ההתנגשות הראשונה אירעה במגדל הצפוני, בו לא הייתה תצפית. כמו כן, ההתנגשות אירעה בשעה 9:03 בבוקר, והתצפית עוד לא נפתחה למבקרים בשעה זו. בקיצור, כל העדויות מובילות לעובדה שמדובר בתרמית פוטושופ לא מתוחכמת במיוחד.
בתחילה איש עסקים ברזילאי טען כי הוא ה"תייר" ואף זכה לתהילה קצרה ולהצעות לככב בפרסומות. אולם מאוחר יותר האיש זוהה בוודאות כהונגרי בן 25 בשם פיטר גוזיל. גוזיל חשף שהתמונה צולמה בכלל בנובמבר 1997, ושהוא זה שזייף את התמונה כדי לעבוד על חברים. הוא היה בהלם מהעובדה שהתמונה נפוצה והפכה לאחד הממים המזוהים ביותר ברשת (יותר מאוחר "התייר" נשתל באירועים היסטוריים אחרים כמו טביעת הטיטניק וההתנקשות בקנדי).
המפלצת מלוך נס
התמונה הזאת כבר זכתה לתהילת עולם, והיא מספקת כביכול הוכחה מוחצת לקיומה של "נסי", המפלצת ששוכנת באגם לוך נס שבסקוטלנד. ב-1934 ד"ר רוברט ווילסון טען שראה את המפלצת בזמן שטייל ליד הנהר. לפי סיפורו, הוא הצליח לתפוס את מצלמתו ולצלם כ-5 תמונות. לאחר פיתוח התמונות רק באחת מהן נראה הראש וחלק מהגוף של המפלצת בבירור. התמונה פורסמה בעיתון "Daily Mail" אך מכיוון שווילסון לא רצה להיות קשור לסיפור, הוא כונתה "תמונת המנתח", מה שהוסיף לסיפור אמינות (בסגנון "יד ראשונה מרופא"). הסיפור התפוצץ וזכה לתהודה ענקית, ואלפי תיירים נהרו לאגם כדי לנסות לתפוס את נסי בפעולה.
כמובן שהתעוררו חשדות לגבי אמינות התמונה, וכמה ניסיונות נעשו על מנת להבין האם מדובר ביצור אמיתי, תעתוע ויזואלי או מתיחה מתוחכמת. ב-1975 איאן וות'רל כתב מאמר בו טען שאביו, מרמדיוק וות'רל, בנה פסל וזייף את כל העניין. החשיפה של איאן לא עוררה גלים, ומדענים ומומחי תמונות המשיכו להתווכח לגבי אמינות התמונה. ב-1979 הועלו השערות שמדובר בחדק של פיל או בלוטרה במים. יותר מאוחר נטען כי צורת האדוות במים לא מתאימה ליצור גדול.
ב-1993 התרמית נחשפה סופית: שני חוקרים הצליחו לאתר את כריסטיאן ספרלינג, שהיה אז בן 93 ורצה להתוודות לפני מותו. ספרלינג, שהיה בזמנו פסל ויצרן מודלים, חשף שהוא בנה את הפסל יחד עם מרמדיוק וות'רל, שפנה אליו בבקשה לעזור לו במתיחה. השניים בנו ראש וכתפיים שהולבשו על צעצוע שנגרר לאורך האגם בזמן שווילסון צילם את התמונה. ומהי הסיבה למתיחה כה מורכבת וארוכת שנים? מסתבר שעיתון "Daily Mail" פיטר את וות'רל, והוא בתגובה החליט ליצור את התמונה המזויפת הכי מפורסמת בהיסטוריה.
למרות שהתמונה נחשפה כמזויפת המיתוס על המפלצת לא נרגע, ויש חובבי תיאוריות קונספירציה שעדיין טוענים כי מדובר בתמונה אמיתית.
החתול סנובול
בתחילת שנות האלפיים תמונה של חתול ענק בידי הבעלים שלו החלה להסתובב ברשת. למרות שדי ברור שמדובר בפוטושופ (ועוד לא מוצלח במיוחד) התמונה עוררה בהלה בקרב בעלי חתולים, שהחלו לחשוב שגם החתול שלהם יכול להגיע למימדים מפלצתיים. לפי הסיפור שצורף למייל החתול "סנובול" אומץ על ידי גבר מקנדה ותפח למשקל של 43 קילו. התמונה זכתה לתפוצה מטורפת ואפילו פורסמה בכמה עיתונים וגם בתכנית של ג'יי לנו וב"בבוקר טוב אמריקה".
ב-2001 איש בשם קורדל הוגלי מוושינגטון, ארה"ב התוודה ואמר כי "סנובול" הוא למעשה החתול שלו וקוראים לו בכלל "ג'אמפר". ג'אמפר הוא חתול רגיל לחלוטין והוא שוקל בערך 10 קילו. שמנמן אבל לא מפלצתי. כדי להוכיח שהוא יצר את התמונה הוגלי הצטלם עם החתול בלי פוטושופ. הוגלי סיפר כי הוא יצר את המייל כבדיחה לחבריו, ואיכשהו הצליח להפוך את "סנובול" לחתול הוויראלי הראשון באינטרנט. באופן די אירוני, הוגלי הפך לסוג של סלב, והוא מופיע הרבה כ"מומחה לתופעות ויראליות" וגם נחשב על ידי רבים לאבי המיילים הסדרתיים של שנות האלפיים.
הפיות מקוטינגלי
הרבה לפני המצאת הפוטושופ, אנשים היו הרבה יותר תמימים כשהם נתקלו בתמונות המציגות תופעות בלתי מוסברות. וכך ב-1917 שתי ילדות מאנגליה הצליחו לעבוד על מדינה שלמה, וטענו שהן פגשו פיות ביער שמאחורי הבית שלהן. הסיפור כנראה היה נשכח ומקוטלג כפנטזיה של ילדות, אלא שפרנסס גריפית'ס בת ה-9 ואלסי רייט בת ה-16, שהיו בנות דודות, צילמו סדרה של 5 תצלומים, בהם ניתן לראות אותן משחקות עם פיות. למרות שהיום ניתן לראות די בבירור שמדובר בדמויות נייר, אמה של אלסי האמינה לבתה שמדובר בפיות אמיתיות, בעוד אביה היה קצת יותר סקפטי.
ב-1919 התמונה זכתה לתפוצה נרחבת, והמשפחה הפכה למפורסמת. התמונה נשלחה למומחים לצילום, שקבעו (באופן די מדהים) כי היא לא זויפה וכי נראה שהפיות עצמן הן לא חד ממדיות. בתקופה ההיא העיסוק בעולם הבא, רוחות, יצורים מסתוריים ותופעות לא מוסברות היה בשיאו כך שאנשים כנראה פשוט רצו להאמין שמדובר בפיות אמיתיות. השיא הגיע כאשר ארתור קונן דויל, מחבר ספרי "שרלוק הולמס" שהיה חובב תופעות על-טבעיות, שמע על התמונות ופרסם עליהן ועל הילדות כתבה נרחבת בה קבע שהן אמיתיות. דויל שמר על קשר עם המשפחה ואף שלח נציג מטעמו לחקור את חדרן של הילדות ואת היער המדובר.
ההד התקשורתי והעיסוק הרב בהן גרם לאלסי ופרנסס לעזוב את אנגליה. למרות הביקורות שהתעוררו, השתיים המשיכו לטעון באופן נחרץ שהתמונות אמיתיות ושהן לא זייפו כלום. רק ב-1983, כשהשתיים היו כבר קשישות, הן הודו לבסוף שזייפו את הפיות, למרות שהמשיכו לטעון כי ראו במו עיניהן פיות ביער. אלסי הודתה שהעתיקה ציורים של פיות מספר ילדים, ואז הן הדביקו את הדמויות על קרטון וחיברו אותן לחוטים שקופים כדי להעמידן. למרות ההודאה, אלסי המשיכה לטעון כי התמונה החמישית לא מזויפת וכי מדובר בפיות אמיתיות. אלסי ופרנסס טענו כי לא חשפו את השקר כי התביישו ולא רצו להביך את אמה של אלסי ואת סר דויל המכובד, שהאמינו שהתמונות אמיתיות. "מעולם לא חשבתי על זה כהונאה. זה היה רק קצת כיף. עד היום אני לא מבינה איך כולם נשבו בקסמי התמונה – הם רצו להאמין", אמרה פרנסס בראיון לפני מותה.
הסופה המושלמת
הוריקן סנדי הגיע לניו יורק בספטמבר 2012. ההוריקן היה אחד מהקשים שידעה ניו יורק, ורוב התושבים נותרו כלואים בבתיהם במשך מספר ימים. יש די הרבה תמונות מדהימות (ואמיתיות לגמרי) מהסופה, אבל לצערנו התמונה המרהיבה של ההוריקן מעל פסל החירות היא לא אחת מהן. התמונה מורכבת משתי תמונות אמיתיות: אחת מהן היא תמונה של טורנדו בנברסקה מ-2004 של הצלם מייק הולינגסהד, שידוע בצילומים מרהיבים של סופות (ניתן לראות את הצילום המקורי פה) והשנייה היא תמונה של פסל החירות. התמונה הצליחה לעבוד על הרבה אנשים, ואפילו כלי תקשורת רציניים כמו "הניו יורק טיימס" פרסמו אותה כתמונה אמיתית מהסופה.
כריש תוקף מסוק
עוד תמונה שנפוצה באימיילים בשנת 2001 ("חובה לפתוחחח!!!111") היא התמונה הזאת שמציגה כריש עמלץ לבן תוקף אדם היורד ממסוק Black Hawk . באימיילים נטען בדרך כלל שהתמונה המדהימה זכתה בפרס "תמונת השנה" של מגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק", והיא מאוד דומה לסצנה מהסרט "באטמן" מ-1966, בה כריש תוקף את באטמן בעוד הוא משתלשל על סולם בהליקופטר.
כפי שאתם בטח מבינים, מדובר בזיוף מוחלט: מישהו צירף שתי תמונות שונות והפך אותן לסצנת אקשן אולטימטיבית בעזרת קצת פוטושופ (ניתן לראות את התמונות המקוריות כאן). התמונה זכתה לתפוצה כה גדולה שמגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" נאלץ לפרסם מאמר הבהרה בו הם מתנערים מהתמונה וטוענים כי מדובר בזיוף.
ביגפוט
ביגפוט הוא יצור מיתולוגי שהוא שילב של קוף ודוב. לרוב הוא מתואר כגבוה מאוד, חזק והולך על שתי רגליים. ישנן תצפיות של יצורים דמויי אדם-קוף מרחבי העולם, אך בעיקר באזור קנדה וארה"ב. התמונה הכי מפורסמת של ביגפוט לקוחה מתוך סרט תיעודי קצר מ-1967. רוג'ר פטרסון ובוב גימלין טענו כי הצליחו לצלם את היצור ביער בצפון קליפורניה. הסרטון המטושטש בן כמה שניות והוא באיכות די גרועה, אך ניתן לראות בו בבירור חיה לא מוכרת למדע, שאף מסתכלת בשלב מסוים ישר לעבר המצלמה.
מאז שהסרטון צץ וזכה לתפוצה רבה, נעשו הרבה ניסיונות להוכיח כי מדובר בזיוף או בדבר האמיתי. ספקנים טענו כי מדובר באיש בתחפושת ובכל מקרה אין שום עדות ממשית לקיומו של היצור המסתורי (מעולם לא נמצאו גוויות או שלדים של ביגפוט). לעומתם חלק מהביולוגים שבחנו את הסרטון טענו כי הפרופורציות של גוף החיה אינן יכולות להתאים לגוף של אדם ולכן לא מדובר בתחפושת אלא בדבר האמיתי.
ב-1998 אדם בשם בוב הירונומוס התוודה, ואמר כי הוא זה שלבש את התחפושת בסרט. הירונומוס טען כי פטרסון הנחה אותו כיצד ללכת ומהי היציבה המתאימה. ב-2002 פיליפ מוריס, יצרן תחפושות ידוע, טען כי הוא זה שיצר את התחפושת ואף סיפק תמונות ועדויות שונות לתהליך הייצור. מוריס טען כי לא ידע שהחליפה תשמש לצורך מתיחה ולא רצה לחשוף את התרמית לאחר שגילה, מחשש שזה ייפגע בעסקיו. למרות שהסרטון הוכח כזיוף, ישנם חובבי קונספירציות שלא מאמינים למוריס והירונומוס ועדיין טוענים כי הסרט אמיתי.