בשבוע האחרון התפרסם בכלי התקשורת העולמיים טור אישי של העיתונאי מייקל גראצ’ק, בנוגע לפועלו בסוכנות הידיעות AP.  אשר עובד בתקשורת כ-42 שנים ובמשך יותר מ-25 שנים, העיתונאי הוותיק סיקר את ההוצאות להורג בטקסס. 'מדינת הכוכב הבודד' היא בירת ההוצאות להורג של ארה"ב, עם 1,308 הוצאות להורג לאורך ההיסטוריה וכ-13 הוצאות להורג בממוצע לשנה מאז תחילת העשור הנוכחי – וגראצ’ק נכח בכל אחד מהם.

"הייתי עד ליותר מ-400 הוצאות להורג מאז שהגעתי לטקסס מטעם AP בקיץ של 1983", כותב העיתונאי הוותיק. "איני בטוח לגבי המספר המדויק, אבל אנשים טוענים שזה יותר מכל אדם אחר בכל ארה"ב ואני מניח שזה נכון". לטענתו, כל האסירים נהרגו בשיטת הזריקה הקטלנית וכולם היו מואשמים ברצח – אם כי כמה משמותיהם טוהרו לאחר מותם.

גראצ’ק כתב את הטור בעקבות פרישתו מסוכנות הידיעות השנה. לאורך השנים, הוא היה אמון על דיווח ההוצאות להורג בטקסס ולמסור זאת לכלי התקשורת ברחבי המדינה.

ההוצאה להורג הראשונה שהוא נכח בה הייתה של רוצח ששמו ג'יימס 'קאובוי' אוטרי, אשר נקלע לוויכוח אלים בחנות כולבו בנוגע למחיר של שישיית בירות ורצח שלושה אנשים – אחד מהם היה כומר קתולי. גראצ’ק מספר שחמישה אנשים נכחו בהוצאה להורג של אוטרי, כולל אישה עמה הוא נהג להתכתב באדיקות.

"כשאוטרי נשאל אם יש לו מילים אחרונות, הוא לא אמר דבר", מספר העיתונאי. "לא כולם נשארו שקטים ברגעים האחרונים שלהם. חלקם בכו, אחרים סיפרו בדיחות, דיברו בשפות זרות, הקריאו שירה, שרו ואפילו קיללו. אחרים טענו שהם חפים מפשע, הביעו חרטה על מעשיהם, אמרו לקרוביהם שהם אוהבים אותם וגם הודו לקבוצות ספורט שונות. אחד האסירים אמר שהוא 'אוהב את כל מי שאוהבים אותו וכל שאר העולם יכול ללכת לה**יין'".

גראצ’ק מספר כי הוא לרוב נשאל אם הוא סובל מסיוטים בעקבות תחום העיסוק שלו – התשובה היא לא. אף על פי כן, הוא מודה כי חוויות מסוימות בחיים גורמות לו לקבל פלאשבקים מהוצאות להורג שהוא נכח בהן. העיתונאי מספר: "אסיר ששמו ג'ונתן נובלס, אשר הורשע ברצח של שתי נשים, שר ברגעיו האחרונים את השיר Silent Night. הוא הגיע לאמצע השיר לפני שהוא איבד את הכרתו. מאז ועד היום, בכל פעם שאני שומע את השיר הזה בחג המולד, זה מחזיר אותי להוצאה להורג של נובלס".

העיתונאי הוותיק מספר כי למרות שהוא סיים את דרכו בסוכנות הידיעות, בכוונתו להמשיך לסקר את ההוצאות להורג בטקסס עבור כלי תקשורת מקומיים. לטענתו, דיווח על הוצאות להורג נושאת עמה חשיבות אדירה להליך אשר במוגדר בעיניי רבים כשנוי במחלוקת. "אם הוצאה להורג מהווה עונש שמעוגן על פי חוק ומיושם על ידי הרשויות, אז האנשים שמבצעים אותו צריכים לעשות זאת על פי ההוראות", הוא מסביר. "מהבחינה הזאת, זה הכרחי שאנשים כמוני יתעדו את התהליך הזה".

גראצ'ק מספר שפועלו בתחום לאורך השנים גרם לו לפתח הערכה אדירה לחיים. במרוצת הזמן הוא ראה כיצד סנגורים נאבקים במערכת הבירוקרטית בעוז, על מנת למנוע מהמדינה ליישם את עונש המוות על מרשם. מצד שני, הוא גם ראה את הכאב הנוראי שנגרם לבני משפחותיהם של קורבנות רוצח. "רגע אחד, אתה רואה אסיר שמדבר מטרים ספורים ממך", הוא מספר, "כמה דקות מאוחר יותר, אין שם כלום. בתקופתי בתפקיד, הבנתי כמה יקרים החיים וכמה מהר הם יכולים להיעלם".

(מקור)